משיחי השקר של שכר המינימום דוברים אמת

שכר המינימום הוא לא כלי מושלם, והעלאה שלו צריכה להיות מתואמת ומבוקרת, אבל ההפחדות המתוזמרות נגדו מוגזמות ולא מציאותיות

עמיר פרץ בהשקת הקמפיין של העבודה-גשר
עמיר פרץ בהשקת הקמפיין של העבודה-גשרצילום: אליהו הרשקוביץ

"העלאת שכר המינימום בנקודת אחוז ביחס לשכר הממוצע במשק, תביא בתוך שנה ל-5,000 מובטלים חדשים ולצמצום של 11,900 במספר המועסקים הישראלי". ב-2004, הזמן שבו ד"ר מיכאל שראל, אז בכיר באוצר וכיום ראש פורום קהלת לכלכלה, הנפיק את התחזית הזו, שכר המינימום עמד על 46.5% מהשכר הממוצע במשק ואחוז האבטלה היה 10.4%. כיום, שכר המינימום עומד על 50.5% מהשכר הממוצע במשק ואחוז האבטלה הוא 4.1%. לא רק שאחוז האבטלה לא עלה, הוא ירד בצורה משמעותית.

בשנים שעברו מאז, שראל לא היה היחיד שחזה שחורות במקרה ששכר המינימום יעלה. באוצר קבעו ש"האבטלה תגדל בצורה משמעותית", בבנק ישראל טענו שהעלייה "תביא לפיטורים נרחבים", הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר סיפר כי "ישנה התאמה כמעט מושלמת בין יחס שכר מינימום לבין שיעור האבטלה. ככל ששכר המינימום עולה, כך גדלה האבטלה, בעיקר של האוכלוסייה החלשה. חד וחלק".

"משיח השקר של שכר המינימום", קרא שטרסלר לעמיר פרץ, מוביל המחאה להעלאת השכר. עלה על כולם ראש הממשלה נתניהו, שבעודו מכהן בתפקיד אמר ש"העלאת שכר המינימום תוביל לאבטלה המונית".

כאמור, כולם טעו. שכר המינימום עלה ועלה, ובמקביל, האבטלה ירדה וירדה, ואיתם, בשנים האחרונות, ירד גם אי השוויון.

סוגיית השפעת שכר המינימום על האבטלה נמצאת במוקד דיון בינלאומי רחב היקף. מצד אחד טוענים כלכלנים מימין כי העלאת שכר המינימום תגרום למעסיקים לפטר עובדים שתפוקת העבודה שלהם, כלומר הכסף שמיוצר בעזרת העבודה שלהם, נמוכה משכר המינימום החדש. מהצד השני, טוענים כלכלנים משמאל כי יחסי הכוח הלא שוויונים בין עובדים, בעיקר מוחלשים, למעסיקים, גורמים לכך שפעמים רבות העובדים מקבלים שכר נמוך מהתועלת המעשית שלהם למעסיק ומכוח המיקוח הפוטנציאלי שלהם. בנוסף הם טוענים שמכיוון שהאוכלוסיות העניות יותר מוציאות כמעט את כל מה שהן מרוויחות, העלאת שכר המינימום נותנת זריקת צריכה למשק.

מחקרים רבים נעשו בנושא, והתוצאות שהתקבלו בהם לא מוחלטות. כך, מחקרים רבים, בהם מחקר מטא שנעשה בשנות השמונים, העלו שלשכר מינימום ישנה השפעה שלילית על התעסוקה, במיוחד אצל אוכלוסיות מוחלשות. מחקרים אמפיריים אחרים שנעשו ברחבי העולם בשנים מאוחרות יותר, בהם אחד מפורסם שנערך בארה"ב בשנות התשעים, העלו שלשכר המינימום אין השפעה שלילית על התעסוקה, או שההשפעה השלילית מזערית.

איך יכולה להיות שהאבטלה לא עלתה? לתופעה ניתנו הסברים רבים. בין השאר העמסת העלויות הנוספות על רווחי המעסיקים; שיפור באפקטיביות ובפריון העובדים שמפצה על העלויות הנוספות; העלאת מחירים מסוימת כתוצאה מקביעת שכר המינימום שמכסה על ההפסדים; שכר ראשוני שהיה נמוך יותר משווי העובד ה"ריאלי"; ועוד.

מחקר חדש שפורסם ממש לאחרונה מצא שהעלייה החדה של שכר המינימום בניו יורק, מ-7.25 דולרים לשעה ב-2013 ל-15 דולר לשעה ב-2018, לא פגעה כלל בתעשיית ההסעדה המקומית והעלתה משמעותית (28%-20%) את משכורות העובדים בתעשייה.

החוקרים, מהמרכז לנושאי עירוניות בניו יורק ומפרויקט חוקי התעסוקה הלאומי ניתחו את הנתונים הממשלתיים על השכר והתעסוקה בעיר, ומצאו כי גם בהשוואה לערים דומות בארה"ב, שבהן לא עלה שכר המינימום, התעשייה בניו יורק שיגשגה יותר מרובן. המחקר לא קבע באופן מוחלט שהשגשוג נגרם בשל העלייה בשכר המינימום, אלא שהעליה בשכר המינימום לא פגעה בו.

הבחירות הקרבות הביאו איתן דיון מחודש על שכר המינימום, וגם הפעם נשמעות קריאות חריפות כנגד הקוראים להעלותו. נפתלי בנט, שר החינוך לשעבר, אמר כי תוכניותיו של עמיר פרץ "מסוכנות יותר מאיראן ומהחיזבאללה" וראש הממשלה נתניהו פירסם סרטון ובו איים שישראל תהפוך לוונצואלה אם יו"ר ההסתדרות לשעבר, חבר הכנסת אבי ניסנקורן, יתמנה לשר האוצר.

שכר המינימום הוא לא כלי מושלם, והעלאה שלו צריכה להיות מתואמת ומבוקרת, אבל ההפחדות המתוזמרות נגדו מוגזמות ולא מציאותיות. בעידן שבו לפחות מחצית מהעובדים במשק אינם מאוגדים או חוסים תחת הסכמים קיבוציים, הוא כלי הכרחי ויעיל במלחמה באי השוויון ובניסיון לאפשר לאזרחי ישראל את האפשרות לחיות בכבוד. העלאתו תתרום לכולנו.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"