האוניברסיטה העברית הפקירה את המרצה להמון הזועם - אסף שמואלי - הבלוג של אסף שמואלי, המשבריסט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוניברסיטה העברית הפקירה את המרצה להמון הזועם

שיימינג נגד עובדים ברשתות החברתיות חושף עובדים שנמצאים בחזית המגע עם הלקוח לשיימינג. ולמרות שלא מדובר בתופעה חדשה, מוסדות, ארגונים ומותגים בולטים טרם גיבשו לעצמם נהלי התמודדות והם אינם ערוכים להגן על העובדים שלהם ברשת

14תגובות
הפגנת תמיכה בקרולה הילפריך
ליאור בן-ניסן

שילוב של מוסד אקדמי, קצינה במדים, סטודנטית פלסטינית ומרצה בעלת מבטא גרמני יצרו השבוע את אחד הסיפורים הכי בולטים ברשת, והכניסו את האוניברסיטה העברית למשבר רשת. אתמול הגיע המשבר לשיאו, עת פורסמה בידיעות אחרונות מודעת התנצלות משותפת להנהלת המוסד ולאגודת הסטודנטים, והיום התפרסם תחקיר האירוע, שנערך על ידי סגל המחלקה, ולפיו לא נפל רבב בהתנהגותה של המרצה.

זה התחיל בתיעוד של חילופי דברים בין מרצה לבין סטודנטית, שפורסם בדף הפייסבוק של תא הסטודנטים של "אם תרצו" באוניברסיטה. משם הסיפור המשיך ל"כאן" ול-ynet, לסרטון פייסבוק לייב של ח"כ אורן חזן, שבו הוא התנגח עם דוברת המוסד, ונהפך לשיחת השבוע ברשתות החברתיות.

בפועל מדובר בניסיון שיימינג, שמנסה לייחס להתנהגות המרצה חריגה מנורמות חברתיות שמוסכמות על אנשי אם תרצו, שלפיה המרצה לא התגייסה להגנתה של קצינה במדים והצדיקה את הפלסטינית שנטען כי עלבה בה. פרשנות זו זכתה לאימוץ ולהסכמה חברתית, ועל כן הפכה למצב שיימינג כלפי האוניברסיטה העברית והמרצה.

לכאורה, קהל היעד של האוניברסיטה שמורכב מנרשמים עתידיים, סטודנטים, מרצים ותורמים, לא היה שותף ברובו לשיימינג, ולכן לא היתה סיבה שהוא יהפוך למשבר רשת. עם זאת, תגובות האוניברסיטה לכלי התקשורת, ההימנעות שלה מניהול שיח ברשת, מודעת ההתנצלות בעיתון, החשש לביטחונה של המרצה והחופשה הכפויה שהיא נטלה על עצמה (או שמא כך נרמז לה), הבהירו כי מדובר דה פקטו במשבר.

האוניברסיטה העברית
אוליבייה פיטוסי

שיימינג נגד עובדים ברשתות החברתיות קיים קרוב ל-10 שנים, כשהרעיון המנחה אותו הוא שתיוג אדם עשוי להשפיע יותר מתיוג ארגון חסר פנים. שיטת שיימינג זו חושפת עובדים שנמצאים בחזית המגע עם הלקוח לשיימינג, ולמרות שלא מדובר בתופעה חדשה, עד היום מוסדות, ארגונים ומותגים בולטים טרם גיבשו לעצמם נהלי התמודדות והם אינם ערוכים להגן על העובדים שלהם ברשת.

המשמעות היא שכל פוסט בעל פוטנציאל ויראלי נגד עובד עלול ליהפך למשבר רשת ולהוביל את המוסד לפעול בבהילות ובחוסר מחשבה, כדי להתרחק מהמשבר וכך להחריף את מצבו או "להקריב" את העובד שלו לזעם ההמון. אירוע השיימינג באוניברסיטה הוא למעשה שידור חוזר לעשרות מקרי שיימינג נגד עובדים, ועדיין, מקבלי ההחלטות במוסדות השונים עוברים לסדר היום ונתקפים בהלה רק כשזה נוגע ישירות בהם.

אין זה משנה האם האירוע תועד במקרה או שהיה מתוכנן מראש, ואין שום משמעות לתוכן ההאשמה נגד המרצה. אסור למעסיק להגיע למצב שבו עובד, בין אם מדובר במרצה, נציג מכירות, נהג אוטובוס או מנהל לשכה, יהיה יעד להמון זועם ברשת מבלי שיקבל גיבוי מהמעסיק שלו. אם יש צורך לטפל בעובד משמעתית, הדבר צריך להיות בתוך הארגון ולא באמצעות משפט ציבורי.

הכתובת דווקא רשומה על הקיר באופן בולט, כשב-23 במאי 2015 מנהל לשכת האוכלוסין בתל אביב, אריאל רוניס ז"ל, שם קץ לחייו בעקבות אירוע שיימינג. רוניס, שחש ששמו הטוב נמחק ולנצח הוא ייחשב כגזען, וחשב כי הוא נשאר בודד במערכה, בחר לעשות את המעשה היחיד שמבחינתו היה יכול לנקות אותו חברתית - לקח טראגי שאנחנו חייבים לשנן.

הגיע הזמן שנבין שברשתות החברתיות חיים מגוון רחב של רעיונות, ערכים ונורמות, שלא קיימת לגביהם הסכמה חברתית ושחלקם שנויים במחלוקת. ולכן, שאלת השיפוט של אותן נורמות אינה רלוונטית. במקרים מסוג זה, שבהם העובד ומקום עבודתו מבויישים ברשת, הדרך הנכונה היא לא לאבד עשתונות אלא להבין מה קרה במהירות האפשרית, להבין מי הם הכוחות הפעילים ומהי הנורמה שבשמה בוצע הביוש ומה הארגון רוצה למסור.

נכון, זה לא טבעי למוסד אקדמי למצוא את עצמו בכותרות – בטח לא בעניין שהוא בתפר שבין פוליטי לאידיאולוגי, וזה בהחלט לא טבעי לקבל עשרות ביקורות שליליות כשאתה ברשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. אבל לשיימינג אין רק פוטנציאל משברי, יש לו הזדמנות להציף את הסיפור של המבוייש, את עולם התוכן שלו ואת הנורמות הראויות בעיניו.

במקרה זה מדובר על המוסד האקדמי הציוני הראשון בעולם, זה שבחר ללמד בעברית, מוסד שמכיל חופש אקדמי, חופש מחשבה וביטוי וערכים של סובלנות. את כל אלו זנחה האוניברסיטה כשהיא מיהרה להתנצל בשיטת ה"אם מישהו נפגע אז אנחנו מתנצלים". ואם לא די בכך, שיטת ה"אם... אז" היא לא התנצלות אלא אמירה שמטרתה לצאת כדי חובה, וזו הסיבה שהיא לא עבדה, ושגל השיימינג, שמטרתו להביא לפיטוריי המרצה, עדיין נמשך.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גלולה על מזלג

כוחו של הבולשיט: קצת דרמה לא הרגה אף אחד. להפך

הכירו את אפקט הפלסבו: מצב שבו אנשים מרגישים טוב יותר, תסמיני המחלה משתפרים או נעלמים, אך בפועל לא ניתן להם שום טיפול בעל השפעה פרמקולוגית. מתן פלסבו הביא לנסיגה של תאים סרטניים, להקלה של כאבים כרוניים, לחץ וחרדה, דיכאון, כאבי גב ועוד

צעדת הנשים בארה"ב

תנועת MeToo# משפיעה במקום לא צפוי

ההתאחדות לכדורגל של אקוודור הודיעה באחרונה כי פיטרה את מאמן נבחרת הנשים ושני אנשים צוות נוספים, בגלל תלונה על הטרדה מינית שהגישה אחת השחקניות ■ אמנם בענף נרשמה התקדמות, אבל טיפול דחוף בבעיות שמהן הוא סובל – חיונית על מנת ליצור שוויון אמיתי

נטע ברזילי

לדורין אטיאס מותר לקרוא לנטע שמנה. לציבור מותר לעשות לה שיימינג על זה

דורין אטיאס עשתה קריירה משיימינג, באמצעות משטרת האופנה, הפינה של בתוכנית ערב טוב עם גיא פינס. אבל חוקי המשחק השתנו, והפרומו של "ידיעות אחרונות" לקראת הראיון איתה מעיד שהיא עומדת להיות בצד הפחות נעים שלו

כתבות שאולי פיספסתם

*#