איך קרה שמחאה נגד רצח נשים נהפכה לזירת קרב? - אסף שמואלי - הבלוג של אסף שמואלי, המשבריסט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך קרה שמחאה נגד רצח נשים נהפכה לזירת קרב?

התשובה היא בבשורה שהמחאה מביאה איתה: גיבוש נורמה ברורה ביחס לנשים, שמאיימת על סדר היום הישן

7תגובות
הפגנה לקידום המחאה נגד אלימות כלפי נשים
תומר אפלבאום

לכאורה זה היה צריך להיות פשוט: חוץ מ-24 גברים, שחלקם כבר נתונים במאסר, הציבור הישראלי היה צריך להתגייס למחאה, לקחת בה חלק או לפחות לתמוך בה באופן הצהרתי. אבל זה לא קרה.

המחאה, שזכתה לכינוי שביתת הנשים, הצליחה להגיע רחוק בכלי התקשורת; היא הצליחה להוציא אנשים - ובעיקר נשים - לרחוב; היא הצליחה לקבוע סדר יום, לגרום לאנשים לשבות ואם לא, אז לפחות להתגייס ל-24 דקות; אבל היא גם הצליחה לעורר את השדים.

"מחאה בורגנית ולא כזו שמגיעה מהשטח"; "פסטיבל שכל כולו ניתוק מוחלט מהנשים שבאמת נפגעות"; "רוב הנשים שנרצחות נרצחות ממניעים דתיים (כבוד המשפחה)"; "עוד טקס. עוד זיקה דתית של נטולי אלוהים אל האלוהים המחליף – מדינה"; "זאת לא הפגנה נגד אלימות! זאת הפגנה בעד תקציבים לאירגוני הנשים... חוץ מלייצר תעמולה נגד גברים וליבוי הסכסוך הן לא עושות כלום" – אלו רק חלק מהטקסטים שנכתבו ברשת כנגד המחאה, ואליהם יש להוסיף כמובן את: "משתלם להתבכיין על 'פטריארכיה' ולהרוויח 700 אלף לשנה, 58,000 שקל לחודש", כפי שהגיב גולש על פוסט של ארגון נעמת בנושא. אגב, הטענה שמדובר בטקסטים שגברים כתבו, תיאלץ להתמודד גם עם טקסטים נוספים שנשים כתבו.

איך קורה שדרישה כל כך לגיטימית להפסקת רצח נשים הופכת לזירת קרב ברשת? זה קורה כי יוזמת השביתה הזו, שלא תצליח להשיג דבר במישור הפרקטי מבחינת תקציב או שינוי מדיניות מוצהר, מצליחה להשיג הרבה יותר: היא מבשרת על גיבושה של נורמה ברורה ביחס לנשים, שבמסגרתה מי שלא יטפל בנושא יזכה לשיימינג ולגינוי ציבורי. היא מעידה על הצלחה של ארגוני מגזר שלישי ליצור תנועה שאליה שותפים גם עסקים וגם אנשים פרטיים, והיא מאיימת על סדר יום ישן, שהפגיעה בו מעוררת אי נוחות בקרב חלק מהציבור.

וכך יוצא שעוד לפני שהיא הגיעה ליום השביתה, המחאה הזו ממקדת אליה שיימינג מכל מיני גורמים, חלקם עצמאיים וחלקם מאוגדים, שמנסים להילחם על העולם הנורמטיבי שאותו הם מכירים.

בעולם הזה הנורמה השלטת יכולה להיות קידוש המשק החופשי, ולכן הטענה היא נגד הדרישה להשתתפות בשביתה או נגד התארגנות באשר היא;

בעולם הזה הנורמה השלטת יכולה להיות קידוש הסדר החברתי הנוכחי, שבו הממשלה שולטת וארגוני מגזר שלישי מהווים סוג של איום (קשה לתהות איך נפקד מקומם של פוסטים המנסים לתאר את מעורבותה של הקרן הידועה מאחורי המהלך);

בעולם הזה הנורמה השלטת יכולה להיות זו שמקדשת את המשך שלטון הברית של הימין עם הממסד הדתי, ובדומה למחאת הלהט"ב, הישג למחאה הנוכחית הוא הישג לצד השמאלי במפה הפוליטית, וחריגה מהנורמות האלו גוררת ביוש של אלו שמייחסים להן חשיבות.

דרך ההתמודדות הנכונה עם שיימינג, ואין זה משנה אם מדובר במותג שחשוף לשיימינג או במחאה חברתית, היא לקרוא היטב את התכנים ולהבין איזו נורמה עומדת מאחוריהם. למארגנות המחאה ולמשתתפיה אסור לדחות על הסף את הדברים, אלא להבין עם אילו אתגרים הן עלולות להתמודד ואיך.

התייחסות שווה בין תיאוריית ה-NIMBY שמנסה לדחוק את המחאה אל מחוץ לגבולות תל אביב, אל מחוזות החברה הערבית, לבין זו שרואה במחאה תחליף לא ראוי למסורת, היא טעות. עם הראשונה כדאי וחשוב להתמודד, מהשנייה ניתן לשאוב עידוד על כך שיש מי שרואה במחאה איום על הסדר הישן, והכרזה על תחילתו של סדר חדש, שבו לנשים יש מקום משלהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אנשים על רקע לוגו פייסבוק

נוירוטיים, מוחצנים או נרקיסיסטיים: מה הפרופיל בפייסבוק אומר עליכם?

מחקרים פסיכולוגיים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי מלבד המידע הגלוי, ההתנהגות הדיגיטלית שלנו חושפת מידע סמוי שלא בטוח שאנו מעוניינים לחשוף, כגון תכונות אישיות, נטייה לדיכאון, לחץ, חרדה, תלותיות ואפילו הפרעות אישיות ומחלות נפש

סיאול, דרום קוריאה

טורונטו וסיאול מציגות שתי גישות שונות לכלכלה שיתופית

ברית הערים המשתפות הוא ארגון המורכב אך ורק מערים ומשמש פלטפורמה לשיתוף מידע ופעולה בין ערים בכל הקשור לכלכלה משתפת. כחלק מהפעילות, נכתבת אמנה המנסה לקדם שיח בנוגע לעקרונות ולהתחייבויות שעל הערים לדבוק בהן בכל הקשור לכלכלה משתפת

כתבות שאולי פיספסתם

*#