הודיס עשתה שיימינג לכולנו - אסף שמואלי - הבלוג של אסף שמואלי, המשבריסט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הודיס עשתה שיימינג לכולנו

הקמפיין של הודיס הוא לא חופש. הוא אולי מתיימר לבטא חופש, אבל הוא מבטא קיבעון מחשבתי וגישה אתנוצנטרית

6תגובות
צילום מסך מתוך הסרטון של נאס דיילי
צילום מסך מתוך יוטיוב

חופש הוא דבר בסיסי. הוא הבסיס לחיים שלנו כאן, הוא הבסיס לצורת המשטר הדמוקרטית, הוא ההבנה שאני יכול להיות מי שאני ושזה בסדר. וכן, חופש הוא גם היכולת שלנו להתלבש באופן משעמם או אקסצנטרי או בכל נקודה במרחב שבין שני קצוות אלו.

מסיבה זו אין שום בעיה בפרסומת של מותג לבוש שעוסקת בעולם התוכן של חופש. חופש הוא דבר מוערך, בעיקר בעיני מי שמקפיד על קוד הלבוש שלו. בארץ, הקהל של עולם התוכן הזה עשוי להיות צעירים וצעירות, נשים, גברים שחורגים מתבנית הג'ינס והחולצה החלקה, אנשי הקהילה הגאה, חרדים שמנסים לגשר בין עולם ההלכה לעולם בו הם חיים וכן, גם ערבים.

הסרטון של הודיס - דלג

אבל הקמפיין של הודיס הוא לא חופש. הוא אולי מתיימר לבטא חופש, אבל הוא מבטא קיבעון מחשבתי, הוא מבטא גישה אתנוצנטרית, הוא מבטא תפישת עולם סטיגמטית של המותג, של הפרזנטורים המופיעים בה לצד בר רפאלי ושל משרד הפרסום של המותג. לפי תפישת העולם הזו, כיסוי הראש המוסלמי הוא סמל לדיכוי ולאנטיתזה לחופש.

ייתכן שזה נכון, אבל בהודיס לא מציבים לדיכוי הזה מראה שמגיעה מעולמות התוכן של האיסלם, של צעירים איראניים שנפגשים בסתר למסיבות סטודנטים ברחבי טהרן, זה לא מגיע עם השוואה לחופש שאותו הם ואחרים בעולם הערבי דורשים, וזה גם לא מגיע עם איזושהי שאלה שעוסקת במורכבות של זכות הבחירה ללבוש כיסוי ראש. זה מגיע בתצורה הכי פשטנית שהסאבטקסט שלה אומר: האיסלאם על כל גווניו הוא חושך ואנחנו מבטאים את החופש.

קהל שצורך את תכני החופש מעדיף אומץ, ואם המותג היה כל כך רוצה לעסוק בכך הוא היה מעלה את המורכבות אצלנו, בדומה למה שנייקי עשו עם הקמפיין של קאפרניק. אם הוא היה מציג סדרת דוגמאות להגבלת חופש ולחופש אצל המגזר היהודי זה היה יכול להתקבל בהערכה, גם בפגיעה, אבל היי - זה גם מה שקורה עכשיו. אבל המשוואה שבה הרבה בגדים הם דיכוי ומעט בגדים הם חופש היא בעייתית, מטרידה ולא רלוונטית – בטח לא למותג שמוכר בגדים.

אני לא איש פרסום קלאסי, אני עוסק במשברים, ולכן אני לוקח בחשבון שהכל היה מכוון כדי לדבר אל הקהל הישראלי. מודה, אני לא אוהב את זה, ועדיין זה לא פרסומת הסלולר לתימנים, ולכן הגישה הזו לא משרתת את המותג כי היא מצמצמת את קהל היעד שלו.

מתוך התגובות בדף הפייסבוק של הודיס
צילום מסך

פמיניסטיות ופמיניסטים, מהקהלים הבולטים ביותר בתנועת החופש, לא ימחאו כפיים לגישה שטוענת שמחסור בבגדים הוא חופש. דתיים וחרדים, שהם כוח קנייה גדול ומרכזי אולי יכולים לקבל את המשוואה שאיסלאם הוא דיכוי ושיהדות היא חופש, אבל גם להם תהיה בעיה עם מיעוט בגדים כביטוי של חופש. מחזיקי דעות ליברליים לא יתחברו לזה, ולאט לאט אנחנו מצמצמים את קהל היעד.

אבל יש עוד קהל אחד, "קטן", "לא משמעותי". חלקו באוכלוסייה נאמד בין מיליון וחצי לשני מיליון איש. קהל שבשנים האחרונות עובר שינוי ולא רק בעקבות החשיפה שלו לאינטרנט ולרשתות החברתיות, אלא גם למה שאני מכנה "מהפכת הקפה" (כהערכה למאות הבריסטות שעובדים בנקודות הקפה בדרכים ופוגשים את הציבור הישראלי באופן בלתי אמצעי ביום, בלילה, בשבתות ובחגים), קהל שהפך לאחד המאמצים הבולטים של עולם מוצרי הצריכה. לא בטוח שהשאלה איך הציבור הזה מרגיש עם הפרסומת עלתה על השולחן.

והיום עלתה נקודה נוספת. הוולוגר הישראלי הכי מצליח בעולם, נאס דיילי, חזר לארץ במקריות מדהימה, ובעודו נוסע ברכבת משדה התעופה, פגש פרסומת של בר רפאלי על בניין בתל אביב. התוצאה היא סרטון לא מחמיא בתפוצת ענק שמוציא את כולנו לא בסדר, כי אין לו כוונה לתת קרדיט לחברה.

נאס דיילי - דלג

עדיין לא ברור לאן זה יילך, אבל כרגע דומה שבהודיס "נהנים" מהרעש ונותנים לקמפיין לעבור. יכול להיות שזה קהל היעד שהם התכוונו אליו, אבל גם אם כן, מדובר בקהל יעד שמעדיף טרנדים, ודומה שהזיכרון מהקמפיין הזה יישאר הרבה אחרי שטרנד הבייסיק יתחלף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תכנות. סוכניות הנסיעות מעסיקות יותר מתכנתים מאשר סוכני נסיעות

אלגוריתמים הוגנים: כיצד מלמדים בינה מלאכותית לפעול ללא הטיות?

אלגוריתמי זיהוי פנים הגיעו לרמה מתקדמת מאוד ומיושמים במוצרים רבים, מחקר אקדמי הראה כי אחוזי הדיוק שלהם בגברים לבנים גבוהים ב-40% מאחוזי הדיוק שלהם בנשים שחורות ■ זו דוגמה אחת מני רבות להטיה מובנית באלגוריתם שניתן לצפות אותה ולבטלה דרך שורות קוד

כתבות שאולי פיספסתם

*#