זה לא השוק החופשי שצריך להודות לו - זאת ההתערבות הממשלתית - הסוציאל - הבלוג של אביעד הומינר-רוזנבלום - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זה לא השוק החופשי שצריך להודות לו - זאת ההתערבות הממשלתית

המכירה של מלאנוקס ל-Nvidia נתפשה בעיני רבים כהוכחה לכוחו של השוק החופשי. ואולם, ההיי-טק הישראלי נולד כתוצאה מהחלטות ממשלתיות והשקעות ציבוריות אדירות. מאותה מדינת רווחה מושמצת שבעבר ידעה לעשות דברים גדולים ולהקים תעשיות מתקדמות יש מאין

4תגובות
מעבדות מלאנוקס
AMIR COHEN/רויטרס

עשרים וחמישה מיליארד שקל, הסכום שבו התבשרנו לפני כמה חודשים שתימכר חברת מלאנוקס הישראלית לחברת Nvidia האמריקאית, הוא סכום דמיוני עבור כמעט כל אזרח ישראל, ועדות נוספת לחוזקו של ההיי-טק הישראלי.

אין פלא שעסקת המכירה הזו סחטה קריאות התפעלות מכלי התקשורת. הדבר היותר מפליא הוא שיחד עם קריאות ההתפעלות הגיעו גם הקולות הפבלוביים שהעסקה הזו גרמה להם לחזור על המנטרה התמוהה, הרואה בהצלחת ההיי-טק הישראלי את ההוכחה הניצחת לכך שרק שוק חופשי מהתערבות ורגולציה יכול לשגשג, ושאת הדגם הזה עלינו להעתיק לכל המשק הישראלי.

סבר פלוצקר כתב ב"ידיעות אחרונות" כי "אין בענף תעשיות הידע הישראליות התערבות של רגולטורים ורשויות ממשל אחרות, ולכן הוא כל כך מצליח". צודק. אם אכן אופן ההתערבות של המדינה בהיי-טק הישראלי הוא סוד הצלחתו, ראוי להעתיקו גם לתעשיות אחרות.

כך, למשל, את מענק המיליונים שקיבלה מלאנוקס מהמדינה כשעוד היתה סטארט-אפ צעיר, ואת הטבות המס בשווי מאות מיליוני השקלים שקיבלה, כדאי לחלק גם לעסקים קטנים ובינוניים בתעשיות אחרות. כך גם את המענקים הדומים שניתנו לוויז ולמובילאיי בראשית דרכן, עוד לפני האקזיטים הגדולים.

את המודל של מובילאיי כדאי באמת להעתיק גם לתחום פיתוח הידע, ולהגדיל את השקעתה המידלדלת של המדינה באוניברסיטאות ציבוריות, כדי שנראה עוד פיתוחים מדעיים כמו זה שהוליד את הטכנולוגיה שבבסיס החברה ושפותח באוניברסיטה העברית.

אז כן, כדאי שנלמד מהמודל שיצר את ההיי-טק הישראלי והפך אותו למה שהוא, רק שהוא הפוך לחלוטיו ממה שמספרים לנו. עוד בשנות השמונים הבינה המדינה את הפוטנציאל הטמון בענף והקימה חברה ממשלתית שתשקיע בתעשיית ההיי-טק המקומית. ממשלת רבין מינפה והרחיבה את המהלך ובמסגרת "תוכנית יוזמה" והשקיעה יותר ממאה מיליון דולר בהקמתן של קרנות הון סיכון ישראליות.

את פירותיהן של אותן ההשקעות אנחנו רואים עד היום. פיטנגו, קרן ההון סיכוי הגדולה בישראל שמנהלת למעלה משני מיליארד דולר, הוקמה במסגרת אותה תכנית, וכך גם JVP, אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות והמצליחות בישראל. 12 שנה לאחר פתיחת התוכנית שרדו שני שליש מהחברות בהן הושקע הכסף, שיעור גבוה פי שניים עד שלושה מהמקובל בענף.

גם כמות הכסף האדירה שהשקיעה ישראל בהרחבת התעשייה הביטחונית לאחר מלחמת ששת הימים תרמה להתפתחות ההיי-טק, והביאה להכשרת ענק של מהנדסים וטכנאים ולפיתוח טכנולוגיות חדשות. חברת אלביט הוקמה בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון, וחברת "נס טכנולוגיות" הוקמה על-ידי יוצאי ממרם שלקוחם הראשון היה חיל האוויר. בדומה למקימי נס, יותר מ-20% מהמנהלים ושליש מהעובדים בחברות ההיי-טק בישראל הם בוגרי יחידות טכנולוגיות צה"ליות כמו 8200, ובהם מנכ"לי חברות Wix, טאבולה, נייס ועוד. אותם אנשים מוכשרים ויצירתיים קיבלו דחיפה משמעותית ממדינה יוזמת ומעורבת, שלמזלנו עשתה את ההפך הגמור ממה שמייעצים לה לעשות היום.

גם בעולם המצב דומה, ורבות מהחברות וההמצאות הטכנולוגיות שעוטפות אותנו הוקמו על ידי המגזר הציבורי. במחקר שערכה פרופ' מריאנה מצוקאטו האיטלקיה היא לקחה את האייפון ופירקה אותו למרכיביו. מסך המגע נולד כתוצאה ממימון ממשלתי; האינטרנט והחיבור הסלולרי הומצא על ידי הצבא האמריקאי וסוכנויות ממשלתיות נוספות; ה-GPS היא רשת ממשלתית אמריקאית; ההפעלה הקולית הומצאה אף היא על ידי אותם גורמים. וכך זה ממשיך. מחקר שנעשה בישראל מצא כי על כל שקל שהממשלה משקיעה במחקר ופיתוח בתעשיית ההיי-טק, מושקעים 1.6 שקלים על ידי גורמים פרטיים, ושההשקעה הממשלתית מעלה את פיריון החברות שהושקע בהן בכשליש.

ובכלל, אסור לשכוח את מערכת החינוך הציבורית שבה למדו גאוני ההיי-טק, את מערכת הבריאות ששמרה עליהם חיים ובריאים, ואת התשתיות שמאפשרות להם לנוע, לפעול ולעבוד.

ההיי-טק הישראלי נולד כתוצאה מהחלטות ממשלתיות והשקעות ציבוריות אדירות. מאותה מדינת רווחה מושמצת שבעבר ידעה לעשות דברים גדולים ולהקים תעשיות מתקדמות יש מאין. אקזיטים כמו זה של מלאנוקס ואחרים ממחישים היטב כמה אגדת אי ההתערבות הממשלתית מופרכת מיסודה, ומדוע השאלה החשובה באמת היא מה יחזירו אותן חברות למדינה שבנתה את היסודות להצלחתן.

 

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מצעד הגאווה בנתניה

מי לא יקבל לעבודה את יונתן דנילוביץ'?

25 שנה לאחר ששלוש ערכאות קבעו כי יונתן דנילוביץ', דייל אל על הומוסקסואל, זכאי לקבל עבור בן זוגו מה שדיילי אל על הטרוסקסואלים מקבלים עבור בני זוגם, מרגיש בית הדין לעבודה כי עיקרון השוויון כלפי עובדים הומוסקסואלים מוטמע עמוק דיו בתפישה המשפטית

כתבות שאולי פיספסתם

*#