האם עמיר פרץ יצליח להעביר קולות מהימין? - הסוציאל - הבלוג של אביעד הומינר-רוזנבלום - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם עמיר פרץ יצליח להעביר קולות מהימין?

ההבטחה של יו"ר מפלגת העבודה הנבחר, עמיר פרץ, להעביר קולות מהימין למפלגת העבודה, גררה קריאות הטוענות שהקריצה ימינה לא עבדה לעולם, ולא תעבוד גם בעתיד. את העתיד קשה לנבא, אבל את העבר קל לנתח - האם באמת מדובר בצעד שלא עבד מעולם?

עמיר פרץ
ניר קידר

בקמפיין הבחירות שלו לראשות מפלגת העבודה, וביתר שאת לאחר האיחוד עם מפלגת גשר של אורלי לוי, הבטיח יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ שהוא יעביר קולות מהימין למפלגת העבודה כמו שעשה ב-2006. בתגובה להצהרות של פרץ נשמעו קריאות הטוענות שהקריצה ימינה של מנהיגי מפלגת העבודה מעולם לא עבודה - ולעולם גם לא תעבוד.

בעוד שאת העתיד, כידוע, קשה לנבא, את העבר דווקא פשוט יחסית לנתח. ניתוח כזה מעלה שמפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ אכן הצליחה להעביר מספר קולות משמעותי מהימין לשמאל בבחירות 2006, למרות שעל פניו, אותן בחירות היו כישלון משמעותי של פרץ. כישלון שסביר שתרם (יחד עם מלחמת לבנון השנייה) להפסדו של פרץ בבחירות על ראשות המפלגה שנה מאוחר יותר, שנתיים בלבד לאחר שנבחר לתפקיד.

לאותן בחירות לכנסת ה-17 ב-2006 הגיעה מפלגת העבודה עם סל של 19 מנדטים שקיבלה בבחירות לכנסת ה-16, ועוד שלושה מנדטים של מפלגת עם אחד בראשות עמיר פרץ, שהתאחדה עם מפלגת העבודה לקראת הבחירות. אחרי שנים רבות של רוח ניאו ליברלית במפלגת העבודה, רץ עמיר פרץ על טיקט חברתי כלכלי סוציאל-דמוקרטי שהתחבר לגלי הזעם הציבורי על "גזרות נתניהו", קיצוצים תקציביים נרחבים אותם הנהיג כשר אוצר בממשלתו של שרון.

הקו החברתי והצטרפותם של אנשי ציבור רבים למפלגה העלה את רף הציפיות. ובכל זאת, בבוקר ה-29 במרץ 2006 התעוררו חברי המפלגה עם 19 מנדטים בלבד, מספר שווה לכישלון הקודם של עמרם מצנע, ולמעשה כישלון גדול עוד יותר אם מחשבים גם את צירופם של שלושת המנדטים של מפלגת עם אחד.

למרות הכישלון לכאורה, לפחות בהיבט אחד משמעותי הבחירות האלה היו הצלחה גדולה מבחינתה של מפלגת העבודה - הצלחה שלא התרחשה שנים רבות לפני ואף לא פעם אחת אחרי. מפלגת העבודה, שהפכה שנים רבות לפני למפלגה לה מצביעים בעיקר אנשי מעמד בינוני גבוה, הצליחה לקבל מספר קולות משמעותי בעיירות הפיתוח, בעשירונים חברתיים כלכליים נמוכים ואצל מצביעי ליכוד מסורתיים.

פילוח השינוי במצבם החברתי כלכלי של  המצביעים למפלגת העבודה בבחירות 2006 לעומת בחירות 2003 מעלה כי בעשירונים 6-1 (כש-1 הוא העשירון העני ביותר) עלה לראשונה שיעור המצביעים למפלגת העבודה באחוזים שנעים בין 1.8% ל-3.6%. עלייה שאיזנה את הירידה הדרמטית באחוז המצביעים למפלגת עבודה בעשירונים 10-7 (כש-10 הוא העשירון העשיר ביותר) שנעה בין 1.6% בעשירון 6 ל-9.4% (!) בעשירון 10.

מחקר נוסף, שבדק את נתוני הקלפיות, הראה שרוב מהמצביעים החדשים למפלגת העבודה בבחירות 2006 הצביעו קודם לכן לליכוד, ורוב המצביעים שעזבו את המפלגה באותן בחירות הצביעו במקומה למפלגת קדימה. כך, כשבעה מנדטים הגיעו למפלגת העבודה מהליכוד ומספר דומה של מנדטים עברו מהעבודה לקדימה.

גרף ניתוח נתונים של הבחירות בישראל לראשות הממשלה ב-2015

<<לחצו כאן לגרף האינטראקטיבי>>

בדיקה דומה שערכו ב"משרוקית" העלתה שבעוד שבבחירות 2003 ו-2009 קיבלה המפלגה פחות קולות מהליכוד (36% לעומת 7.7%) בכל אחת מ-25 הערים המוגדרים "עיירות פיתוח". ב-2006 ניצחה מפלגת העבודה את הליכוד ב-17 מתוך 25 הערים וכמעט הכפיל את קולה של המפלגה בעיירות הפיתוח (מ-7.7% ל-13.2%).

כששוקלים את משמעות הנתונים חשוב לזכור שבחירות 2006 התקיימו על רקע הגזירות הכלכליות של נתניהו, שגרמו לבריחת מצביעים מהעשירונים הנמוכים מהליכוד והקמת קדימה, ברובה על ידי פורשים מהליכוד, כולל יו"ר המפלגה אריאל שרון. בנוסף, קשה לדעת היכן היו נוחתים שבעת המנדטים לולא הזיהוי והקמפיין החברתי של פרץ והעבודה, והאם היו נשארים בגוש המרכז-ימין או עוברים בכל זאת לגוש המרכז-שמאל.

ובכל זאת, בסיכומו של דבר, הצליחה מפלגת העבודה בראשות פרץ להעביר לא פחות משבעה מנדטים של העשירונים הנמוכים והבינוניים מגוש המרכז-ימין לגוש המרכז-שמאל, זאת במחיר פעוט יחסית של 'בריחת' שבעה מנדטים של המעמדות הגבוהים שנשארו בתוך הגוש ועברו לקדימה.

הנסיבות של בחירות 2019 מועד ב' שונות לגמרי מאלה של בחירות 2006, ויש סיבות טובות לחשוב שמה שעבד אז, לא יעבוד היום. ועדיין, לדיבורים על קהלים חדשים והעברת מנדטים יש קבלות מהעבר וייתכן שגם בעתיד.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#