כל האמת על ג'ורג' אורוול: על מי באמת נכתב "1984"?

בעשור האחרון נהפך אורוול לסמל בעיני הימין בישראל ובעולם, המשמש לניגוח השמאל הסוציאל דמוקרטי והפרוגרסיבי. הבעיה? אורוול היה איש שמאל מוצהר כל חייו, ואף היה פעיל פוליטי שכתב רבות על עמדותיו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ג'ורג אורוול
ג'ורג אורוולצילום: AP

אם יגידו לכם '1984', סביר להניח שתחשבו על ספרו המפורסם של ג'ורג' אורוול, ולא על השנה שבה נפתחה אולימפיאדת לוס אנג'לס והושבעה ממשלתו הראשונה של שמעון פרס. כנראה שאתם לא לבד. הספר, שפורסם לפני שבעים שנה, תורגם לעשרות שפות, נמכר בעשרות מיליוני עותקים וזכה באינספור פרסים ואזכורים בנאומים ויצירת תרבות. אורוול אפילו זכה לשם תואר שנקרא על שמו - אורווליאני - ומבטא, בדרך כלל, רודנות ממשלתית או שימוש הופכי ושקרי בשפה.

בעשור האחרון נהפך אורוול לסמל בעיני הימין בישראל ובעולם, המשמש לניגוח השמאל הסוציאל דמוקרטי והפרוגרסיבי. חיפוש מהיר ברשת מעלה את שמו של אורוול במאות פרסומים בגופי התקשורת הימניים בישראל, לרוב במאמרים המנכסים את אורוול ומנסים לגייסו במאבק דרך השמאל.

כך לדוגמה, במאמר שהתפרסם על ידי נתן שולטנר ב-National Review ופורסם בעברית באתר 'מידה' תחת השם המרומז "שמאלנים, תתמודדו: '1984' נכתב עליכם", טוען הכותב כי הספר נכתב כנגד הסוציאליזם ש"הדינמיקה הפנימית שלו נוטה תמיד לעבר משטרים טוטליטריים", וכי נכון לקרוא אותו לצד הספרים 'הדרך לשעבוד' מאת פרידריך האייק, ו'ביטול האדם' מאת ק"ס לואיס.

הבעיה היחידה היא שבניגוד להאייק וללואיס, אורוול היה איש שמאל מוצהר כל חייו, ואף היה פעיל פוליטי שכתב רבות על עמדותיו. לכן, בהנחה הסבירה ששולטנר ויתר כותבי הימין לא אוחזים בתיאוריה הפוסט מודרנית "מות המחבר", שלפיה כוונתו של המחבר לא רלוונטית ולקורא ישנו חופש לפרש את דבריו כרצונו, הם פשוט לא אומרים את האמת.

עטיפת הספר "1984"צילום: הוצאת עם עובד

ג'ורג' אורוול הוא שמו הספרותי של אריק ארתור בְּלֵייר, שנולד בהודו ב-1903 לאביו שהיה פקיד שלטון בריטי בחצי היבשת. לאחר שחזר עם משפחתו לאנגליה ולמד בתיכון היוקרתי "איטון", התגייס למשטרה הבריטית והוצב בבורמה. בבורמה התפתחה תודעתו הפוליטית, הוא החל לבקר את הקולוניאליזם הבריטי ואת הניצול המעמדי שבו, ונהפך לקומוניסט. על חוויותיו בבורמה כתב, בין השאר, את הספר "ימים בורמזיים". מאוחר יותר הוא התפטר מהמשטרה ועבר לחיות חיי עוני מבחירה במשך שנתיים, על מנת להתקרב למעמד הנמוך. בעקבות החוויה כתב ב-1933 את הספר "דפוק וזרוק בפריז ובלונדון".

בעקבות החוויות בבורמה ובפריז ולונדון כתב אורוול את הדברים הבאים במאמרו "למה הצטרפתי למפלגת העבודה העצמאית": "לפני עשר שנים בערך, התחלתי להבין את טבעה האמיתי של החברה הקפיטליסטית. ראיתי את האימפריאליזם הבריטי בבורמה, ואת השפעות העוני והאבטלה בבריטניה... אדם צריך להיות סוציאליסט פעיל, לא רק אוהד של הסוציאליזם, או שהוא ישחק לידי האויבים הפעילים שלנו".

באותו מאמר כתב גם אורוול ש"המשטר היחיד שבטווח הארוך יעז להתיר חופש ביטוי הוא משטר סוציאליסטי. אם הפשיזם ינצח אני גומר כסופר... זו כשלעצמה היא סיבה מספקת להצטרף למפלגה סוציאליסטית". לתפישתו, רק משטר סוציאליסטי דמוקרטי יכול לתמוך באמת בערכי השוויון, החירות והאחווה.

במבט לאחור, אורוול צדק. המשטרים הסוציאל דמוקרטים כפי שהתפתחו במערב לאחר מלחמת העולם השנייה, בעיקר באירופה ובמידת מה גם בצפון אמריקה, ראו במדינת הרווחה כלי שיכול למנוע מההמונים להימשך לפאשיזם ולקומוניזם. ובאמת, בניגוד לאזהרות של הוגים ימנים, בעיקר מהאסכולה האוסטרית, כמו פרידריך האייק, אף משטר כזה לא הידרדר לדיקטטורה ומדינות הרווחה הן המדינות החופשיות ביותר, עד היום.

ב-1936 יצא אורוול לספרד לסקר את מלחמת האזרחים, ועד מהרה הצטרף לכוחות הרפובליקאיים וחבר למיליצייה מרקסיסטית. במהלך המלחמה הוא נפצע ועבר שיקום. לאחר המלחמה פירסם ביקורת חריפה על המרקסיזם והסטליניזם ועל תומכיהם במערב, כתב, בין השאר, את ספרו המפורסם "חוות החיות".

הספר נדמה בעיני רבים ככתב אשמה נגד הסוציאליזם והמפכה באשר הם, אבל אורוול כלל לא התכוון לכך. במכתב שכתב לחברו דוויט מקדונלנד כתב כך: "מובן שהתכוונתי בעיקר לסאטירה על המהפכה הרוסית... אם אנשים חושבים שאני מגן על הסטאטוס קוו, זה רק בגלל שהם גדלו פסימיים והניחו שאין חלופה מלבד דיקטטורה או קפיטליזם של לסה-פייר (שוק חופשי לגמרי)".

ב-1948 כתב את ספרו המפורסם והמשפיע ביותר "1984", שבו יצא שוב כנגד משטרים דיקטטוריים והשליטה שלהם בחיי אזרחיהם ובמחשבותיהם. שנתיים מאוחר יותר נפטר משחפת, שבה כנראה נדבק כשבילה בין עניי פריז ולונדון שני עשורים מוקדם יותר.

במאמרו המופתי "מדוע אני כותב", שכתב ב-1946 וניתן למצוא בעברית בספר "מתחת לאף שלך" (בתרגומו של יועד וינטר-שגב), סיכם את יצירתו וכתב כך: "כל שורה ביצירה רצינית שכתבתי מאז 1936 נכתבה, באופן ישיר או עקיף, נגד טוטליטריזם ובעד סוציאליזם דמוקרטי, כפי שאני מבין אותו".

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה