כישלון הניאו-ליברליזם

תומכי ניאו-ליברליזם טוענים כי הפחתות מסים ורגולציה יגדילו את הצמיחה ויתרמו לכלל חלקי החברה ■ ואולם, לפי מחקר שפירסם מכון רוזוולט, מתברר אחרת: יישום המדיניות הניאו-ליברלית בארה"ב פגע בצמיחה, הגדיל את אי השוויון והוריד את הניידות החברתית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אמריקאית מפגינה נגד אי-שוויון
אמריקאית מפגינה נגד אי-שוויוןצילום: REUTERS

פרנקלין דלאנו רוזוולט, נשיא ארצות הברית בעבר, באחד מנאומיו החשובים ביותר שנשא ב-1941, הגדיר ארבע חירויות בסיסיות שכל אדם זכאי ליהנות מהן: חירות הביטוי, חירות הדת, החירות ממחסור והחירות מפחד (בעיקר בהקשר ביטחוני ובטיחותי). ברוח אותן חירויות קידם את ה"ניו דיל" המפורסם מספר שנים קודם לכן. במכון שנקרא על שמו, מכון רוזוולט, מקדמים חוקרים ומקדמי מדיניות מתחומים שונים את החירויות האלה, ומנסים להנחיל אותן לציבור האמריקאי והעולמי לפי מורשתו של הנשיא הדמוקרטי המנוח.

באחרונה פירסמו חוקרי המכון דו"ח מרתק הבוחן חמש טענות ניאו-ליברליות מרכזיות. בשל האמונה בטענות אלה, קודמה מדיניות זו בעשורים האחרונים ברחבי העולם. החוקרים בחנו את הטענות מול ממצאים אמפיריים שהתגלו בזמן שחלף מאז הניסיונות להגשמתם. אציג את הממצאים שרוכזו בדו"ח במספר פוסטים עוקבים בבלוג.

צמיחה בשתי התקופות

צמיחה, אי שוויון וניידות חברתית

תומכי הניאו-ליברליזם טענו כי הפחתות מסים ורגולציה יגדילו את הצמיחה ויתרמו לכלל חלקי החברה. למרות זאת, כותבי המחקר טוענים כי יישום המדיניות הניאו-ליברלית בארה"ב החל בשנות ה-80, פגע בצמיחה, הגדיל את אי השוויון והוריד את הניידות החברתית.

ב-1980-1950, עמדה הצמיחה הממוצעת בארה"ב על 3.9%. מ-1980 ועד לימינו, עומדת הצמיחה הממוצעת על 2.6%. באותה תקופה צמח גם אי השוויון באופן משמעותי. חלקו של המאיון העליון עלה מכ-8% בשנות השבעים ל-18% בשנת 2015.

העליה בפריון

מחקר רוחבי של קרן המטבע הבינלאומית, שפורסם בשנת 2014, מצא קשר דומה במספר רב של מדינות. בניגוד לטענה הרווחת, לפיה אי השוויון תורם לצמיחה, נמצא כי הקשר הוא הפוך, ובמדינות בהן אי השוויון נמוך יותר (לאחר מסים והעברות), היתה צמיחה גבוהה יותר, לפחות עד לרמות נמוכות מאוד של אי שוויון. זאת, עקב פגיעת אי השוויון בסולידריות, בחינוך, בבריאות, במיצוי כוח האדם, בהשקעה בתשתיות ועוד.

באותה תקופה, נרשמה גם עליית שכר איטית יותר מהתקופה שקדמה לה. עד שנות השבעים, הפריון שנמדד על ידי חלוקת התמ"ג בשעות העבודה, והשכר (בניכוי האינפלציה) עלו בקצב דומה. אך החל בשנות השבעים, הקשר ההגיוני והמתבקש ניתק. העלייה בפריון אמנם נחלשה (כפי שהזכרנו), אבל הוא בכל זאת עלה ב-72%. באותן שנים עלה השכר החציוני רק ב-8.7%. וכך, למעשה, העובדים יצרו יותר ערך, אבל שכרם לא עלה בהתאמה.

החלק בהכנסה

באותן שנים, ירדה הניידות החברתית (מוביליות) היחסית והמוחלטת. במחקר שפורסם ב-2015, מצא הכלכלן נתנאל הילגר כי הניידות הבין-דורית היחסית אצל ילדים שנולדו בין 1940 ל-1980, תקופה בה נחקקו בארצות הברית חוקים חברתיים חשובים ורמת האי שוויון ירדה, היתה גבוהה במיוחד. מאז הידרדרה הניידות, וכיום כ-93% מאלה שנולדו להורים שנמצאים בשני החמישונים התחתונים של ההכנסה, לא הצליחו לעלות מעבר לקבוצת ההכנסה הבינונית.

מחקר נוסף, שנערך על ידי הכלכלן ריי צ'טי מאוניברסיטת סטנפורד, מצא שהסיכוי של ילד אמריקאי שנולד באמצע המאה ה-20 להרוויח יותר מהוריו עמד על 90%-80%. הסיכוי של ילד אמריקאי שנולד בשנות השמונים להרוויח יותר מהוריו עמד על 50% בלבד. הירידה הזו לא נגרמה רק בשל הירידה בצמיחה. המחקר הראה כי חלוקה מחדש (על ידי מסים וקצבאות) דומה לזו שהתקיימה באמצע המאה שעברה, היתה מבטלת 70% מהירידה בניידות החברתית.

אחוז הילדים

התמונה המקבילה בישראל מורכבת קצת יותר, בין השאר משום שהתהליכים שהתרחשו כאן היו מאוזנים יותר, ובגלל שינויים שהתרחשו בשנים האחרונות ממש. כך לדוגמה, בשנים המוזכרות לעיל, השכר החציוני והממוצע עלו מעט מאוד ואי השוויון זינק. יחד עם זאת בחמש השנים האחרונות, בהן עלה דרמטית שכר המינימום והחל גם לעלות אחוז המאוגדים, עלו גם השכר החציוני והממוצע ואי השוויון נחלש. יחד עם זאת, בדומה לארה"ב, הצמיחה לנפש בישראל נשחקה מאוד והיתה גבוהה יותר בשנים שלפני הליברליזציה הכלכלית. הניידות החברתית עדיין גבוהה יחסית, אך גם היא יורדת בשנים האחרונות.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

עובד בקרן ברל כצנלסון כמנהל תוכן ודיגיטל ומוביל את "פועלי צדק" - חברה וכלכלה בזווית יהודית. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker