לסגור את המשטרה

אחת ההצעות שנשמעת בימים אלו במיניאפוליס היא להסיט משאבים וסמכויות מהמשטרה אל שירותים ציבוריים אחרים, בטענה שהכוח הרב הניתן בידי השוטרים מועד לפורענות ולאלימות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנות במיניאפוליס
הפגנות במיניאפוליסצילום: John Minchillo / AP

בתחילת השבוע הודיעו תשעה חברי מועצת העיר מיניאפוליס, המהווים רוב במועצת העיר, שהם מוכנים להתחיל בתהליך פירוק המשטרה המקומית. הודעתם הגיעה לאחר שבועיים של הפגנות ענק שהתקיימו בכל רחבי ארה"ב בתגובה להריגתו של ג'ורג' פלויד על ידי שוטר מקומי וקראו לסגור את המשטרה, ולאחר שראש העיר המקומי, ג'ייקוב פרי, הודיע שהוא איננו תומך בדרישה זו.

תוכנית מפורטת בנושא עדיין לא פורסמה וגם החלטה רשמית לפרק את המשטרה עדיין לא התקבלה, כך שלא לגמרי ברור למה התכוונו חברי המועצה כשקראו לפרק את המשטרה המקומית. האם הם התכוונו לפרק את המשטרה ולהקים אחת חדשה? להסתדר איכשהו בלי משטרה בכלל? אולי בכלל לא לפירוק באמת אלא להסטת תקציבים מהמשטרה לשירותים ציבוריים אחרים?

לפני שמתחילים לדון בהצעה כדאי להגיד את המובן מאליו, והוא שביטול המשטרה לחלוטין זה רעיון רע מאוד. אמנם אוכלוסיות עניות ומוחלשות סובלות פעמים רבות משיטור יתר ואינן נהנות תמיד מהגנת השוטרים, ובכל זאת ברור שבמקרה של ביטול המשטרה, האוכלוסיות החזקות והעשירות יסתדרו עם כוחות שיטור ואמצעי אבטחה פרטיים ואלה שיופקרו לגורלם יהיו אנשי מעמד הביניים והאוכלוסיות המוחלשות, שבכל זאת נהנים מהגנה חלקית שניתנת להם על ידי המשטרה.

הרעיון של פירוק המשטרה המקומית ובנייתה מחדש בצורה טובה יותר הוא דווקא רעיון סביר מאוד במקרה של גוף רקוב, שקשה לשנותו ושיש רעיונות טובים ובדוקים איך לבנות אותו בצורה טובה יותר. צעד דומה נעשה בעבר במקרים של סוכנויות ממשלתיות שונות וגם של משטרות בכמה מדינות ברחבי העולם. על פי פרסומים בארה"ב, נראה שלמשטרת מיניאפוליס יש רקורד של אלימות ושחיתות גרוע במיוחד, שגם גרם לעירייה המקומית לשלם מיליוני דולרים כפיצויים לנפגעים, וייתכן שזה הצעד הקיצוני שנדרש על מנת לפתור, ולו באופן חלקי, את הבעיה.

ארונו של ג'ורג' פלויד מוצג בכנסייה בעיר מגוריו לשעבר, יוסטון, טקסס
ארונו של ג'ורג' פלויד מוצג בכנסייה בעיר מגוריו לשעבר, יוסטון, טקססצילום: AFP

אבל ההצעה המעניינת ביותר, והרלוונטית גם למקומות אחרים ורחוקים ממיניאפוליס, הוא הרעיון להסיט משאבים וסמכויות מהמשטרה אל שירותים ציבוריים אחרים. זאת בטענה שהכוח הרב הניתן בידי השוטרים מועד לפורענות ולאלימות, ולכן יש להוריד את מספרם של שוטרים, לדלל את כוחם ולהעביר תקציבים לגופים אחרים שיטפלו באזרחים ובכך יורידו את שיעורי הפשיעה ולעתים אף יוזעקו לזירות אירועים חריגים, מבלי להיזדקק לשימוש באלימות. כך לדוגמה, ייתכן כי מותו של שיראל חבורה, אדם בעל מחלות נפשיות, שנהרג לפני קצת יותר מחודש מירי שוטרים שהוזעקו למקום לאחר שאיים עליהם בסכין, יכול היה להימנע לו היו במקום גורמי מקצוע בתחום הנפשי.

מחקרים רבים מאוד ברחבי העולם עסקו בשאלת השפעת גודלה המשטרה על שיעורי הפשיעה, אך בשל קשיים מתודולוגיים רבים וסתירות בין מסקנותיהם, קשה להוציא מהם מסקנה חד משמעית. בשנים האחרונות נעשו שני מטא מחקרים, כלומר כאלה שלוקחים מספר רב של מחקרים באותו נושא, ומנסים לשכלל את כלל התוצאות למסקנה אחת. באחד מן המחקרים האלה לא נמצאה כל תוצאה ברורה, ואילו השני טען כי יש קשר קטן ושלילי בין מספר השוטרים לבין רמות הפשיעה. בכל מקרה, אין כל הוכחה שהגדלת מספר השוטרים מקטינה את הפשיעה, ושהקטנתם מגדילה אותו.

ליכולתם של שירותים ציבוריים שנועדו לטפל באוכלוסיות ייעודיות להוריד את שיעורי הפשיעה דווקא יש הוכחות. במחקר של הקונגרס האמריקאי, שמובא במאמר מאת רפאל מימון וקווין נגו שעוסק בנושא, נמצא כי פתיחת מתקנים ייעודיים לטיפול בצרכני סמים הורידה את מכירת הסמים באזור ב-78%, הורידה את הפשיעה הקשורה לסמים ב-48% ואת המעצרים בגין פשיעה באופן כללי ב-64%. ניסיונות להתמודד עם אלימות כנופיות על ידי "מתווכים" הצליחו להוריד את שיעורי האלימות בין הכנופיות ב-40%-60% בערים שבהן בוצעו, ותוכניות המעניקות גישה לבני נוער בסיכון לייעוץ פסיכולוגי הפחיתו את המעצרים של אותם נערים בגין פשעים אלימים ב-50%. ישנם עוד מחקרים רבים המלמדים על יעילותם של שירותי רווחה ובריאות נפש במניעת פשעים, כמו גם על השפעתם השלילית של אי שוויון, עוני וחוסר בהשכלה על שיעורי הפשיעה.

מספר השוטרים ל-100 אלף נפש בישראל גבוה מעט מהממוצע באירופה ועומד על 355. מבט מהיר בטבלת מספר השוטרים ל-100 אלף נפש יראה שהמדינות המערב אירופיות, שהן מדינות עשירות ומוצלחות יותר במדדים רבים, הן בעלות מספר השוטרים לנפש הנמוך ביותר בהשוואה למדינות אחרות.

מספר שוטרים

מחקר ישן אך מעניין הבוחן את הקשר בין התמ"ג לנפש להוצאה על שיטור, מראה שישנו קשר כזה, ושישראל נמצאת הרבה מעליו, כלומר מוציאה על שיטור יותר משהיה צפוי לפי גובה התמ"ג שלה.

לעומת הוצאות השיטור, הוצאות מדינת ישראל על שירותים חברתיים נמוכה במיוחד. סך ההוצאות החברתיות של ממשלת ישראל עומד על כ-16% מהתמ"ג, מקום חמישי מהסוף ב-OECD, ונמוך משמעותית מהממוצע במדינות הארגון העומד על כ-20%. 

כדי להבין טוב יותר את מצבם העגום של השירותים החברתיים, אפשר לבחון את מצבם של העובדות והעובדים הסוציאליים, אלה שאמורים לטפל בחלק מהמקרים הקשים במקום המשטרה ולמנוע את ההידרדרות לפשע ואת הצורך לנהוג באלימות ממוסדת. העובדות, היוצאות בימים אלה למאבק גדול לטובת שיפור תנאי עבודתן המבזים, מתמודדות עם עומס גבוה במיוחד.

עובדת סוציאלית ממוצעת בישראל מתמודדת עם מאות תיקים, זאת לעומת כמה עשרות תיקים לעובד סוציאלי במדינות אירופה. שכרן החציוני למשרה מלאה עומד על כ-8,000 שקל, נמוך משמעותית מזה של השוטרים. ולבסוף, מספר העובדות הסוציאליות המועסקות במגזר הציבורי עומד על 138 ל-100 אלף נפש, פחות מחצי ממספר השוטרים. זאת כשמספר מקרי הפשיעה בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית ואילו שיעורי אי השוויון, העוני והמצוקה דווקא גבוהים.

מספר עובדים

המשטרה בישראל אלימה ורצחנית פחות מהמשטרה האמריקאית, אך כפי שאנו נוכחים פעם אחר פעם, גם היא נגועה בבעיית אלימות קשה, במיוחד כלפי אוכלוסיות מוחלשות כמו זו הערבית וזו החרדית. ראוי שקולות המפגינים בארה"ב יגיעו גם לישראל, שסדר העדיפויות ישתנה, ושבמקום לברוח למשטור והפעלת כוח, השירותים החברתיים החשובים כל כך יקבלו את היחס והתקציב הראויים להם וייהפכו לקו הראשון בהתמודדות ומניעת בעיות חברתיות ואישיות.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker