אפשר לחכות עד שאזרחים ייזרקו מבתיהם, או שאפשר להתעורר לפני

מחקר של קרן המטבע מצא כי קיצוצים שעשו מדינות בעקבות המשבר הכלכלי הרעו עוד יותר את מצב הכלכלה והצמיחה. מחקר אחר מצא כי במצב של אבטלה גבוה בפרק זמן ארוך, תמריץ ממשלתי לכלכלה יכול להחזיר את עצמו

שוק הכרמל בתל אביב
שוק הכרמל בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

מכל עבר משמיעים לנו ראשי מערכת הבריאות והעיתונאים שמסקרים את משבר הקורונה שהמטרה של צעדי הממשלה היא "לשטח את העקומה של התפשטות המגפה", כלומר, לדאוג שההידבקות תאט את הקצב ולא תגיע לשיא בתוך זמן קצר.

השיטוח הזה חשוב, כי רוב הנדבקים במחלה שגורם הנגיף יכולים לשרוד, אבל הבעיה היא שחלק לא קטן מהם יזדקק למכונות הנשמה ולטיפול רפואי צמוד. אם ברגע נתון יהיו יותר חולים שזקוקים למכונת הנשמה ולטיפול רפואי צמוד ממה שיודעת לספק מערכת הבריאות, המערכת תקרוס, לא תהיה דרך לטפל בהם והם ימותו, וכמוהם כל מי שיבוא אחריהם.

לצד המשבר הרפואי, מתפתח משבר כלכלי בממדי ענק, כזה שמביא את ישראל, ומדינות נוספות בעולם, לשיעורי אבטלה שלא ידעו מעולם. וגם לגבי המשבר הזה, ישנם כאלה שטוענים שהפתרון שצריך להגיע הוא "השטחת העקומה".

פייר אוליבייה גורינשה, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ברקלי, פירסם באחרונה מסמך מדיניות שבו הוא מסביר למה חשוב להשטיח את עקומת המיתון, ואיך צריך לעשות את זה.

למיתון, הוא מסביר, יש אלמנט מדבק. נדמיין בעל עסק קטן, שסוגר את העסק שלו ומפטר את עובדיו, מכיוון שחלק מההוצאות שלו נמשכות בזמן ההסגר, אבל אין לו הכנסות. העובדים שפוטרו מהעסק ייאלצו לצמצם את הוצאותיהם וללכת פחות לקולנוע. הקולנוע יספוד הפסדים וייאלץ לפטר עובדים, וכך הלאה. בקנה מידה גדול, תופעה כזו היא הרסנית לכלכלה והתאוששות ממנה יכולה לארוך זמן רב. קנה המידה של המשבר הנוכחי - שמאיים להיות גדול יותר מזה של 2008, שריסק כלכלות ברחבי העולם - עלול להיות מפלצתי.

לעומת זאת, אם דואגים לכך שהמיתון יהיה מתון יחסית - לא מבטלים אותו לגמרי, כי זה כמעט בלתי אפשרי, אבל ממתנים אותו - כל השרשרת הזו לא חייבת להתרחש. אם דואגים שלבעל העסק יהיו איזשהן הכנסות, או שדוחים או מבטלים לו את ההוצאות, בעל העסק הקטן אולי יצטמצם מעט, אבל לא יצטרך לפטר עובדים. העובדים יצטמצמו מעט, אבל עדיין יוכלו לצאת לקולנוע פעם בחודש, במקום פעמיים. הקולנוע לא ייסגר, וכך הלאה. אם נדאג לכך שהעסקים לא יגיעו להפסדים כל כך גדולים שהם יצטרכו להיסגר או לפטר כמות עובדים גדולה, נוכל למנוע את שרשרת הקריסה של המשק.

עקומת המיתון

כמו בהשטחת עקומת הנדבקים, גם השטחת עקומת המיתון צריכה להיעשות על ידי המדינה. גורינשה מציע מימון, מלא או חלקי, של משכורות העובדים, כדי שלא יפוטרו. ההצעה הזו נהפכה לפופולרית למדי בתקופה האחרונה. היא הוצעה גם על ידי הפרופסורים עמנואל סאז וגבריאל זוקמן, ומיושמת בימים אלה בבריטניה, בשוודיה ובדנמרק. 

עוד הוא מציע לדחות תשלומי הלוואות של עסקים, לאפשר הלוואות בריביות אפסיות לעסקים, להקים קרנות פיצוים ועוד. הצעות נוספות ברוח הצעותיו של גורנישה מדברות על דמי אבטלה לעצמאים ולשכירים שמעסיקיהם לא מעוניינים להחזיר אותם לעבודה, פיצויים לעסקים על הפסדיהם, דחיית הוצאות כמו מסים ודמי שכירות ועוד.

מאיפה מממנים את כל זה? בעיקר מהגדלת החוב הלאומי. זמן משבר הוא זמן שבו אפילו כלכלנים שמרנים כמו פרופ' גרג מנקיו, שהיה חבר בצוות הכלכלי של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש הבן, אומרים כי "יש זמנים מסוימים, כמו משברים כלכליים עמוקים או מלחמות, שבהן ניהול תקציב גירעוני והגדלת החוב הממשלתי זה בדיוק הדבר הנכון לעשות".

מחקר של שני כלכלנים מאוניברסיטת ברקלי, אלן אורבך ויורי גורודנישנקו מברקלי, מצא שכל השקעה כלכלית של המדינה בשעת מיתון תגדיל את התוצר פי 2-1.5 מגודל ההשקעה, ובעקבות זה, בטווח הארוך החוב לא יגדיל את עצמו.

חוף הים בתל אביב
חוף הים בתל אביבצילום: מגד גוזני

מחקר של קרן המטבע מ-2013 מצא כי קיצוצים שעשו מדינות בעקבות המשבר הכלכלי הרעו עוד יותר את מצב הכלכלה והצמיחה, ולא עזרו להן כלל. מחקר אחר, שנערך ב-2012 על ידי הפרופסורים לורנס סאמרס מהרווארד ובראד דלונג מברקלי, מצא כי במצב של אבטלה גבוה בפרק זמן ארוך, תמריץ ממשלתי לכלכלה יכול להחזיר את עצמו. 

בזמן שממשלות ברחבי העולם מאמצות את הצעותיהם של גורינשה וחבריו ומכריזות על תכניות רחבות היקף להשטחת העקומה הכלכלית ולהצלת אזרחיהם והמשק שלהן, מתמהמהת ממשלת ישראל, מכריזה על תוכניות רזות מדי, שגם הן ברובן לא מתקיימות, ומאפשרת למשק לקרוס. עד 10 באפריל הקרוב ייאלצו רבים מאזרחי ישראל לשלם שכר דירה, משכנתא ותשלומי אשראי, כל זה כשרבים מהם לא מקבלים משכורות, אלא, במקרה הטוב, דמי אבטלה חלקיים מאוד. אפשר לחכות עד אז ולצפות באזרחים שנזרקים מבתיהם ובכאלה שנותרים בלי כלום, אבל אפשר - ורצוי - להתעורר לפני.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker