סיקור המצוד אחר המחבלים הוכיח: שליטה על התוכן לא מספיקה

במקום תחושת הישג, התכנים ששיחררו כוחות הביטחון על המצוד אחר המחבלים שביצעו את הפיגוע באלעד הולידו ביקורת ■ זה קרה כי האחראים לא מבינים שהסיקור בכלי התקשורת הוא כיום תחנת ביניים בלבד, ועיקר השיח מתבצע ברשתות החברתיות

אסף שמואלי
אסף שמואלי
כוחות מיוחדים באיזור תפיסת המחבלים ביער נחשונים
כוחות מיוחדים באיזור תפיסת המחבלים ביער נחשוניםצילום: מוטי מילרוד
אסף שמואלי
אסף שמואלי

שני המחבלים שאחראים על הפיגוע באלעד ביום חמישי האחרון נתפסו בשטח, אחרי מצוד של 60 שעות.

60 שעות זה המון זמן, ולפעמים דברים אכן לוקחים זמן. אבל הזמן הזה מייצר חשש שהם ינסו לפגוע באחרים, והחשש הזה מייצר לחץ. לחץ מהמפקדים, לחץ מהמפקדים של המפקדים, לחץ של ראש הממשלה ולחץ של הציבור.

כדי להתמודד עם הלחץ הזה ולשקף את ההישג, שוחררו קטעי וידאו וסאונד לרשת ולכלי התקשורת. היות שמדובר במבצע ביטחוני, הכוחות "נהנו" מבלעדיות ושלטו על התוכן. כלומר, לא הופצו סרטוני וידאו מקבילים, וחלק מהתכנים פשוט לא נחשפו: פנים, אמצעים ופרטים מזהים.

אבל במקום שהתכנים האלו יביאו לתחושה של הישג, תחושה שיש על מי לסמוך, תחושה של עשייה, הם הולידו ביקורת: דיבורים על הצורך ב"כדור בראש", טענות על עדינות, תהייה האם גם כשתפסו את בן לאדן ברכו אותו לשלום (ח"כ אופיר אקוניס), ועוד.

למה זה קורה? כי מי שהיה אחראי על התוכן לא הבין שהסיקור בכלי התקשורת הוא כיום תחנת ביניים בלבד, ושעיקר השיח מתבצע ברשתות החברתיות. וזה קורה גם כי במשטרה לא הפנימו את השיח שמתנהל כיום בחברה הישראלית.

השיח הזה רוצה דם, הוא רוצה השפלה, הוא רוצה תגמול על הרצח המזעזע באלעד. התפישה לפיה יש לוודא זהות של אדם לפני שעוצרים אותו, הקונספט של סיגריה או קפה כאמצעי לפתוח חשוד ולתחקר אותו - כל אלה שקופים לציבור, ולכן התוכן הזה התקבל בקרירות וההישג נתפש כפחות ערך.

זירת הפיגוע באלעד. יש תכנים שצריך לתכנן, במיוחד תוכן בנושא נפיץ כל כךצילום: מוטי מילרוד

מה צריך לקחת מהאירוע? שיש תכנים שצריך לתכנן, במיוחד תוכן בנושא נפיץ כל כך. התוכן הזה לא יכול להסתפק רק בטשטוש, הוא צריך לדברר מסרים לשני הצדדים: גם לישראלי וגם לפלסטיני. לא בכל יום נתפסים שני מחבלים ללא מאבק, וכשהם מותשים ועלובים. אולי ההפגנה של העליבות הזו היתה תורמת במשהו? אולי הבלטת האמירה שאף אחד לא בא לעזור להם ושבסופו של דבר הם לבד, היתה מעבירה מסר? אולי היה נכון להשאיר אותם שם ולהתיש אותם עוד קצת, או אולי לצלם איך הם יוצאים "מרצונם" בעקבות קריאה?

יש באירוע הזה עוד היבטים, השאלה היא כמה מהם נשקלו בהיבט התודעתי? התחושה היא שמעט, אם בכלל.

אסף שמואלי

אסף שמואלי | המשבריסט

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברים ברשתות החברתיות והאיש מאחורי בלוג המשבריסט. שמואלי היה בעברו עיתונאי וכתב הסביבה של ynet, דובר ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" ומנהל לקוחות בכיר במשרד ארד תקשורת. בעל תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, שניהם מטעם המכללה האקדמית ספיר.

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"