במקום לחלק לבנקים מתנות, הגיע הזמן להלוואות ישירות מהמדינה

במקום לפנות בבקשות כלפי הבנקים או לנסות לכפות עליהם צעדים מסוימים, יכולה ממשלת ישראל לעקוף את הבנקים ולהציע לעסקים, וגם ליחידים הזקוקים לכך, הלוואות ישירות מתקציבה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חדוה בר
המפקחת על הבנקים, חדוה ברצילום: מגד גוזני

בחבילת הצעדים האחרונה שפירסם הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) למאבק במשבר הקורונה הסתתרה פצצה. כדי לעזור לעסקים להתמודד עם הביקושים שצנחו כמעט לאפס, הציע הפד מכשיר פיננסי חדש שיעזור לתזרים - PMCCF, ראשי תיבות של תוכנית שמהותה הוא מתן אשראי (הלוואות) ישירות מהבנק המרכזי לעסקים אמריקאיים. 

הפצצה אינה טמונה בעצם מתן האשראי, שמהווה חלק משמעותי מאוד בתוכניות הסיוע של המדינות השונות, אלא בדרך הישירה שבה הוא נעשה. ברובם המוחלט של המקרים, ההלוואה נעשית דרך הבנקים המסחריים, כשהמדינה מעמידה ערבויות נגד ההלוואה, או מבטחת בדרך זו או אחרת את תיק ההלוואות, ובכך נותנת לבנקים ביטחונות משמעותיים למתן הלוואות בהיקף נרחב גם בתקופה סיכונית זו. 

זו גם הדרך שבה הלכה ישראל, כשפירסמה שתעמיד 8 מיליארד שקל כערבות מדינה להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים שיתקבלו דרך הבנקים. הבנקים מצדם יקבעו את שיעור הריבית שיקבל כל לקוח, ותעמוד על פריים (ריבית מדינה שעומדת כיום על 0.1% + 1.5%) + 3%-1.5%. כלומר הריבית שיקבלו הבנקים תעמוד על 4.6%-3.1%, כשהממוצע עד היום עמד על 2.7% + פריים, כלומר 4.3%.

בדרך הזו נהפכת התוכנית, שנועדה לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים, למתנה גדולה לבנקים, שיקבלו הלוואות ש-80% מתוכן מובטח בערבות מדינה, ויגבו עליהן ריביות גבוהות. למתנה הזו מצטרפת גם מתנה ישירה שתעביר מדינת ישראל לבנקים, על ידי התחייבותה לממן את הריבית בשנה הראשונה לכל הלוואה.

הריביות הגבוהות שגובים הבנקים בזמן הקשה הזה הביאה לביקורת ציבורית שהופנתה אל עבר המפקחת על הבנקים חדוה בר. הצעד שבחרה לעשות המפקחת, שלה סמכויות רגולטריות כלפיהם, היה לפנות אליהם ולבקש מהם יפה להוריד ריביות. הצעד הרפה הזה מצטרף ליד הרכה מאוד שנוהגת המפקחת, שעבדה בעבר בבנק לאומי, כלפי הבנקים, כשהיא שומרת על יציבותם בכל דרך אפשרית ביד אחת, ונמנעת לדרוש מהם דרישות לטובת הציבור מהצד השני.

אך במקום לפנות בבקשות כלפי הבנקים או לנסות לכפות עליהם צעדים מסוימים, יכולה ממשלת ישראל לעקוף את הבנקים ולהציע לעסקים, וגם ליחידים הזקוקים לכך, הלוואות ישירות מתקציבה. בניגוד לאמריקאים, היא אפילו לא צריכה להמציא מכשירים חדשים מאפס בשביל צעד שכזה. לרשות מדינת ישראל עומד בנק ולו סניפים בכל רחבי הארץ שרק מחכה להזדמנות כזו. בנק הדואר, שהתוכניות שיהפכו אותו לבנק חברתי כבר עלו ונגנזו פעמים רבות, צריך ליהפך לכלי שדרכו מספקת מדינת ישראל הלוואות בשעה קשה זו (ולא רק בה). דרכו, ולא דרך הבנקים המסחריים.

מתן הלוואות דרך בנק הדואר יאפשר להוריד את הריביות לרמה אפסית, לאפשר דחייה של תחילת התשלומים לסוף המשבר ללא תשלום קנס וכן הלאה. מהלך שכזה יאפשר גם מתן הלוואות עם ריבית אפסית לשוכרי דירות, משלמי משכנתא ועוד. כמובן שמתן ההלוואות צריך להיעשות לאחר בחינה של יכולת התשלום, ויש להגביל מאוד את היקף הכספים שיינתנו ללווים, על מנת לא להכניסם למצוקת חובות.

כך למשל, ניתן לאפשר הלוואות לעסקים בגובה מחזור העסקים האחרון, ליחידים עד גובה הכפול מהשכר הממוצע במשק (כ-20 אלף שקל) ועוד. כמובן שאסור להסתמך רק על מתן אשראי למשק, ושצעד כזה צריך להגיע לצד צעדים אחרים, כמו מימון שכר חלקי לשכירים ודמי אבטלה לעצמאים, שיחד יעזרו לאזרחי ישראל ולמשק הישראלי לעמוד על הרגליים.

אין שום סיבה שההטבות שמציעה מדינת ישראל ייהפכו לרווחי הבנקים, שלהם גם כך רווחי עתק, ושאזרחי ישראל לא יקבלו את ההלוואות התנאים הנוחים ביותר האפשריים באופן ישיר. הגיע הזמן לבנק הדואר.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

עובד בקרן ברל כצנלסון כמנהל תוכן ודיגיטל ומוביל את "פועלי צדק" - חברה וכלכלה בזווית יהודית. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker