מזועזעים מהרצח בחניה ברמלה? כנראה זו הסיבה האמיתית לגל האלימות הנוראי

כשאב מפרנס נרצח בשל מקום חניה, ומטפלות מתעללות בילדים חפים מפשע - צריך לדבר על האלימות בחברה הישראלית. מחקרים רבים מראים: אחד הגורמים שמשפיעים יותר מכל על אלימות במדינה הוא האי-שוויון הכלכלי בקרב אזרחיה

שוטרים בזירת הירי בקניון ברמלה, שבה נרצח אופיר חסדאי
שוטרים בזירת הירי בקניון ברמלה, שבה נרצח אופיר חסדאיצילום: עופר וקנין

הרצח של אופיר חסדאי - שהיה המטפל והמפרנס הראשי של שלוש מבנות משפחתו הקרובה הלוקות בניוון שרירים - בשל ריב מטופש על חניה, גרם לזעזוע עמוק ולהירתמות ציבורית לתרומה למשפחה. לצד העיסוק במקרה הספציפי הזה, עלתה לדיון הציבורי גם שאלת האלימות בחברה הישראלית, שהרצח האחרון הוא רק אחד ממופעיה ושבה אנחנו נתקלים בכביש, ברחוב, בקניון ובבתי הספר.

נגע האלימות הוא כמובן לא בעיה חדשה וגם לא ייחודי לישראל. מדינות וחברות בעולם כולו מתמודדות עם אלימות ומקרי רצח. הסיבות שבגללן אלימות מתגברת בחברות מסוימות יותר מבאחרות קשורות לחינוך, תרבות, דת, מצב בטחוני ואפילו טמפרטורה. גם הדרכים שמוצעות כדי להילחם באותה אלימות - מגוונות ושנויות במחלוקת בין חוקרים שונים.

אחד הגורמים החזקים שהתגלו בשנים האחרונות, שמאפשר לנבא איזו מדינה תסבול יותר מאלימות, ובעיקר ממקרי רצח, הוא אי-שוויון. עשרות מחקרים שהתבצעו ברחבי העולם בעשורים האחרונים הראו קשר מובהק וברור בין מדינות הסובלות מאי-שוויון כלכלי משמעותי לבין אלימות גואה ומקרי רצח מרובים.

כך, מחקר שביצע הבנק העולמי ב-2002 בחן מקרי רצח ואלימות שאירעו בעשרות מדינות ברחבי העולם החל בשנות ה-60 ועד שנות ה-90. המחקר ניטרל גורמים משפיעים שונים שיכלו להטות את התוצאות, וקבע כי קיים קשר סיבתי מובהק בין אי-שוויון לאלימות. אם בוחנים את הנתונים העדכניים ביותר של OECD, רואים שהקשר עדיין נשמר.

אי-שוויון ומקרי רצח

גם כשמתבוננים במדדים סובייקטיביים יותר של OECD וארגונים בינלאומיים נוספים, הנוגעים לתחושת הביטחון להסתובב לבד בלילה, למספר האנשים המעידים שהותקפו בחודש האחרון וכו', מוצאים קשר ברור בין אי-שוויון גבוה לביטחון אישי נמוך יותר.

הקשר בין אי-שוויון לאלימות נמצא לא רק בהבדלים בין מדינות, אלא גם בהבדלים בין שכונות. כך, מחקר שערך הבנק העולמי בשנים האחרונות במקסיקו מצא כי ההבדל בשיעורי הפשע בשכונות מסויימות מוסבר, בין היתר, על ידי העובדה שבשכונות שבהן עלתה הפשיעה - עלה גם האי-שוויון. המחקר אפילו מצא שהקשר הזה מובהק יותר מהקשר בין האלימות לעוני באותן השכונות, וכי הקשר מובהק גם כאשר האי-שוויון גדול מכיוון שהעשירים מתעשרים יותר ולא מכיוון שהעניים נעשים עניים יותר.

המפתח: תסכול ומתיחות של המעמד הנמוך

החוקרים בתחום מסבירים את הקשר בין אי-שוויון לאלימות באמצעות כמה גורמים. חלקם קשורים לקשר המוכר ועתיק היומין בין תחושת חוסר מוצא והיעדר אפשרות לשיפור במצב הכלכלי - לבין אלימות, שוד ורצח. הסבר נוסף שניתן לתופעה הוא שאנשים שחשים שכבודם העצמי נשלל מהם, ושהם רחוקים מאוד מהמעמדות הגבוהים, נוטים להקפיד יותר לשמור על המוניטין החברתי היחסי שבכל זאת יש להם - ולהגיב באלימות כאשר הם חשים שכבודם נפגע.

חוקרים אחרים מסבירים את הקשר בין אי-שוויון לאלימות בחוסר האמון שנפוץ יותר בחברות לא שוויוניות, וגורם למתיחות גבוהה יותר וגם לשיעור גבוה יותר של הצטיידות בנשק חם וקר. בנוסף לכל אלה, במדינות בעלות אי-שוויון גבוה נאלצים האזרחים במעמדות הנמוכים להסתפק בשירותים גרועים יותר משמעותית מאלה של המעמדות הגבוהים, דבר שמגדיל מאוד את התסכול והמתיחות.

אז איך נלחמים באלימות? כך ענה לשאלה הזו הכלכלן הרנן וינקלר, מהבנק העולמי, אחד מעורכי המחקר במקסיקו: "חשוב שממשלות יחזקו את ההישגים שהושגו בעשור האחרון מבחינת צמצום העוני, האי-שוויון והאבטלה. לשם כך צריך להמשיך לקדם צמיחה כלכלית וליישם מדיניות חברתית שתתמוך במשקי הבית הפגיעים. צריך לעשות מאמצים לשמור על צעירים בשוק העבודה ולהקטין את שיעורי הנשירה מבתי הספר במדינות מסוימות כדי להוריד את הסיכון שמתבגרים יהיו מעורבים בפעילות פלילית".

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | |הסוציאל

עובד בקרן ברל כצנלסון כמנהל תוכן ודיגיטל ומוביל את "פועלי צדק" - חברה וכלכלה בזווית יהודית. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ