הבחירה של רני רהב להיאבק עבור לקוח אחד עלולה לעלות לו ברבים אחרים

רהב ניסה לבייש את קרן נויבך על שנתנה במה לאמא שבתה נאנסה, משום שהאם נלחמה נגד הענקת פרס בכנסת לאייל גולן, שאותו מייצג רהב. אבל לפי חוקי העולם החדש, לא בטוח שזה יצליח לו

רני רהב
רני רהבצילום: מוטי קמחי

הרשתות החברתיות שינו את חוקי המשחק. פייסבוק, יוטיוב, טוויטר וערוצים נוספים שברו את המונופול על העברת המידע שהיה לכלי התקשורת, לפוליטיקאים ולבעלי ההון ויצרו תחרות, שבה לכל אדם יש יכולת להעביר מידע. כשאם המידע מספיק מעניין, יהיה לו גם קהל.

ובתוך העולם הזה גם כלי התקשורת משחקים היום, וגם עיתונאים. ואם פעם המבחן של דובר טוב היה צליחת ראיון מבלי להסתבך בשאלות קשות, היום המבחן לא נגמר באייטם ששודר, אלא גם בשיח ובפרשנות שהדברים שהוא אמר זוכים להם ברשת.

אבל בתהליך שבירת המונופול הזה קרה עוד משהו, והוא סוף עידן הסמכות ומותו של "הנכון לא נכון התקשורתי". הציבור, זה שקיבל את הכוח, לא רק מעביר מידע אלא גם מנסה לקבוע סדר יום ולקדם את הנורמות והערכים שבהם הוא מאמין. יש לכך צדדים טובים ויש לכך צדדים בעייתיים – אבל זאת המציאות, וכדאי שמי שעוסק בתחום התקשורת, מתפרנס ממנה ואף נהנה מהמיתוג של "היחצ"ן של המדינה", יכיר את המציאות הזו.

למי שפיספס, רהב ניסה לבייש את קרן נויבך, בטענה לחריגה מנורמות עיתונאיות, בשל מתן במה לאמה של נערה שנאנסה בגיל 14, משום שהאם יזמה עצומה נגד הענקת פרס בכנסת לזמר אייל גולן, שאותו מייצג רהב.

לפי חוקי העולם הישן, רני רהב צודק: התיק נגד אייל גולן נסגר ולכן אין שום עוגן סמכותי שמונע מגולן לקבל תארים כאלו ואחרים. אבל לפי חוקי העולם החדש הסיפור מורכב יותר. לפי חוקי העולם החדש, גולן הוא סמל שלילי לאוזלת ידן של רשויות האכיפה וליכולת של אדם מוכר, אהוד ועשיר לצאת נקי מהאשמות על ניצול קטינות. 

העניין הוא שלפי חוקי העולם החדש, גם להתבטאויות, לגישה, לניצול ולניסיון ההתנקות יש מחיר, והוא לאו דווקא מחיר חוקי, אלא מחיר מוסרי וערכי, שגולן לא עסק בו ולטעמם של המוחים נגדו, טרם שילם את המחיר החברתי שלו – ולכן יש להתנגד ליוזמת הפרס בכנסת. מצד שני, ראוי להודות, שלפי חוקי העולם החדש הזה, גולן הוא מלך ומותר לו לעשות מה שבא לו – תלוי מי הקהל ומהן הנורמות החברתיות המוסכמות עליו.

הנקודה היא שאותו רני רהב, זה שמכיר את כוחן של המדיות - המסורתית והחדשה - ומשחק בהן כדי לקדם את לקוחותיו ואת הנורמות שבהן הוא מאמין, לא מבין, או עושה את עצמו לא מבין, את המצבים שבהם ההתבטאויות שלו משמשות אחרים. וכפי שרהב עצמו מנסה לבייש אחרים לפי מה שהוא תופש כראוי ולא ראוי, אחרים מנסים לבייש אותו.

כיום, במיוחד לאחר שבוע שיא במחאה בנושא אלימות נגד נשים, לניסיון של רהב לבייש את נויבך אין שום סיכוי להיות שווה לניסיון של נויבך לבייש אותו על הדברים שהוא כתב נגד המחאה של האם והבת. ניסיון אחד הצליח להפוך לשיימינג, וזה לא זה של רהב.

והשיימינג הזה יכול להתפתח למשבר רשת, שבו לקוחות של רני רהב יאלצו לתת תשובות. לא מן הנמנע שיוזמת המחאה "רני רהב? לא קונה" – זו שהחלה ב-2014 לאחר חשיפת שיחת "טילי הרעל" עם העיתונאית שרון שפורר – עלולה לחזור, אבל הפעם עם דבק שיימינג משמעותי יותר, פחות ברנז'אי, שיקל על אנשים ונשים ששותפים ושותפות למאבק האחרון להצטרף אליו.

אם התרחיש הזה יתממש, ייתכן שהבחירה של רהב להיאבק עד הסוף עבור לקוח אחד, שנוי במחלוקת, יעלה לו בלקוחות אחרים שימצאו את עצמם מבוישים ברשת ובשטח, על שהם מפרנסים אדם שתוקף בבוטות אם לנערה שנאנסה, כי הפעילות שהיא יוזמת לא מסתדרת טוב ללקוח שלו. עם זאת, ראוי להבהיר, כי התרחיש הזה יתממש רק אם תנועת המחאה תאמץ את רהב כפרויקט וכיעד לקמפיין. אם לא, חילופי הדברים ייזכרו (אולי) כעוד קרב ציוצים בטוויטר.

אסף שמואלי

אסף שמואלי, המשבריסט | |אסף שמואלי

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברים ברשתות החברתיות והאיש מאחורי בלוג . שמואלי היה בעברו עיתונאי וכתב הסביבה של ynet, דובר ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" ומנהל לקוחות בכיר במשרד ארד תקשורת. בעל תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, שניהם מטעם המכללה האקדמית ספיר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ