המשטרה ביקשה מהציבור לא לשפוט - אך עשתה זאת בעצמה - אסף שמואלי - הבלוג של אסף שמואלי, המשבריסט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשטרה ביקשה מהציבור לא לשפוט - אך עשתה זאת בעצמה

משטרת ישראל בחרה להגיב ברשת על התקרית שבה נהרג יהודה ביאדגה. בתגובתה, אמנם נתנה גיבוי לשוטר, אך לא נתנה מענה לטענות של הציבור

ניידת משטרה
מוטי קמחי

בחירה של משטרת ישראל להגיב ברשת על התקרית הקשה, שבמהלכה נהרג יהודה ביאדגה ז"ל, היא לא דבר של מה בכך. זהו אקט ראוי, שמטרתו היתה לנסות להרגיע את הרחוב הדיגיטלי והפיזי, ולהעניק הגנה ראשונית לשוטר מפני זעם הגולשים.

בואו נבהיר משהו:  אדם שפעל תחת תנאי קבלת החלטות קשים ועשה זאת בהתאם למצופה ממנו, צריך לקבל הגנה מהמעסיק שלו. כך גם אדם שכשל או שגה במסגרת תפקידו. בירור הפעולה, הלגיטימיות והחוקיות שלה ומתן הדין עליה צריך להיות מחוץ לטווח זעם ההמון ברשת ולו מן הסיבה הפשוטה, שלעובד אין את הכלים הנפשיים להתמודד עם לינצ'טרנט.

תגובה המשטרה בפייסבוק - דלג

ניתוח הטקסט של תגובת המשטרה לאירוע מעיד שהיא מכילה ארבעה דברים עיקריים:

1. חיזוק הטענה שהירי נבע מסכנה מוחשית לחיי השוטר;

יהודה ביאדגה
באדיבות המשפחה

2. ניסיון לנתק את הקשר בין מוצאו של ביאדגה לבין ההחלטה לירות והאופן שבו הוא בוצע;

3. הסתייגות קלה באמצעות הטענה שהאירוע ייבדק. מסיבה זו אין להיחפז למסקנות;

4. הבעת השתתפות בצער המשפחה.

מה שלא מופיע בתגובה זה שמו של ההרוג, שם משפחתו, פירוט על הקשר שנוצר עמה במהלך ולאחר האירוע, וגם התייחסות לטענה כי זה לא המקרה הראשון וכי האצבע של שוטרים קלה על ההדק. גם למחויבות לשמירה על ביטחון הנפש ועל ההגנה על חיי אדם, שכתובה בערכי המשטרה, אין איזכור בתגובה.

מתוכן התגובה המשטרתית ובעיקר מהאופן שבו היא התקבלה, אפשר להתרשם שהסדר היה הפוך: לא הגנה ברשת אלא גיבוי לשוטר, והגיבוי הוא העיקר. ההסתייגות היא מהטענה שהירי היה בלתי מוצדק, לא מהסיכוי שייתכן שיש ממש בטענה הזו.

למעשה, אם היה כאן ניסיון הרגעה, הוא לא צלח - ויצר אפקט הפוך, של זעם ושל תסיסה כנגד המשטרה וכנגד השוטר היורה.

להתערב בשיח

מותגים וארגונים צריכים להפנים שבעידן הרשת אין תגובת זבנג וגמרנו. התגובה לא נרשמת במתחם של "ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:..." וזהו, אלא התגובה היא חלק משיח, והיא לא סותמת את כל הטענות.

זאת הסיבה שהניסיון של מפעילי דף הפייסבוק של משטרת ישראל להתערב בשיח, ולהעביר את תגובת המשטרה בשיחות שעסקו בנושא, נידון לכישלון. ההימנעות ממענה על השרשור מעלות את החשש כי לא היתה כל היערכות להימשכות הדיון.

כל אלו הביאו לכך שתגובת המשטרה יצרה תחושה של ניתוק, תחושה של "אל תמהרו לשפוט", בשעה שהמשטרה היא זו שמיהרה לשפוט ולהסיר את האחריות מעצמה ומהשוטר למותו של ביאדגה.

מדובר באירוע מצער וכואב. אירוע שבשלב זה הפרטים בו לא ידועים באופן ברור לציבור, ועדיין מה שידוע מעלה מספיק סימני שאלה. אם המשטרה בחרה לדבר ברשת, טוב היה אם במקום להשקיע מאמץ בהפצת תגובתה היא היתה מתמקדת בעמוד הפייסבוק שלה ומנהלת שיח אמיתי, תוך רישום השאלות, שמירה על גבולות השיח ומענה על הנקודות שמטרידות את הציבור, אלו שנשענות על נתונים מספריים של יותר מדי מקרים דומים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל

אי העקביות בשוק מחייבת עמדת הגנה

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם?

כתבות שאולי פיספסתם

*#