משבר האבטלה שעומד בפני מדינת ישראל עצום בהיקפו. גורמים כלכליים שונים מעריכים שעם החזרה ההדרגתית לשגרה וחזרת עובדים רבים מהחל"ת, ירד שיעור האבטלה במחצית. גם אם אכן כך יקרה, ושיעור האבטלה יעמוד על כ-12%, הוא יידמה לשיעור האבטלה שהיה בישראל בשנות המיתון הגרועות ביותר שלה שהתקיימו מיד עם הקמתה, באמצע שנות ה-60, במחצית שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-2000. כולן תקופות רעות וקשות מאוד למשק הישראלי, שבהן עמד שיעור האבטלה על 10%-15%.

הדרכים שבהן נפתרו המשברים הכלכליים הקודמים מגוונים וקשורים לתהליכים פנימיים ובינלאומיים שהתרחשו באותן שנים. כך למשל, עזר הסכם השילומים לצאת מהמשבר הכלכלי בהקמת המדינה; השתלבות העלייה מברית המועצת סייעה לשיפור במצב הכלכלי בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים; וסיום המיתון העולמי יחד עם דעיכת האינתיפאדה השנייה בתחילת שנות ה-2000 עזרו להחזיר את המשק לפסים תקינים. 

בנוסף לכל אלה, ביצעו כמובן הממשלות שכיהנו באותן שנים צעדים שנועדו למזער את השפעות המשברים הכלכליים, להחזיר את המובטלים לעבודה ולשפר את מצבם. צעדים רבים כאלה, ובתוכם הקמת מרכזי הכוונה, הכשרות תעסוקתיות, אימוני תעסוקה, העסקה מוגנת, יצירת משרות, מתן מענקים ועוד, נעשו בשנים האחרונות על ידי ממשלות באירופה, בעיקר בעקבות המשבר הכלכלי הגדול של 2008, שהקפיץ את שיעורי האבטלה ביבשת. השם הרשמי של המדיניות שכוללת את מגוון הצעדים הוא ALMP, ראשי תיבות של "מדיניות פעילה בשוק התעסוקה".

בשנים האחרונות, שבהן שיעור האבטלה בישראל היה נמוך מאוד, נמנעה ממשלת ישראל לבצע פעילויות מהסוג הזה, דבר שהביא אותה למקום הרביעי מהסוף ב-OECD בהשקעה ב-ALMP כשיעור מהתמ"ג. ה-OECD מאיץ בישראל כבר שנים ארוכות להגביר את ההשקעה ב-ALMP, כדי לשפר את מצבם ומעמדם התעסוקתי של העובדים חסרי ההשכלה והמקצוע שנמצאים בעשירונים התחתונים, אך כל עוד האבטלה היתה נמוכה, ההמלצות כמעט ולא יושמו.

השקעה במדיניות

המגזרים היחידים שלגביהם נקטה ממשלת ישראל מדיניות מסיבית יחסית של ALMP בכל זאת הם המגזר החרדי והמגזר הערבי, שהעלאת שיעור התעסוקה שלהם נקבעה על ידי הממשלה כיעד רשמי. מרכזי תעסוקה ייעודים נפתחו, קורסי הכשרות מיוחדים נבנו, מלגות ותמריצים ניתנו ועוד. העמידה ביעדים היתה חלקית, כשבכל המגזרים שיעורי התעסוקה עלו משמעותית, אך בחלקם היא לא הגיעה ליעד שנקבע.

מחקרים מלווים לתוכניות ה-ALMP של הממשלה מצאו שהיתה להן השפעה משמעותית על העלאת שיעורים התעסוקה. כך, על פי מחקרים שנעשו על ידי משרד העבודה והרווחה ומכון ברוקדייל, למרכזי ההכוונה וההכשרה התעסוקתית לחרדים שנקראים "מפתח", היתה השפעה של 20% בקרב נשים ו-11% בקרב גברים.

במחקר נוסף של מכון ברוקדייל, שליווה תוכנית נוספת שנקראת "אשת חיל" ומתמקדת בנשים מאוכלוסיות מוחלשות, נמצא כי שיעורי ההעסקה בקרב נשים שהשתתפו בתוכנית היו גבוהים פי 5-2 מאשר נשים עם נתונים מקבילים שלא השתתפו בתוכנית. במחקר נוסף, שנערך על תוכניות "ריאן" שהתמקדו בחברה הערבית, נמצא גם כן ששיעורי התעסוקה בקרב משתתפי התוכניות עלו בצורה משמעותית ואף נותרו יציבים כמה שנים לאחר מכן.

השפעת התוכנית

שיעורי האבטלה העצומים, הגבוהים כבר עכשיו בצורה משמעותית ממקביליהם במשאר מדינות המערב שהתמודדו עם המגפה, הם, בין השאר, תוצאה של המדיניות החברתית הכלכלית האטית, הקמצנית והכושלת שבאמצעותה התמודדה הממשלה עם ההשלכות החברתית-כלכליות של המשבר.

כדי להוריד אותם ולהשיב את המשק ואת העובדים למסלולם, יהיה צורך בשינוי כיוון דרמטי ובהרחבה משמעותית של כל מדיניות ה-ALMP הממשלתית, תוך למידה מהצלחותיהן וכשלונותיהן של התוכניות העכשוויות.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker