הסרטון של הליכוד עשוי לשרת דווקא את גנץ - אסף שמואלי - הבלוג של אסף שמואלי, המשבריסט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסרטון של הליכוד עשוי לשרת דווקא את גנץ

המאבק האמיתי בין הליכוד לכחול לבן הוא על קולות המרכז לא על קולות הימין העמוק. יש קהלים שהשילוב בין המסר הטקסטואלי והוויזואלי שחוזר שוב ושוב יעבוד עליהם, אבל הבחירות הנוכחיות שונות

15תגובות
בני גנץ ובנימין נתניהו
אי אף פי ומוטי מילרוד

בעולם של פעם, הגינוי כלפי סרטון הליכוד, שגייס את חללי מערכות ישראל לתשדיר הבחירות שלו, היה משרת את הליכוד. אבל בעולם של רשתות חברתיות, לא מן הנמנע ש"טעות העריכה" הזו תשרת דווקא את הטוענים לכתר.

מהרגע שבו מערכת הבחירות עברה מכלי התקשורת המסורתיים לרשת עמדו בפניה שלוש אפשרויות: פיימינג עצמי, שיימינג ובריונות רשת.

אלימות, קללות, נאצות ומתקפות בוטים ופרופילים פיקטיביים הם בתחום בריונות הרשת. סרטוני הנומרטור של חוסן לישראל או ביקור הבית של בנט, כמו גם סרטון הביבי-סיטר מהבחירות הקודמות – הם סרטוני פיימינג, שמאדירים את המועמד בהתאם לנורמות חברתיות הרצויות שמופיעות בסרטון.

שיימינג היא אפשרות הניגוח. לא מדובר בניגוח אלים, כי אז מדובר בבריונות רשת, אלא בניגוח על בסיס נורמות – כלומר, לשרטט עולם נורמטיבי ולמצב את היריב כמי שחורג ממנו. לא, זה לא דבר חדש, זה היה גם בימים שבהם מערכת הבחירות התנהלה ברצועת שידורי התעמולה בטלוויזיה, אבל המעבר לרשת הפך את זה מביוש, לביוש ברשת (Online Shaming) ולעניין כמעט יומיומי.

בשורה התחתונה, שיימינג הוא סיפור, וסיפור צריך לדעת לספר. זה לא רק להעביר את המסר אלא גם לאתר את הנורמות, את הקודים החברתיים שמאפיינים את קהל היעד ולהצליח להדגים כיצד הצד השני חורג מהם.

זה קורה בין מרצ לעבודה, זה קרה בעבר בין יש עתיד לחוסן לישראל, זה קורה בין הבית היהודי לבין הימין החדש ובין הימין החדש לליכוד ובין כל הגורמים הפוליטיים משמאל לליכוד לבין האיחוד בין הבית היהודי לבין עוצמה לישראל.

זה גם מה שקרה בסרטון של הליכוד, בכיכובו של אבישי עברי ובצירוף המסר הטקסטואלי: "גנץ זה שמאל ושמאל זה מסוכן" עם מסר ויזואלי של מוות, שמאפיין בית קברות.

סערה סביב תשדיר בחירות היא לא דבר חדש, בבחירות הקודמות היה את הסרטון שהציב את עובדי רשות השידור והנמלים באותה השורה עם איש חמאס, אשר "נגנז" בעקבות הסערה הציבורית. בפועל, סערה ציבורית זה מינוח יפה למסר שחורג מנורמות מסוימות ולכן גורר דיבייט ברשת ובכלי התקשורת.

כל עוד הנורמות שמהן היתה חריגה מאפיינת צד אחד והוא מנסה להחיל אותן על הצד השני, יש באג ביכולת הסיפור, ולכן יוזם התוכן נהנה מהחשיפה במקום להפגע מהגינוי. מעולמות השיווק אפשר להביא כדוגמה את הסערה הציבורית בעקבות הסרטון של קסטרו, שבו רותם סלע רוצחת אישה כי היא חושקת בשמלתה. בפועל, הסערה הציבורית לא חדרה את חומות קהל היעד של קסטרו וכך העניקה פרסום חינם למסר.

אבל יש הבדל בין תוכן שמעורר סערה לבין תוכן שמהווה חריגה מהנורמות החברתיות של קהל היעד של המפרסם. יותר מכך, כשהמסר שבו משרת את הנרטיב של היריב. כי בפועל בחירות זה מאבק על נרטיב: מצד אחד הליכוד מנסה להטמיע את המסר שגנץ זה שמאל ושמאל זה מסוכן; ואילו גנץ מנסה להטמיע את המסר שנתניהו איבד את הברקסים.

אז נכון, יש קהלים שהשילוב בין המסר הטקסטואלי והוויזואלי שחוזר שוב ושוב יעבוד עליהם וכאן יישלף השימוש בבייס המיתולוגי. אבל הבחירות הנוכחיות הן שונות משתי סיבות: הראשונה, לנתניהו יש גיבנת בדמות תיקים בפרקליטות, תוכנית המאה של טראמפ, הכשרת הכהניסטים ועוד; והשנייה, הבייס כבר לא שבוי שלו, יש לו חלופה משוחררת מימין בדמות בנט ושקד וחלופה ממלכתית בדמות שלושה גנרלים ומספר דמויות מפתח נוספות.

ובנקודה זו המאבק האמיתי בין הליכוד לכחול לבן הוא על קולות המרכז לא על קולות הימין העמוק. לכן, גם אם ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת מדברים על המסר שוב ושוב, הרתיעה האפשרית של תחום מצומצם של חמישה מנדטים משימוש בשכול גורם לכך שיותר משהסרטון הזה משרת את המסר של הליכוד, הוא משרת את המסר של גנץ – כן, בעיקר בשל הפער שבין הציוץ ההחלטי של כוכב הסרטון לבין התגובה הרשמית שמדובר ב"טעות בעריכה".

הציוצים של אבישי עברי בטוויטר
צילום מסך

לכן, אל תתפלאו אם בקרוב תצא תזכורת על הרגע המבייש שבו מיקי זוהר ודוד ביטן מהליכוד תקפו משפחות שכולות בכנסת. עם זאת, צריך לזכור שבחירות הוא משחק סכום אפס ועד לרגע האמת כל צד יעשה טעויות שישפיעו על קולות המתלבטים, ולכן המאבק הוא בין מי שיטמיע את המסר שיזיז את היד לפתק הנכון בקלפי: בין זה שטוען שגנץ הוא שמאל לזה שטוען שנתניהו איבד את הברקסים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

טראמפ ושי בביג'ינג ב-2017

ההיגיון המושתק מאחורי מלחמת הסחר של טראמפ

נשיא ארה"ב נוטה להעביר מסרים שטחיים ותוקפניים, אך אין משמעות הדבר שהוא תמיד טועה ■ הניסוי האמריקאי הגדול - שבודק אם ארה"ב יכולה לשמור על הבכורה הטכנולוגית, גם בלי שהייצור יבוצע אצלה - עלול להתברר כמסוכן מאוד ■ השאלה האמיתית היא אם שווה לארה"ב לשלם את מחירי הגלובליזציה עבור מוצרים זולים יותר

כתבות שאולי פיספסתם

*#