משטרת ישראל מציגה: לרדוף אחרי מעשני קנאביס בלי חשש משיימינג

לאחר ששוטרים התפרצו לבית של אזרח שהריחו בביתו קנאביס, הוא פירסם את פרטיהם בפייסבוק. הם, בתגובה, הגישו נגדו תביעה ■ אם הגדרת התפקיד של קצין השיימינג הוא להוביל לתביעה של כל מי שפירסם פוסט שיימינג או ביקורת על התנהגות של שוטרים – מישהו כאן התבלבל

הפוסט של אבישלום פון שילוח
הפוסט של אבישלום פון שילוחקרדיט: צילום מסך מהפייסבוק

השבוע התברר שהחשיפה של רועי ינובסקי מ"כאן 11" היתה נכונה: למשטרת ישראל יש קצין שיימינג, שתפקידו לטפל באירועי שיימינג נגד שוטרים. זאת בעקבות כוונת שוטר לתבוע אזרח שפירסם פוסט שבו הוא מותח ביקורת על התפרצות שוטר לביתו.

במקרה המדובר, טען אבישלום פון שילוח כי שני שוטרים התפרצו לביתו לאחר שהריחו קנאביס, וקנסו אותו ב-1,000 שקל. בת זוגו של פון שילוח, שהיתה בדירה באותה עת, לא היתה לבושה. לאחר המקרה פירסם פון שילוח פוסט בפייסבוק, ובו תיאר את השתלשלות המקרה. לדבריו, השוטר סירב להראות את תעודת השוטר שלו. לאחר שפירסם את הפוסט בדף הפייסבוק שלו, דרשו ממנו השוטרים שיסיר אותו. משסירב, שלחו לו מכתב התראה לפני תביעה ובו דרשו פיצויים בסכום של יותר מרבע מיליון שקל. 

לשיימינג יש תפקיד חברתי, אבל הוא קשה לעיכול על ידי הפרט שמוצא את עצמו מככב ברשת, חשוף לעיני כל. שיימינג נגד עובדים עלול לפגוע במוטיבציה שלהם, ברצון וביכולת שלהם לבצע משימות, לדבוק במדיניות הארגון, ופוגע בהם גם במישור האישי מול משפחתם וסביבתם הקרובה. שיימינג נגד עובדים עלול גם לפגוע במיתוג המעסיק של הארגון, כי הוא מעיד על מידת האכפתיות, האחריות והמעורבות של המעסיק כלפי העובד.

מינוי קצין לנושא היא אמירה יוצאת דופן במחוזותינו, שמביעה מחויבות של המעסיק להגן על העובדים שלו גם ברשת. ככל שהתפקיד שאתה מבצע בעבודתך נתון יותר לביקורת, כך גדל הסיכוי שתהיה חשוף לשיימינג בעקבות מילוי תפקידך. זה נכון לנהגי אוטובוס, למלצרים, לעובדי עירייה, לנציגי שירות של הוט, סלקום וכו', לבנקאים, לאחיות ולרופאים, וכן, גם לשוטרים.

כמעט תמיד יעד השיימינג יראה בו אקט של פגיעה אישית, אקט של הכפשה ושל חריגה מחוקי המשחק. זו הסיבה שאני מסרב להצטרף למקהלת המגנים והמצקצקים כנגד עצם קיומו של קצין שיימינג במשטרת ישראל - יותר מכך, הייתי רוצה לראות אחד כזה (או יותר) בצבא, במשרד החינוך ובמוסדות ומעסיקים שונים.

אבל אם הגדרת התפקיד של קצין השיימינג הוא להוביל לתביעה של כל מי שפירסם פוסט שיימינג או ביקורת בעקבות התנהגות כזו או אחרת של שוטרים – מישהו כאן התבלבל.

שיימינג הוא לא הוצאת לשון הרע אלא ביוש באמצעות הרשתות החברתיות. כלומר, הצבעה פומבית על מי שחרג מנורמות חברתיות מוסכמות, כגון הרמת יד על מפגינים, חנייה מסוכנת באדום לבן, ביצוע עבירת תנועה וגם התפרצות לבית של מישהו ללא צו וללא קריאה.

בניגוד לבריונות רשת, בשיימינג אין אלמנט של הוצאת דיבה, מסיבה מאוד פשוטה: המידע שמפורסם הוא אמת ולמפרסם הפוסט עומדת הגנת תום הלב, משום שמטרת הפרסום בשיימינג היא לא פגיעה במושא השיימינג אלא הוכחתו על חריגה מנורמות חברתיות מוסכמות. מושא השיימינג יכול לחוש נפגע, אבל כל עוד מדובר בשיימינג, הדיון הוא ערכי-נורמטיבי ולא משפטי.

לצד זאת, ישנם לא מעט מקרים שבהם פרסומים אינם פרסומי שיימינג אלא בריונות רשת לשמה. במסגרת פרסומים אלו, מפרסם הפוסט מנסה לפגוע בשוטר ולהשפיל אותו באמצעי הזמין שעומד לרשותו, כנקמה על המפגש ביניהם, כפי שעשתה ליהיא גרינר וכפי שחווה בעבר השוטר מצפת, שבני משפחה הכפישו אותו ברשת במטרה מוצהרת להביא לפיטוריו.

משטרת ישראל חייבת להבין שתביעת אזרחים על כל מקרה שבו נמתחת ביקורת פומבית על תפקודם של שוטרים, עלולה להיות מסוכנת משתי סיבות:

1. ביום שבו בית המשפט ידחה את התביעה ויפסוק לטובת האזרח, השוטר שתבע יבויש שבעתיים, וזה יפתח את הדלת למציאות קשה יותר עבור השוטרים בשטח.

2. מציאות שבה משטרה רודפת אזרחים בעקבות ההתבטאויות שלהם ברשת ואף מעודדת השתקה שלהם באמצעות פעילויות יח"צ בנושא, מאפיינת משטרים אפלים. זוהי פגיעה קשה בדמוקרטיה, בחופש הביטוי ובזכות המחאה, והמחיר שלה עלול להיות משטרה חזקה מדי, ששוכחת את תפקידה ופוגעת באזרחים שעל ביטחונם היא אמונה, שמטמינה נשקים בבתיהם לצורכי יחסי ציבור ומנהיגה פרופיילינג כלפי מגזרי אוכלוסייה שונים, באופן שמסליל את עתידם של בני אוכלוסייה זו.

לא ניתן להתכחש למציאות הרשת שעמה מתמודדים שוטרי משטרת ישראל ונותני שירות פרטי או ציבורי רבים. מציאות זו כבר גבתה קורבן בנפש, כשמנהל לשכת האוכלוסין בתל אביב, אריאל רוניס ז"ל, שם קץ לחייו לאחר אירוע שיימינג. בעקבות אירוע זה יזמנו יחד עם משפחתו את יום המודעות לשיימינג, שחל כל שנה ביום מותו, ב-23 במאי.

שיימינג הוא לא מציאות ברורה לעובד הפשוט וגם לא לבכיר. יש לו השפעות, ולכן טוב תעשה משטרת ישראל אם תשאיר את תקן קצין השיימינג על כנו אבל תבצע מחשבה מחודשת על תפקידו. ההגדרה המחודשת צריכה להבחין בין פרסומי לשון הרע לבין שיימינג, להציע תמיכה נפשית, הדרכתית ופיקודית לשוטרים, ולמידה מפרסומי האזרחים מתוך שאיפה להיות משטרה טובה יותר ולא מתוך רצון להשתיק ביקורת.

אסף שמואלי

אסף שמואלי, המשבריסט | |אסף שמואלי

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברים ברשתות החברתיות והאיש מאחורי בלוג המשבריסט. שמואלי היה בעברו עיתונאי וכתב הסביבה של ynet, דובר ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" ומנהל לקוחות בכיר במשרד ארד תקשורת. בעל תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, שניהם מטעם המכללה האקדמית ספיר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ