גזען טבח בעשרות בטקסס. עוד נשק זמין זה לא מה שיעזור

התיקון השני לחוקת ארה"ב הפך את ארה"ב למדינה שאזרחיה הם החמושים ביותר בעולם, עם 42% מהנשק שמוחזק בידי אזרחים בעולם, בעוד אזרחיה הם רק 4.4% אחוז מתושבי העולם

צילומי האבטחה שמראים את החשוד, פטריק קרוזיוס, נכנס לחנות וולמארט עם נשק בידיו
צילומי האבטחה שמראים את החשוד, פטריק קרוזיוס, נכנס לחנות וולמארט עם נשק בידיוצילום: AFP

250 אירועי ירי המוני התרחשו בארה"ב מתחילת השנה, כששליש ממנה עוד לפנינו. ממוצע של יותר מאירוע אחד כזה ליום. אירועי הירי, בנוסף לאירועי ירי לא המוני, מובילים למספר ממוצע של יותר מ-9,000 הרוגים מירי בשנה במדינה. באופן יחסי מדובר ב-2.97 הרוגים מירי ל-100 אלף איש. המספר העגום הזה לא מעלה את ארה"ב לראש טבלת ההרוגים מירי, שם מככבות מדינות מתפתחות כמו הונדורס ואל סלבדור, אבל כן מביאה אותה למקום השני ב-OECD, לאחר מקסיקו, במספר היחסי של ההרוגים מירי.

ישנן סיבות רבות שבגללן מתרחשים אירועי הירי האלה בארה"ב ובשאר העולם. כך, חלק גדול מהם הם אינם אירועי ירי המוני אלא "אירועי ירי עצמי", כלומר, התאבדויות. חלק מהאירועים הם אירועי פשע "רגיל", כמו שוד או אונס, חלק מהם נעשים על ידי תמהונים שעושים אותם ללא סיבה ברורה, ואחרים, כמו הטבח האחרון בטקסס, נגרמים בשל גזענות לבנה ימנית קיצונית.

המשותף לכל המעשים האלה הוא, כמובן, שהם נעשים על ידי כלי נשק, שנמכרים באופן כמעט חופשי בחלק גדול ממדינות ארה"ב. התיקון השני לחוקת המדינה שאושר בסוף המאה ה-18 קובע כי "מאחר שמיליציה ערוכה היטב נחוצה לביטחונה של מדינה חופשית, אין להגביל זכותם של בני-אדם להחזיק נשק ולשאתו". במקור נועד התיקון לשמור על האזרחים מהפיכה צבאית ומהשתלטות עוינת של השלטון המרכזי על המדינות המרכיבות את הפדרציה.

תוצאות פרשנותו של התיקון לחוקה, יחד עם סיבות נוספות כמו גודלה העצום של המדינה, הובילו למדיניות מכירת ונשיאת נשק חופשית מאוד בארה"ב. מדיניות שהפכה את ארה"ב למדינה שאזרחיה הם החמושים ביותר בעולם, עם 42% מהנשק שמוחזק בידי אזרחים בעולם, כשאזרחיה הם רק 4.4% אחוז מתושבי העולם.

תפוצת כלי נשק חם בידיים פרטיות

הקשר בין זמינותם ותפוצתם הרבה של כלי הנשק בארה"ב לבין מקרי הירי הרבים שמתרחשים בה נתונה במחלוקת עזה. תומכי נשק ואנשי איגוד הרובאים הלאומי (NRA) משקיעים מאמצים רבים וכסף רב על מנת לתמוך בטענה כי זמינות כלי הנשק אינה מעלה את מקרי הרצח, ואף טוענים כי הזמינות אפילו מורידה את מקרי הפשיעה בכך שהיא יוצרת הרתעה ועוזרת לחפים מפשע להגן על עצמם. כסף שנתרם למחוקקים רפובליקנים אף הצליח לגרום אותם מחוקקים למנוע מהרשויות בארה"ב לחקור את הנושא ולפרסם מחקרים אודותיו. מציאות זו מובילה לקושי רב בבחינת המחקרים בנושא ולערפל משמעותי שמפוזר סביבו.

מעבר להיגיון הפשוט שמוצא קשר בין היכולת והזמינות של כלי נשק לבין השימוש בהם בפועל, כמה מחקרים שהתקיימו בנושא מצאו אף הם קשר שכזה. כך למשל סקירה של 130 מחקרים שפורסמה לפני כמה שנים על ידי חוקרים מאוקספורד, מצאה כי "במדינות מסוימות (ברחבי העולם])יישום של חוקים שמטרתם להגביל כלי נשק מרובים קשור להפחתת מקרי מוות נשק. חוקים המגבילים רכישת כלי נשק וגישה לכלי נשק קשורים גם הם לשיעורים נמוכים יותר של מקרי רצח של בן זוג, ולתאונות ירי שגורמות למות ילדים". החוקרים מסיימים בכך שהם קוראים לעריכת מחקרים נוספים, טובים יותר, על מנת להגיע למסקנות ברורות.

חוקרי מכון RAND שסקרו אף הם מספר רב של מחקרים היו מסויגים יותר במסקנותיהם. למרות זאת, גם הם קבעו שישנו מתאם בין תפוצת כלי נשק רבה למקרי רצח, אך עדיין לא הוכח בוודאות שזמינות כלי הנשק הגדילה את מקרי הרצח ולא להיפך.

מתאם שכזה ניתן לראות בכמה סקירות של תפוצת הנשק בתוך מדינות ארה"ב אל מול מקרי הרצח שאירעו בהן, שחלקן אף טענו לסיבתיות מוכחת. דיוויד המנוויי, מנהל מרכז המחקר לבקרת פציעות ברווארד, אף כתב כי "בתוך ארצות הברית, מגוון רחב של ראיות אמפיריות מצביעות על כך שיותר אקדחים בקהילה מובילים ליותר מקרי רצח."

זירת האירוע בדייטון, הבוקר
זירת האירוע בדייטון, הבוקרצילום: John Minchillo/אי־פי

בנושא הקשר בין התאבדויות לזמינות כלי נשק בארה"ב ישנו קונצנזוס רחב יותר, ומספר גדול של מחקרים הקובעים כי נוכחות של כלי נשק בבית מהווה גורם סיכון חזק להתאבדות, וכי להימצאותם יש קשר למידת ההצלחה בביצוע ההתאבדות. זאת בשל המידיות והעוצמה של יריה לעומת חלק מסוגי ההתאבדויות האחרים. ד"ר מתיו מילר בבית הספר לבריאות הציבור בהרווארד כתב מאמר בנושא וכתב ש"אם אפילו אחד מכל עשרה מתוך כ-22 אלף האנשים שניסו להתאבד בנשק חם ב-2010 היה עושה זאת באמצעות בליעת סמים או חיתוך ורידים, היו כ-1,900 פחות מקרי מוות מהתאבדות".

בכל מקרה, ישנו קונצנזוס נרחב בקרב החוקרים בכך שבניגוד לטענות אנשי ה-NRA זמינות כלי נשק לא מורידה פשיעה, ובכך שרוב השימוש בנשק לא נעשה להגנה עצמית. כך, מחקר חדש יחסית שפורסם ב-Journal of Prevention Medicine ובדק 90 אלף תשובות לסקר הארצי לפגיעות פשע מצא, כי מקרי השימוש בנשק להגנה עצמית נדירים מאוד ושרוב השימושים להגנה עצמית היו לא חוקיים וגרמו להידרדרות האירוע במקום לסיומו.

כחלק מהטרנד של יבוא מגמות רפובליקאיות לישראל הובאה לישראל גם אידאולוגיית "הזכות לשאת נשק" האמריקאית, ובכנסת ה-20 אף הקים שר המשפטים, אמיר אוחנה, שדולה שתקדם הקלת התנאים לנשיאת כלי יריה. פעילות השדולה הופסקה עם פיזורה של הכנסת, אך לתומכיה נרשם הישג כשהשר לביטחון פנים גלעד ארדן הקל בשנה שעברה על התקנות לנשיאת נשק, והרחיב את היקף הזכאים לכך בעשרות אלפי אזרחים.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | |הסוציאל

עובד בקרן ברל כצנלסון כמנהל תוכן ודיגיטל ומוביל את "פועלי צדק" - חברה וכלכלה בזווית יהודית. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ