הציבור לא רוצה להבין בהתנהלות פיננסית, וחינוך לא ישנה זאת

מחקר מטא ענק שסקר יותר מ-200 מחקרים שבדקו את תוצאותיהם של תוכניות שונות לחינוך פיננסי מרחבי העולם, העלה שהאחוז המשוקלל של השיפור לטווח ארוך בידע ובהתנהלות הפיננסית של הלומדים עמד על 0.1%

אביעד הומינר-רוזנבלום
אביעד הומינר-רוזנבלום
כיתה בבית ספר. למצולמים אין קשר לכתבה
כיתה בבית ספר. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אילן אסייג

אם תגידו לישראלי הממוצע את המילה "פנסיה", רוב הסיכויים שתקבלו בתגובה עיניים מזוגגות. אם תוסיפו את המלים "דמי ניהול" ו"תשואות", סביר שהוא כבר ייעלם באופק. פנסיה נתפשת בעיני רוב האנשים כ"משהו שקשור לקשישים", והמלים "דמי ניהול" ו"תשואות" נראות להם כמו משהו שאמור להעסיק את הדוד שעבד בהיי-טק ועכשיו משקיע בבורסה, ולא אותם.

העניין הוא שכל מי שמעט מבין בתחום יודע שאם אנחנו לא רוצים לרדת משמעותית ברמת חיינו כשנגיע לזקנה, כדאי לנו מאוד לדאוג לפנסיה שלנו ולהבין מהי משמעות המלים דמי ניהול ותשואות.

לא מדובר רק על הפנסיה. במחקר גדול שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2012 על פי הגדרות של ה-OECD, התגלה כי האוריינות או הידע הפיננסיים של הישראלים בנושאים חישובי ריבית, אינפלציה ותשואה מול סיכון בהשקעות, נמוכה מהממוצע הבינלאומי. חוסר הידע הזה אינו מסתכם רק בבורות אינטלקטואלית, הסקר גם גילה כי 52% מהנשאלים היו באוברדראפט בשנה האחרונה, 21% מהם העידו שזה מצבם הקבוע ו-40% לקחו הלוואה שאינה משכנתא ואינה אוברדראפט.

חוסר הידע הפיננסי, שמוביל להתנהלות פיננסית לא נכונה או לא זהירה, מדאיג רבים. כך למשל, באגף שוק ההון במשרד האוצר הוקמה ב-2011 מחלקת חינוך פיננסי, על פי החלטת ממשלה. המחלקה עושה צעדים רבים לקידום האוריינות הפיננסית של אזרחי ישראל, ובין השאר הקימה את האתר (המומלץ) "האוצר שלי", שמרכז נתונים פיננסיים אישיים מגורמים רבים, מספק הסבר ומידע בנושא פיננסיים שונים ומציע כלים תומכי החלטות כמו מחשבונים, צ'ק-ליסטים ועוד.

לאחרונה פתח ארגון "ישראל 2050" מבית התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית בקמפיין ארצי, שמטרתו להחתים על עצומה ולקדם רפורמה לחינוך פיננסי בכיתות התיכון. בעבר יצא הארגון נגד יוזמת הממשלה לקדם חינוך פיננסי בבתי ספר על ידי הבנקים, ועתה הוא מנסה לקדמו כחלק מתוכנית הלימודים.

כוונת הארגון ודאי רצויה, וטוב שתלמידי ישראל יצאו ממערכת החינוך כשהם מצוידים בידע פיננסי בסיסי. עם זאת, מחקרים רבים שנעשו בנושא בשנים האחרונות הראו שהחינוך הפיננסי הוא פתרון לאחוזים בודדים מהציבור, אם בכלל.

מחקר מטא ענק שסקר יותר מ-200 מחקרים שבדקו את תוצאותיהם של תוכניות שונות לחינוך פיננסי מרחבי העולם, העלה שהאחוז המשוקלל של השיפור לטווח ארוך בידע ובהתנהלות הפיננסית של הלומדים עמד על 0.1%. מחקרים דומים שנערכו במדינות רבות ובמיוחד בארה"ב, הראו כי תוצאות שיעורי החינוך הפיננסי פשוט מתאדות לאחר כמה חודשים, והשיפור הקטן שכן נרשם בחלק מהמקומות פשוט נעלם.

האמת היא שתוצאות המחקרים האלה לא מפתיעות בכלל. האזרח הממוצע בישראל של 2019 צריך להתמודד עם כמות עצומה של החלטות פיננסיות. בחירת בנק, ניהול חשבון עובר ושב, ניהול חסכונות, בחירת קרן פנסיה וניהול ההשקעה, תשלומים על דיור, בחירת חברות תקשורת, קניית ומכירת רכב, תשלומים על חינוך ובריאות, ביטוחים שונים ועוד ועוד.

למעשה, כל החיים שלו סובבים סביב החלטות פיננסיות שונות ומשונות, שכמותם ומורכבותם רק עולות עם השנים. אין סיבה אמיתית לחשוב שהאדם הממוצע ידע להתנהל בתבונה בכל המערכת המסובכת היום.

ישנם רבים שמתמטיקה, אפילו בסיסית, היא כמו שפה זרה עבורם. אחרים הם אנשים מפוזרים מטבעם, ובכלל, רוב הישראלים הבוגרים חיים במשפחה עם ילדים בה שני ההורים עובדים. הציפייה מהם להתחיל לנהל מערכת פיננסית לאחר שעות העבודה ולאחר הטיפול בילדים היא מופרכת מראשיתה. רבים מהישראלים אינם יודעים לפתוח סתימה מורכבת מעט או צבוע קיר, וכשהם נצרכים לשני אלה, הם קוראים לאדם מומחה שיעשה אותם, למה שידעו לנהל קרן פנסיה לבדם?

התנהלות נכונה של הממשלה היתה יכולה למנוע מאיתנו חלק ניכר מהבעיות הללו. אפשר לראות זאת היטב בתחום הפנסיה. במשך שנים ארוכות רוב אזרחי ישראל שעבדו במגזר הפרטי לא חסכו לפנסיה, זאת למרות יתרונותיה הברורים ונחיצותה הגבוהה. ניסיונות לעידוד החסכון לא עזרו, וב-2008 נחקק חוק פנסיה חובה שחייב כל שכיר בישראל לחסוך.

שנים מאחר יותר גילו במשרד האוצר כי למרות האפשרות הפשוטה להתמקח ולהוריד את דמי הניהול שמשפיעים דרמטית על החיסכון בשל התחרות בין הקרנות, ולמרות הניסיונות להסביר דבר זה לציבור, דווקא החוסכים העניים יותר אינם מתמקחים ומשלמים את עמלת דמי הניהול המקסימלית.

בשל כך, הכריזה הממשלה על תוכניות "קרנות ברירת מחדל" שמציעות דמי ניהול נמוכים במיוחד ומהוות את ברירת המחדל לחסכון של כל חוסך חדש. לחנך את הציבור לחסוך לפנסיה ולהוריד את דמי הניהול שלו זה נחמד ויכול להועיל לחלק מהאנשים, אבל רק צעד אקטיבי של הממשלה גרם לאלה להתרחש בפועל בהיקפים רחבים.

לו ההוצאה האזרחית הנמוכה בישראל היתה מגיעה לרף המקובל ב-OECD, חלקים קטנים יותר מאתנו היו נזקקים לשירותי חינוך ובריאות פרטיים, וחלק מההחלטות, הטעויות הפיננסיות וכפלי הביטוחים והשירותים היו נחסכים מאתנו. גם בתחומים נוספים, אל לה לממשלה לחכות שהציבור ילמד ויבין מעצמו, ועליה לנקוט בצעדים אקטיביים כדי להקל עליו את ההחלטה.

אם ישנו חשש, מוצדק לעתים, מיתר כפייה של המדינה, ניתן לפתור זאת על ידי נקיטת צעדים "רכים" יותר, כמו יצירת ברירות מחדל, שיעזרו לרוב הדומם שלא מבין ולא מעוניין להבין בתחומים הפיננסיים, ובמקביל יאפשרו לרוצים בכך לבטלן ולחבור בחלופה אחרת כרצונם.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | |הסוציאל

עובד בקרן ברל כצנלסון כמנהל תוכן ודיגיטל ומוביל את "פועלי צדק" - חברה וכלכלה בזווית יהודית. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker