ארבעה גרפים שמראים למי יש דם זול יותר

דם פועלי הבניין בישראל זול במיוחד, והם נהרגים בשיעור גבוה פי שניים ממדינות האיחוד האירופי, כשרק בקפריסין, קרואטיה ומלטה הם נהרגים בשיעור גבוה יותר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אתר בנייה

לא פחות משישה עובדים נהרגו בשבוע שעבר בתאונות עבודה, והצטרפו ל-31 עובדים שנהרגו מתחילת השנה. נדמה שעל אף שהמאבק בתאונות העבודה נמצא בכותרות כבר שנים ארוכות, ושהמדינה עושה מאמצים כדי לתקנו, המצב לא משתפר. הנתונים מספרים לנו שזה אכן המצב.

דם פועלי הבניין בישראל זול במיוחד, והם נהרגים בשיעור גבוה פי שניים ממדינות האיחוד האירופי, כשרק בקפריסין, קרואטיה ומלטה הם נהרגים בשיעור גבוה יותר. 

גם בהשוואה לפי שנים אפשר לראות שאנחנו מדשדשים במקום, ולמרות עליות וירידות בשנים מסוימות, המצב בגדול נשאר אותו הדבר ושיעור ההרוגים בענף מסתובב סביב ה-12 הרוגים בשנה ל-100 אלף עובדים בענף.

הבעיה הקשה של ישראל מתמקדת בתחום הבנייה, כשבאופן כללי, כשמחשבים פנימה גם את שאר הענפים, המצב שלנו דווקא סביר. שיעור הההרוגים בישראל מתאונות עבודה באופן כללי עמד בשנת 2018 על 1.6 עובדים הרוגים ל-100 אלף עובדים, הרחק מתחת לממוצע באיחוד האירופי שעומד על 2 הרוגים. 

נקודת הדמיון למצב בתחום הבניין היא בסטטיות של המצב. גם כאן אפשר לראות שלמרות הירידות והעליות הדי דרמטיות בין שנה לשנה, בסופו של דבר אנחנו חוזרים כמעט לאותו המקום.

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב העגום הזה ולהפסיק את ההרג המיותר של עובדים? כדאי להתחיל מהצעדים שהומלצו בדו"ח אדם, שכתבה ועדה מיוחדת שהוקמה לבדיקת הנושא, ומצעדים שעברו כבר בממשלה, ומסיבות שונות עדיין לא מומשו.

הצעד המרכזי עליו המליץ דו"ח אדם הוא הקמת רשות שתרכז את כלל הסמכויות בנושא בטיחות ובריאות העובדים משלל הגופים שאחראים עליהם כיום. הרעיון הוא להקים גוף על שירכז את הידע בנושא, את פעילות המניעה ואת פעילות האכיפה, ויוכל לעשות עבודה יעילה יותר בריכוז מאמץ ומשאבים. שבע שנים עברו מאז הוגש הדו"ח לשר הכלכלה דאז וראש הממשלה דהיום נפתלי בנט, אבל הרשות לא קודמה ולא הוקמה.

חלק אחר מהמלצות הוועדה דווקא קודם, אבל עדיין לא יושם באופן מלא. הוועדה המליצה ליצור תמריץ כלכלי לקבלנים בתשלום דמי ביטוח תאונות עבודה. לפני שלוש שנים חוקק חוק שמסמיך את הביטוח הלאומי לקבוע דמי ביטוח תאונות עבודה דיפרנציאליים לפי מידת סיכון, אבל דבר לא קרה.

גם התקנות שאמורות להרחיב את האחריות הפלילית על תחום הבטיחות בעבודה גם על יזמים וגורמים נוספים בענף תקועות במשרדי הממשלה, וכמובן גם החלת תקן הפיגומים האירופי, שאמור להביא למהפכה בתחום.

אחרי שממשים את כל אלה, כדאי מאוד גם להגדיל את מספר הפקחים בתחום למספר המומלץ על ידי ה-OECD (לפחות עוד מאה), ולשנות את החוק כך שיאפשר להטיל עיצומים כספיים על הקבלנים מפרי החוק בסכומים גבוהים יותר ובקלות גדול הרבה יותר.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker