משבר האקלים: רווח לעשירים או רווחה להמונים? - הסוציאל - הבלוג של אביעד הומינר-רוזנבלום - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משבר האקלים: רווח לעשירים או רווחה להמונים?

לאחרונה הודיע שאול מרידור, ראש אגף התקציבים, על כוונה להטיל מס על כלים חד פעמיים. אם הכלי המרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים יהיה העלאת מסי צריכה על מוצרים בסיסיים, מי שייפגע יהיו בעיקר אנשי העשירונים התחתונים

כלים חד פעמיים
Getty Images IL

בנובמבר 2018 החלה צרפת לבעור. כמיטב המסורת הצרפתית, הקימו מאות אלפי מפגינים בריקדות, והחלו להפגין תוך שימוש באלימות רבה. במהלך המחאה, שלמעשה לא הסתיימה עד היום, נהרגו עשרה מפגינים, ונפצעו כאלף מפגינים ועוד כמאתיים שוטרים.

המחאה החלה לאחר העלאה משמעותית של המסים על הבנזין, הסולר והגז. הדלקים האלה, המופקים ממאובנים, מזהמים מאוד את הסביבה ויש להם תרומה משמעותית להתחממות הגלובלית. העלאת המסים נעשתה מצעדים סביבתיים, ונועדה להפחית את השימוש בו ולעודד שימוש חלופי בתחבורה ציבורית וברכבים חשמליים.

המוחים מצדם טענו שבניגוד לפריז ולערים הגדולות, בפריפריה הצרפתית ישנה תחבורה ציבורית לא גרועה ולא מספיק סדירה, וכי הם יהיו אלה שישאו במרבית הנטל הכלכלי שנגרם מהאג'נדה הירוקה של הפריזאים המבוססים יותר. המחאה הצליחה חלקית, ובעקבותיה בוטלה העלאת המס על הגז ונדחתה העלאת המס על הבנזין והסולר.

מסים סביבתיים הם לא נחלתה של צרפת לבדה. "נשקול להטיל מס על כלים חד פעמיים", הודיע באחרונה שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר. מרידור הזכיר את העלאת המסים הזו כחלק מחבילת צעדים שמשרד האוצר ימליץ לממשלה הבאה לנקוט כדי להקטין את הגירעון, ולא כחלק מחבילת צעדים סביבתיים.

הפגנת אפודים צהובים בפריז
Christophe Ena/אי־פי

למרות המוטיבציה הכלכלית, יש לצעד הזה גם היגיון סביבתי. צריכת הכלים החד פעמיים בישראל צמחה משמעותית בשנים האחרונות, והיא עומדת על מחזור מכירות של כשני מיליארד שקל בשנה. הכלים החד פעמיים מזהמים מאוד את הסביבה והם מהווים כ-40% מהזיהום בחופי בישראל. באופן כללי זיהום הפלסטיק גורם לנזקים חמורים לסביבה. הפלסטיק מתכלה רק אחרי מאות שנים, ומדענים מעריכים שעוד שלושים שנה יהיו בים יותר חתיכות פלסטיק מדגים. העלות הנוכחית של הכלים החד פעמיים לא משקללת לתוכה את הנזק הסביבתי שהם גורמים (עלות חיצונית במונחים כלכליים) ולכן מהווים מקרה קלאסי שבו מוצדקת העלאת מסים שכזו.

למרות זאת, ישנם בהצעה הזו מאפיינים דומים להעלאות במסים שהציתו את המחאה בצרפת, והיא הסוגיה העקרונית והחשובה בנוגע למשבר האקלים - מי ישלם את המחיר?

במצב העניינים הנוכחי, מי שבעיקר ישלם את המחיר של משבר האקלים הם העניים, ומי שירוויח יהיו העשירים. מדינה עשירה, כמו ארה"ב, יכולה להתמודד בקלות רבה יותר עם הוריקן קטלני כמו זה שמכה עכשיו בחופיה, מאשר מדינה ענייה כמו איי הבהאמה שאותו הוריקן עצמו מחריב כרגע את עריה. זה נכון גם בתוך כל מדינה. להצפות הענק שהתרחשו בניו יורק ובניו אורלינס היה אפקט אחר לחלוטין, שקשור גם לעושר של הראשונה מול העוני של השנייה. ואפילו בתוך אותן ערים, לאנשים עשירים ישנם בתים עמידים יותר, גישה רבה יותר למשאבים בסיסיים כמו מים ואוכל, ולעתים גם מקום לברוח אליו במקרה אסון.

גם בצד ה"חיובי" של המשבר מצב העניינים דומים. לפני כמה שנים יצא לאור ספר בשם "העסקים הפורחים של ההתחממות הגלובלית"; ה-NYT פרסם לאחרונה כתבה שעסקה בדרכים להשקיע ולהרוויח ממשבר האקלים; ובעיתון זה התפרסמה השבוע כתבה תחת הכותרת "החום הורג אתכם? כשבוחנים השקעה בענף המזגנים זה דווקא יתרון".

שאול מרידור
מוטי מילרוד

וכמו במשבר האקלים עצמו, גם בהתמודדות אתו - העניים יהיו המפסידים העיקריים. אם הכלי המרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים יהיה העלאת מסי צריכה על מוצרים בסיסיים, מי שייפגע יהיו בעיקר אנשי העשירונים התחתונים, שמוציאים את כל הכנסתם, לעומת העשירונים העליונים שמצליחים גם לחסוך ולהשקיע. זאת בדומה לתושבי הפריפריה בצרפת שנפגעו מהעלאת המסים על הדלק, והמשפחות מרובות הילדים בישראל שייפגעו מהעלאת המס על הכלים החד פעמיים.

וגם כאן, זה נכון גם בצד ה"חיובי" של ההתמודדות עם המשבר. ממשלת ישראל הצליחה לגרום לכך שאפילו המעבר הנחוץ לאנרגיות חלופיות נהפך לכלי לשימור והגדלת הפערים. יותר ויותר בעלי בתים פרטיים ועסקים מתקינים לאחרונה על הגגות שלהם פנלים סולריים, בעקבות הבטחה לרכישה של החשמל על ידי חברת החשמל ל-35 שנה במחיר קבוע, מה שהופך את ההשקעה לרווחית בתוך כשבע שנים. בעלי דירות בבניינים משותפים, לעומת זאת, כמעט ולא יכולים ליהנות מהשקעה כזו, בשל הצורך באישור 100% מבעלי הדירות בבניין. אגב, כדי לאשר פרויקט פינוי, צעד דרמטי בהרבה מהתקנת פנלים סולאריים, ישנו צורך בהסכמת רק 80% מהדיירים.

לעומת זאת, ישנן דרכים שיכולות אפקטיביות יותר והוגנות יותר להתמודד עם המשבר. כזו היא למשל התמודדות ישירה מול 100 החברות הגדולות בעולם, רובן ככולן מפיקות דלקי המאובנים, שאחראיות ל-71% מההתחממות הגלובלית. כזו היא גם התמודדות מול בעלי הון ששולטים על משאבי טבע ומזהמים את הסביבה.

בנוסף לאלה, נחוצה גם תמיכה ממשלתית משמעותית והוגנת (שלא כמו במקרה הפנלים הסולריים) במעבר לאנרגיות מתחדשות, שיכולה לכלול גם יצירת משרות חדשות רבות וטובות למשק, ברוח ה"גרין ניו דיל" האמריקאי. גם בנייה פחות פרברית ויותר אורבנית והשקעה משמעותית בתחבורה ציבורית טובה וירוקה הם צעדים ברוח זו.

התמודדות אמיתית עם משבר האקלים דורשת פעולה ישירה ונחושה נגד גורמי כוח והון ונקיטת צעדים שיכולים לפגוע בהם. סביר שדיירי העשירונים התחתונים ייאלצו לשאת בנטל אף הם, אם מהמחיר שייאלצו לשלם כתוצאה עקיפה מהצעדים שהזכרנו, אם מצעדים נחוצים אחרים של מיסוי ואיסורים שונים, אבל לא ייתכן שהם יהיו היחידים שיתנו כתף, אסור שהם יהיו היחידים שישלמו את המחיר.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דגם של בית על מחשבון

מתשואה מובטחת ועד צ'קים מראש: הטעויות של משקיעי נדל"ן

בכל תהליך שבו אנחנו מפקידים את כספנו בהשקעה מסוימת, קיים סיכון שמשתנה בהתאם לסוג ההשקעה וליכולת הגוף שאליו אנחנו מעבירים את כספנו לנהל את הסיכונים. להלן כמה טעויות שמשקיעי נדל"ן עושים, ומה כן כדאי לקחת בחשבון

איש מכירות

משפך המכירות: באתי, ראיתי, מכרתי

משפך מכירות הוא כנראה אחד המונחים שסובלים משימוש יתר, עד שנדמה שנהפך לקלישאה. אבל מדובר באחד הכלים השימושיים ביותר לגיוס ושימור לקוחות. הטור הזה מרענן את החשיבה על המשפך ומסיר אבק מפעולות שהן כל כך שגורות - שנדמה שהן שקופות. וגם בונוס – איך להפוך את המשפך לשעון חול

כתבות שאולי פיספסתם

*#