השיעור ש"אמנת רומא" מלמדת אותנו על הפצת פייק ניוז - אסף שמואלי - הבלוג של אסף שמואלי, המשבריסט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השיעור ש"אמנת רומא" מלמדת אותנו על הפצת פייק ניוז

הפצת הטקסט הזה מלמדת על מנגנון הוויראליות של מידע מוטה, ועד כמה אנשים משתפים את מה שנראה להם נכון, את מה שנראה להם הגיוני, מתקבל על הדעת ולא בהכרח את מה שנכון או ששווה בדיקה

דמויות קרטון של מארק צוקרברג שהוצבו בוושינגטון במחאה נגד פייסבוק
בלומברג

"אל תשכחו שמחר מתחיל כלל פייסבוק חדש..." נהפך להיות חלק בלתי נפרד מנוף הפייסבוק בימים האחרונים, כולל גיחה קטנה לטוויטר – בעיקר כדי לשרת את הדחקה על אנשי פייסבוק.

במשך כמה ימים גולשים רבים נתקלו בטקסט הזה וקיבלו החלטה מודעת או לא, מושכלת יותר או פחות, לעשות לו קופי פייסט ולפרסם אותו בעצמם. בחלק מהמקרים זה עבר חלק, בחלק מהמקרים נשמה טובה הפנתה את תשומת לבם באופן פרטי או פומבי לכך שמדובר בשטות, ובחלק מהמקרים זה כבר לווה בביקורת מופגנת שהציגה את המפרסם קבל עם ופייסבוק כפתי מאמין לכל דבר.

צילום מסך של ההודעה שמופצת בפייסבוק

למעשה, טקסט הקופי פייסט ההצהרתי הזה מבהיר את מנגנון הביוש: עשיית פעולה שאינה משתלבת עם נורמות חברתיות מוסכמות גוררת ביוש. במקרה זה הנורמות המוסכמות שאפו להיות מודעות עצמית, אחריות והיעדר ביקורתיות, כשהביוש הפומבי מבוצע ברשת.

אבל מעבר לשיימינג, הפצת הטקסט הזה מלמדת על מנגנון הוויראליות של מידע מוטה, ועד כמה אנשים משתפים את מה שנראה להם נכון, את מה שנראה להם הגיוני, מתקבל על הדעת ולא בהכרח את מה שנכון או ששווה בדיקה.

זה נכון לפייק ניוז, כשעבורם "אמנת רומא" נשמעת אלמנט מספיק אמין, שמצליח לספק את הצורך בסמכותיות מצד הגולש ולאפשר לו להשתתף בהפצה. אבל זה נכון גם לכל אירוע שיימינג ולכל משבר רשת, שנגרם בשל פרשנות מסוימת לעובדות בשטח ושידור של הפרשנות הזו באמצעות פלטפורמת הרשת.

כי כשמארק צוקרברג נתן לכל אחד מאיתנו את הזכות, בחינם, לשתף הגיגים, לא בטוח עד כמה הוא הבין מה יהיה תוכנם או מידת נכונותם של התכנים שיעברו ברשת. מצד שני, ליכולת שהוא נתן לנו יש השפעה, שאותה אנחנו כחברה צריכים ללמוד – הבעיה היא שכל עוד מדובר ב"אמנת רומא" אז הבדיחה היא על הגולשים אבל כשמדובר במידע מוטה שמופץ כנגד עסקים ומותגים, חוסר המודעות עלול ליצור נזק.

שיימינג יכול לפרוץ בעקבות חריגה או חשש לחריגה מנורמה בנושאים שנתפשים כערכיים, כמו תלונה על גזענות, יחס מפלה לנשים, ניצול סמכות לרעה, הנקה בציבור וגם על הפרת חוק וכו'. הוא יכול גם לפרוץ סביב חריגה או חשש מחריגה מנורמה בנושאים שנתפשים כשירותיים, כגון חוויית שירות, טענות על שירות לקוי, מוצר פגום, טעות בעודף וכדומה.

כפי שלא ניתן למנוע מאנשים להעתיק ולהדביק טקסט מופרך בפרופיל האישי שלהם, לא ניתן לעצור בעדם מפרסום או שיתוף של דבר ביקורת או שיימינג ברשת. היכולת לפרסם ברשת נתונה בידי כל אחד, בין אם יש לו כוונות טובות ובין אם יש לו כוונות אחרות ולכן מבחן ההסתגלות הוא אימוץ היכולת להתמודד עם הטענות בזירה מרובת משתמשים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל

אי העקביות בשוק מחייבת עמדת הגנה

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם?

כתבות שאולי פיספסתם

*#