הדו"ח שמנפץ את התעמולה נגד העבודה המאורגנת

חברי כנסת שונים, ביניהם מתן כהנא ושרן השכל, מונעים על ידי אמונה יוקדת בכך שאיגודי העובדים הם חסם בדרכה של הכלכלה הישראלית ועול על צווארי האדם העובד. אבל דו"ח חדש של ארגון OECD מראה שהתמונה שהם מתארים אינה מדויקת

שרן השכל
שרן השכלצילום: מגד גוזני

חבר הכנסת מתן כהנא מסיעת הימין החדש שהגדיר את עצמו כ"חייל בן 3,000 שנה של העם שלי", עסוק מאוד במלחמה נגד איגודי העובדים. מאז תחילת נובמבר 2019 הוא העלה סדרת סרטונים שתוקפת את ארגוני העובדים, ונועדה לקדם הצעת חוק שהגיש במטרה להחליש את כוחם דרך איסורי שביתה על כמה מגזרים.

גם חברת הכנסת שרן השכל מהליכוד, עסוקה מאוד, בזמנים בהם היא אינה עוסקת בהצעות לסיפוח השטחים (שלזכויות הפלשתינים החיים בהם היא פחות דואגת), במלחמה נגד איגודי העובדים, והספיקה להגיש בכנסת הנוכחית לא פחות מארבע הצעות חוק התוקפות את איגודי העובדים מכיוונים שונים.

כהנא, השכל וחבריהם מונעים על ידי אמונה יוקדת בכך שאיגודי העובדים הם חסם בדרכה של הכלכלה הישראלית ועול על צווארי האדם העובד. התפישה שלהם בהחלט הייתה פופולרית בעשורים האחרונים בעולם ובשנים האחרונות היא אף זוכה לעדנה בישראל, אבל מאז המשבר הכלכלי של 2008 הספינה שינתה את כיוונה, ויותר ויותר פוליטיקאים, כלכלנים וארגונים כלכליים מבינים את הנזק הטמון בה.

האחרון שבאותם ארגונים הוא OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, שמאגד בתוכו את 36 הכלכלות המפותחות בעולם, ובהן ישראל. הארגון, כמו שאר הארגונים הכלכליים הבינלאומיים, היה ידוע שנים רבות במדיניות הכלכלית הנוטה ימינה שלו, וקידם רפורמות כלכליות של כלכלת שוק והקלת רגולציות.

ממש לאחרונה פירסם הארגון דו"ח חדש שעוסק בעבודה המאורגנת, והוא פרי מחקר של שלוש שנים שערכו כלכלני הארגון ב-36 המדינות החברות ב-OECD. הדו"ח, שמסמן את השינוי שעבר הארגון, מעלה על נס את תרומת האיגודים וההסכמים הקיבוציים ל"צמיחה מכלילה", כלומר צמיחה המגיעה לכלל חלקי האוכלוסייה ולא רק לעשירון או למאיון העליון.

הדו"ח קובע כי אחוז גבוה יותר של עובדים מאוגדים וכאלה המכוסים בהסכמים קיבוציים, משמעו שכר גבוה יותר לעובדים, אי שוויון בשכר נמוך יותר, וגם משרות טובות יותר, כלומר כאלה בהן ישנה גמישות גבוה יותר בעבודה, מתח שלילי נמוך יותר, איזון בית-עבודה טוב יותר, שיקול דעת נרחב יותר לעובדים, הכשרות תעסוקתיות נרחבות ואיכותיות יותר ועוד. כמו כן, ישנו מתאם מובהק בין אחוז עובדים מאוגדים או כאלה שיש להם דרך מאורגנת וישירה להביע את עמדתם, לבין מיעוט תופעות כמו אפליה, גזענות וכו'.

מחברי הדו"ח גם טוענים שהסכמים עם איגודי עובדים והסכמים קיבוציים טובים יותר לעתים מחקיקה ממשלתית, עקב היותם מותאמים יותר לשטח וגמישים יותר. בנוסף, הם מראים כי סוג מערכת ההסכמים הטובה והיעילה ביותר לעובדים ולשוק התעסוקה, שמשמעותו היא שכר גבוה יותר ואחוזי אבטלה נמוכים יותר, הוא "ביזור מאורגן". כלומר, מערכת ובה ישנם הסכמים קיבוציים ענפיים, שמאפשרים מרווח מסוים לשינויים בכל מקום עבודה. שיטה כזו נהוגה למשל בשוודיה, דנמרק ונורווגיה.

עוד ממצא מעניין שעולה מהדו"ח הוא שבשני שליש ממדינות הארגון, הצעירים מביעים אמון רב יותר באיגודי העובדים מאשר הדור המבוגר, אך יותר בטוחים ביכולת שלהם לשמור על זכויותיהם בלעדיהם. שרבית הצעירים גם מביעים תמיכה גדולה יותר בערכי סולידריות, חופש, מחאה ותרומה מהוריהם. כמו כן, עולה כי ישנו קשר חיובי בין הבעת אמון באיגודי עובדים לבין תמיכה גדולה יותר בערכים הללו. בישראל, אמון הצעירים בכך שאיגודי העובדים נחוצים לשמירת זכויותיהם נמוך מעט מזה של הוריהם (71% לעומת 76%), אבל היא עדיין אחת הגבוהות במדינות הארגון וניצבת במקום החמישי.

אחת התופעות המשמעותיות בעולם איגודי העובדים וההסכמים הקיבוציים היא הירידה המשמעותית בכוחם בעשורים האחרונים. ישראל חוותה ירידה משמעותית במיוחד בשני אלה. אחוז המאוגדים בישראל, על אף עלייה בשנים האחרונות, עומד רק על כ-25%. הירידה נגרמה בשל מגוון רב של סיבות, ובהן שינויים בשוק העבודה שכולל כיום יותר פרילנסרים, עצמאים ועובדים במשרות חלקיות.

מחברי הדו"ח קובעים כי בניגוד להצעותיהם של חברי הכנסת מהימיi הישראלי, נדרשת התערבות ממשלתית דחופה שדווקא תגדיל את כוחם של ועדי העובדים, ותגדיר מחדש כשכירים חלק מהעובדים המוגדרים כפרילנסרים, למשל כאלה העובדים רק עם לקוח אחד או עובדים באחת מפלטפורמות ה"שיתוף" השונות, ובכך תאפשר להם להתאגד ולעמוד על זכויותיהם. עוד הם מציעים למצוא דרכים חוקיות חדשות שיאפשרו גם לעצמאים להתאגד יחד באיגודי עובדים, כדי שיוכלו לשפר את תנאי עבודתם.

חיזוק איגודי העובדים, יחד עם תיקונים נחוצים בהתאם לנסיבות , הם הדרך לעזור באמת לעובדים ולדאוג לכך שפירות הכלכלה יגיעו לרבים ולא למעטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ