כל מה שנותר לשמאל הוא פריטה על הרגש: בחירות בעידן השיימינג - אסף שמואלי - הבלוג של אסף שמואלי, המשבריסט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל מה שנותר לשמאל הוא פריטה על הרגש: בחירות בעידן השיימינג

בישראל 2019 אין יותר נורמות חברתיות מוסכמות. אנחנו לא מסכימים על כלום, אפילו לא על חניה בחניית נכים. ומתי חוסר ההסכמה הזה צף ושוטף את פני השטח? בבחירות

אורלי לוי-אבקסיס ועמיר פרץ
עופר וקנין

אנחנו חיים במציאות של שיימינג, שבה לכל אחד מאתנו - בטח שלכל פוליטיקאי - יש סיכוי להיות מבויש ברשת.

אבל מה זה בעצם שיימינג? זה לומר למישהו: אתה חרגת מהנורמות החברתיות המוסכמות ולכן אתה צריך להתבייש. ובישראל 2019 אין יותר נורמות חברתיות מוסכמות. אנחנו לא מסכימים על כלום, אפילו לא על חניה בחניית נכים. ומתי חוסר ההסכמה הזה צף ושוטף את פני השטח? בבחירות. 

אנחנו לא מסכימים על כלום, אפילו לא על התשובה לשאלה האם זו מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית או מדינה יהודית דמוקרטית. התשובה של כל אזרח היא זו שמגדירה מהן הנורמות החברתיות המוסכמות עליו. למעשה, אנחנו חיים בתוך קבוצות שונות, שמקדשות נורמות שונות, ומי שמגדיר טוב יותר את הנורמות מצליח להשיג שלושה דברים:

1. ללכד קבוצה סביב הנורמה שלו;

2. להניע אותה;

3. להחליש את מי שחורג מהנורמה הזו.

וזה המפתח למערכת בחירות בעידן השיימינג.

זאת הסיבה שהמפלגות החרדיות מצליחות להניע את הבוחרים שלהן לקלפי; זאת הסיבה שהמפלגות הערביות צפויות להגדיל את אחוזי ההצבעה במגזר הערבי - ששם המהפכה הגדולה, כי התחרות שלהן היא לא המפלגות הציוניות כמו הנורמה שלא מצביעים, כי הצבעה היא השלמה עם המדינה הציונית; זו הסיבה שליברמן לא ירד מהותית בסקרים למרות המאמץ של הליכוד ללכת על הראש שלו במגזר הרוסי; וזו הסיבה שהליכוד מריץ מועמד עם שלושה תיקי חקירה ועדיין נמצא בפוזיציה הטובה ביותר לנצח את הבחירות.

למעשה, כאן אולי נעוץ הכישלון של השמאל במערכת הבחירות, כי חוץ מלהעביר את המסר "רק לא ביבי", השמאל לא הצליח ללכד סביב הנורמות שלו מספיק תומכים וכרגע מה שנותר הוא פריטה על הרגש, בשל הסיכוי שמפלגותיהן של בן גוריון ואלוני לא יעברו את רף אחוז החסימה.

כך גם העבודה-גשר, שלא הצליחה לחבר את הציבור ל"נושאים החברתיים". במקרה של העבודה-גשר, היריבים הפוליטיים הצליחו להגדיר עבור המפלגה ההיא מהי באופן טוב יותר ממה שהיא הצליחה להגדיר בעצמה.

הדבר נעשה בין היתר באמצעות שיימינג נגד אורלי לוי אבקסיס ועמיר פרץ, המחנה הדמוקרטי פגם במיצוב השמאלי של העבודה-גשר ובטוהר הכוונות של השניים שלא לחבור לממשלת נתניהו הבאה.

המיצוב של נתניהו כימין חזק מתכתב עם הנורמה של המחנה שלו, שלפיה מנהיג צריך להיות חזק. תוצר לוואי רצוי של הנורמה הזו היא היכולת להתמודד עם התיקים הפליליים, כלומר עם "הזוטות" - כי "כשהבית בוער, צריך מנהיג חזק, הכי טוב שיש, גם אם הוא לא בהכרח נקי" - וזה עבד לאורך כל הקמפיין.

ואולי זה הפספוס הגדול של כחול לבן. הם לא שמו מספיק דגש על ניסיונות ההוכחה שנתניהו חורג מהנורמות שלפיהן הוא מתיימר לפעול, ולא סימנו נורמה מספיק אטרקטיבית שיכולה למשוך מצביעים מהמחנה השני - התוצאה: הם עושים קניבליזציה למחנה שלהם.

משום מה, דומה שהתובנה שלפיה חוקי המשחק השתנו לא חילחלה מספיק עמוק בקרב כל השחקנים הפוליטיים. מי שהפנים את השינוי בחוקי המשחק, מצא דרכים יצירתיות להניע את הבוחרים הפוטנציאליים שלו לקלפי עם תחושת שליחות עמוקה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#