לכבוש את ההר: הטרנד שכבר כבש 43% מהאוכלוסייה הישראלית

הקורונה פינתה זמן, שאותו ניצלו לא מעט ישראלים לאימוני כושר. כאשר מתאמנים, חשוב לאכול נכון. חלק מחברות המזון השכילו לנצל את המצב

אבי זיתן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הצוות המוביל של "נינג'ה ישראל" שהפיקה קשת. מקום שלישי בעשירייה המובילה
אבי זיתן

כמעט כל מתמודד בתוכנית נינג'ה ישראל בעונה הנוכחית מצהיר כי הוא עומד לכבוש את פסגת הר המידוריאמה, המכשול הקשה שמהווה את השלב האחרון בגמר. לטובת מי שלא לגמרי בענייני הנינג'ה ישראל, נסבר את האוזן ונספר שבכל העולם ובכל העונות של התוכנית (והיו לא מעט כאלה) צלחו את המכשול רק 14 מתמודדים. אז איך זה שדווקא אצלנו, בישראל, כולם בטוחים שהם עשויים מהחומר שיכול לכבוש את ההר? אולי זה בגלל שנהפכנו ל"מעצמת חלבון", וצריכת חלבון חשובה מאוד לפיתוח ובניית מסת השריר.

אבל בעוד שרירנים נעזרים במוצרים מקצועיים וייעודיים, הקהל הרחב, שמתייחס לספורט כחלק מאורח חיים בריא וממלא את הוראות "המאמנים" להגדלת מסת השריר, חיפש פתרונות שמתאימים לו. על בסיס התובנה ומאפייני צריכה אלה הושקו בשנים האחרונות הסנוניות הראשונות בתחום מוצרי מזון מועשרים בחלבון, שבעיקרים שייכים לקטגורית מוצרי החלב.

כיום ניתן למצוא מוצרי מזון מועשרים בחלבון במגוון רחב של קטגוריות. רק ב-2020 הושקו מוצרים חדשים מועשרים בחלבון ב-10 קטגוריות, ובהן בייגלה, דגני בוקר, מרקים, משקאות סויה, קציצות מהצומח, ארוחות מוכנות לבישול. בשורה התחתונה, כיום ניתן למצוא מוצרים עם תוספת חלבון בלא פחות מ-23 קטגוריות שונות.

צריכת חלבון נהפכה לטרנד הבריאותי החדש, כזה שנוטל את הכתר מטרנדים אחרים, שהחליפו בתורם טרנדים קודמים וכן הלאה. בכל פעם עולה החשיבות של רכיב כזה או אחר לבריאותנו ומיד השוק מיישר קו ומשיק מוצרים בהתאם. זוכרים את השיח אודות החשיבות של סיבים תזונתיים? מיד כשהתחיל הטרנד הגיבו יצרני המזון והשיקו מוצרים שעל אריזותיהם התנוססה בגאווה תווית בולטת שהצהירה שהמוצר מועשר בסיבים תזונתיים. בנוסף, היו גם מוצרים ללא צבעי מאכל, מוצרים ללא חומרים משמרים, ומוצרים ללא שומן טראנס - בהתאם לטרנד. היום הכוכב התורן הוא החלבון.

וכמובן, כמו כל דבר שקרה בשנה האחרונה, גם לקורונה יש השפעה לא מעטה על התאוצה שטרנד החלבון תפס, שכן קהל היעד המרכזי שצורך מוצרים אלה מתאפיין בעיסוק בפעילות ספורטיבית באופן קבוע, שמירה על המשקל, והקפדה על תזונה מאוזנת. איך זה קשור לקורונה? ובכן, כמעט כולנו זוכרים כיצד החלטנו לא פעם ולא פעמיים שמחר/שבוע הבא/בסיום המשימה בעבודה (מחקו את המיותר) אנחנו מתחילים בשגרת ספורט ותזונה נכונה. אבל החלטות לחוד ומציאות לחוד והתירוץ הכי שכיח שהשמענו לעצמנו ולסובבים אותנו היה שאין לנו זמן.

בין כל העומסים בשגרה השוחקת, שכוללת עבודה, משפחה, חברים, סידורים ומחויבויות, באמת קשה למצוא זמן ולהשחיל אימון. ואז באה הקורונה, ופינתה הררים של זמן. את הזמן הזה ניצלו לא מעט ישראלים לאימוני כושר. כאשר מתאמנים, חשוב לאכול נכון וכחלק מהתזונה צורכים מוצרים בריאים יותר, בכללם גם מוצרים עשירים בחלבון.

מתאמנים בפארק צילום: EDGARD GARRIDO/רויטרס

מה עושה מי שלא בא לו לאכול מוצרים עשירים חלבון בצורתו הטבעית? אוכל מוצרי מזון מועשרים בחלבון. הסיבה היא שהרבה יותר קל ונוח לקנות מוצרים שכבר מכירים ואוהבים ועל הדרך להעמיס גם חלבון, מאשר לשנות את הרגלי התזונה ולהתחיל לאכול ביצים קשות וקופסאות של טונה. לצורך הזו נותנים מענה מוצרי מזון בקטגוריות השונות, כל אחד והעדפותיו הוא.

בסופו של דבר, את המוצרים האלה צורכים גם צרכנים שלא עוסקים בספורט, אלא גם מי שחושב שהוא כזה - מי שממש בטוח שאוטוטו הוא יתחיל להתאמן וכבר מרגיש צורך להעלות את מסת השריר, כי "נכון, עדיין אין לי זמן ממש להתאמן, אבל לצרוך חלבון? לזה אני כבר אמצא זמן. ברגע שאסיים לאכול כבר ארגיש שרירי יותר". בדיוק כמו הסיטואציה שבה כאשר עוברים ליד מתקני כושר שנמצאים בפארק, דופקים כמה דחיפות ולחיצות וכבר מרגישים שריריים יותר.

יצרני המזון מציעים מוצרים במגוון רחב של קטגוריות מהסיבה הפשוטה שחלבון ניתן להוסיף כמעט לכל מוצר מזון (בדיוק כמו טרנד הסיבים תזונתיים). סיבה יותר חשובה היא שברגע שצרכנים חושבים שמוצר מסוים נותן להם ערך מוסף על פני מוצר דומה שנמצא על המדף, הם יעדיפו אותו, גם אם המשמעות היא לשלם עליו פרמיית מחיר. וכן, יש גם את העניין שאף יצרן מזון לא יכול להרשות לעצמו להישאר מאחור כאשר יש טרנד צרכני כל כך סוחף בסביבה.

טרנד החלבון מושפע וגם משפיע על הרגלי התזונה של הישראלים. במחקר שנעשה באחרונה על ידי חברת יוניליוור הסתבר כי 43% מהאוכלוסייה דיווחו שהם משלבים מוצרים עשירים בחלבון באופן קבוע בתזונה שלהם. 43% נוספים ציינו שהם עושים זאת מדי פעם ורק 14% ציינו שהם לא משלבים מוצרים עשירים בחלבון בתזונה שלהם בכלל. 29% מאלה שצורכים חלבון באופן קבוע, ציינו כי הם צורכים מוצרים ארוזים מועשרים בחלבון.

מאז הקורונה השיקו חברות המזון משקאות חלבון כדוגמת GO של תנובה ו-PRO של יטבתה, שמועשרים ברמות שונות של חלבון. בנוסף, הושקו יוגורטים בכל התצורות, חלב אלפרו עם תוספת חלבון ואפילו מרק של קנור עם תוספת חלבון. גם דגני הבוקר עברו שידרוג. באחרונה השיקה חברת תלמה במסגרת סדרת ה-EXTRA של ברנפלקס את אקסטרה פרוטאין - דגני בוקר עם חיטה מלאה ושיבולת שועל המכילים 20% חלבון ומהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים.

נראה כי הטרנד הזה צפוי להישאר איתנו זמן רב, אף על פי שהעקב אכילס הגדול ביותר של מתאמנים מתחילים הוא התמדה לאורך זמן, יחד עם תזונה נכונה. הסיבה לכך היא שכמות החלבון הנדרשת לתוצאות המיוחלות היתה מסופקת עד היום באמצעות כמות מזונות מוגבלת, אבל הנגישות של החלבון באמצעות קטגוריות רבות תיצור מהפכה בנושא.

כמו שינויים רבים שעוברים עלינו בגלל, ובמקרים מסוימים בזכות, תקופת הקורונה שהובילה לשהות ארוכה בבית, מי שכבר התחיל להתאמן ועבר את משבר ההתמדה כבר לא יוותר בקלות על ההרגל החדש. מי שממשיך להתאמן, ימשיך לאכול נכון ולצרוך חלבון. גם מי שלא, כנראה כבר ימצא את הסיבה לקפוץ על הטרנד ולצרוך חלבון, כי אם כולם סביבו צורכים כנראה שזה כדאי.

אבי זיתן

אבי זיתן | אבי זיתן

מומחה לשיווק ואסטרטגיה, הבעלים של קבוצת זיתן המייעצת ומלווה מותגים מובילים במגזר העסקי. בעל ניסיון עשיר בתפקידים בכירים בעולמות השיווק והפרסום בישראל. אנרגטי ללא הפסקה, מתראיין לעתים תכופות ומקפיד להפיץ את בשורת ה-less is more בארץ הקודש. נהנה (כמעט) מכל רגע ומאמין שאהבה ועזרה לאחר אכן מביאה אהבה - גם בעולם העסקי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker