מספר החולים עולה ואין מספיק בדיקות? הכתובת היתה על הקיר

מתחילת המגפה ועד לפני כמה ימים ביצעה ישראל רק 200 בדיקות ליום. זהו אחוז יפה ביחס למדינות רבות, אך נמוך מאוד ביחס לנדרש. למה לא העלתה ישראל את מספר הבדיקות? פשוט מאוד - בישראל אין מספיק מעבדות, עובדי מעבדות וערכות בדיקה

הקמת מחלקת קורונה חדשה באיכילוב
הקמת מחלקת קורונה חדשה באיכילובצילום: מגד גוזני

מה יכול למנוע מוות של עשרות אלפים כתוצאה מהקורונה? זו השאלה המרכזית כיום שמדאיגה מיליארדים ברחבי העולם. לפני כשבועיים פירסם ארגון הבריאות העולמי המלצות לשרי בריאות ברחבי העולם בניסיון לענות על השאלה. אחת ההמלצות המרכזיות היתה לוודא שהמדינה ערוכה לבצע בדיקות למציאת חולי קורונה בהיקף גדול.

דרום קוריאה החלה לבצע בדיקות בהיקף עצום - כ-200 אלף בדיקות, יותר מ-3,500 בדיקות למיליון נפש. היקף הבדיקות הוכיח את עצמו, והמדינה הצליחה לאתר שיעור גבוה מאוד מחולי הקורונה ולבלום את המגפה. מ-950 חולים ביום לפחות מ-250, והירידה נמשכת.

מתחילת המגפה, ועד לפני כמה ימים, ביצעה ישראל רק 200 בדיקות ליום. בימים האחרונים המספר עלה, אבל היקף הבדיקות עדיין לא מתקרב לזה של דרום קוריאה, ועומד על כ-500-400 בדיקות למיליון נפש. אחוז יפה ביחס למדינות רבות, אך נמוך מאוד ביחס לנדרש. למה לא העלתה ישראל את מספר הבדיקות? פשוט מאוד - בישראל אין מספיק מעבדות, עובדי מעבדות וערכות בדיקה. במלים אחרות, המוכנות לשעת חירום לקויה.

בשנת 2000 היו בישראל 0.79 עובדי מעבדות רפואיות לאלף נפש, ב-2010 היו 0.47 כאלה, וב-2018 היו 0.27. בשנים האלה עלה קצת מספרם של עובדי המעבדה הבכירים והאקדמאים,  אבל הוא אפילו לא מתקרב לכיסוי החור שנפער במערך הבדיקות של ישראל. ההתרסקות הזו מורגשת ביום יום אצל אנשים שמחכים לפענוח בדיקות שעשו, אבל הוא לידי ביטוי בכל עוזו בימים אלה, שבהם המחסור הזה לא מאפשר למדינת ישראל להתגבר על המגפה.

עובדי מעבדה רפואית

בדו"ח של מבקר המדינה שהתפרסם ב-2016, נכתב כי "קיים מחסור בעובדי מעבדה בבתי החולים הכלליים-ממשלתיים בכלל מקצועות המעבדנות… המשרד לא קבע תקן מזערי לכוח אדם לעובדי מעבדה". בנוסף, כתב המבקר כי "המשרד לא קבע נהלים בנושא השירות בעתות חירום ולא יזם הליך חקיקה מתאים בעניין היקף השירותים שעל קופות החולים, או כל גורם רפואי אחר, לספק בהתאם לתרחישי לחימה שונים, במטרה להבטיח רמת שירות ראויה במעבדות לאוכלוסייה, ובכלל זה לא קבע אילו בדיקות דם דחופות יבוצעו בקהילה מתוך מאות בדיקות דם ממקצועות שונים שמבצעות הקופות ברגיעה". מאז דו"ח המבקר, המצב כמעט ולא השתנה. לפני כחצי שנה שבתו עובדי המעבדות למשך כשבועיים במחאה על תנאי ההעסקה והמחסור בכוח אדם. 

השלב הבא בהתמודדות עם המגפה, אם מניעת ההתפרצות כושלת, הוא תחילת אשפוז כמות גדולה של חולים במצבים קשים. התפרצות בממדים גדולים מאוד תגרום לקריסה של כל מערכת בריאות - כפי שקורה בימים אלו במערכת הבריאות של צפון איטליה. אבל מהמערכת כן מצופה לעמוד במצב חירום מסוים, שמגדיל משמעותית את מספר המאושפזים. האם מערכת הבריאות הישראלית ערוכה לכך? לא ממש.

דו"ח שפירסם מרכז טאוב בשנה שעברה העלה שבישראל ישנה מצוקת אשפוז דרמטית. אחוז המיטות ל-1,000 איש עומד על 2.2, מקום שישי מהסוף ב-OECD, ונמוך מהממוצע שעומד על 3.6. אחוז התפוסה בימי שגרה עומד על 94%, לעומת ממוצע של 75% במדינות המפותחות.

הדו"ח קובע במפורש כי "מספר האשפוזים בישראל דומה לממוצע במדינות OECD בשיעור מיטות נמוך באוכלוסייה ובסבב מיטות גבוה במיוחד. לפיכך, גוברת ההסתברות ליכולת פחותה להתמודד עם מצבי חירום (לא בהכרח ביטחוניים). כל זה נגרם בשל ירידה של כ-7% בהוצאות על אשפוז בין השנים 2010 ל-2018, וירידה מתמשכת באחוז המיטות לאלף איש, מ-3.3 ב-1977 עד ל-22 בימינו".

כולנו מקווים שהחברה הישראלית ומערכת הבריאות שלה יחזיקו מעמד, ולמרות תנאי הפתיחה הבעייתיים, ייפגעו כמה שפחות מנגיף הקורונה. אבל מדינה לא צריכה לסמוך על הנס ועל המזל, אלא להתכונן בצורה הטובה ביותר למצבי חירום, שבסופו של דבר, תמיד מגיעים. אחרי שנצא מהמגפה הזו, יש לשקם ולהשקיע בצורה דרמטית במערכת הבריאות. לטובת כולנו.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker