סיקור המצוד אחר המחבלים הוכיח: שליטה על התוכן לא מספיקה

במקום תחושת הישג, התכנים ששיחררו כוחות הביטחון על המצוד אחר המחבלים שביצעו את הפיגוע באלעד הולידו ביקורת ■ זה קרה כי האחראים לא מבינים שהסיקור בכלי התקשורת הוא כיום תחנת ביניים בלבד, ועיקר השיח מתבצע ברשתות החברתיות

אסף שמואלי
אסף שמואלי
כוחות מיוחדים באיזור תפיסת המחבלים ביער נחשונים
כוחות מיוחדים באיזור תפיסת המחבלים ביער נחשוניםצילום: מוטי מילרוד
אסף שמואלי
אסף שמואלי

שני המחבלים שאחראים על הפיגוע באלעד ביום חמישי האחרון נתפסו בשטח, אחרי מצוד של 60 שעות.

60 שעות זה המון זמן, ולפעמים דברים אכן לוקחים זמן. אבל הזמן הזה מייצר חשש שהם ינסו לפגוע באחרים, והחשש הזה מייצר לחץ. לחץ מהמפקדים, לחץ מהמפקדים של המפקדים, לחץ של ראש הממשלה ולחץ של הציבור.

כדי להתמודד עם הלחץ הזה ולשקף את ההישג, שוחררו קטעי וידאו וסאונד לרשת ולכלי התקשורת. היות שמדובר במבצע ביטחוני, הכוחות "נהנו" מבלעדיות ושלטו על התוכן. כלומר, לא הופצו סרטוני וידאו מקבילים, וחלק מהתכנים פשוט לא נחשפו: פנים, אמצעים ופרטים מזהים.

אבל במקום שהתכנים האלו יביאו לתחושה של הישג, תחושה שיש על מי לסמוך, תחושה של עשייה, הם הולידו ביקורת: דיבורים על הצורך ב"כדור בראש", טענות על עדינות, תהייה האם גם כשתפסו את בן לאדן ברכו אותו לשלום (ח"כ אופיר אקוניס), ועוד.

למה זה קורה? כי מי שהיה אחראי על התוכן לא הבין שהסיקור בכלי התקשורת הוא כיום תחנת ביניים בלבד, ושעיקר השיח מתבצע ברשתות החברתיות. וזה קורה גם כי במשטרה לא הפנימו את השיח שמתנהל כיום בחברה הישראלית.

השיח הזה רוצה דם, הוא רוצה השפלה, הוא רוצה תגמול על הרצח המזעזע באלעד. התפישה לפיה יש לוודא זהות של אדם לפני שעוצרים אותו, הקונספט של סיגריה או קפה כאמצעי לפתוח חשוד ולתחקר אותו - כל אלה שקופים לציבור, ולכן התוכן הזה התקבל בקרירות וההישג נתפש כפחות ערך.

זירת הפיגוע באלעד. יש תכנים שצריך לתכנן, במיוחד תוכן בנושא נפיץ כל כךצילום: מוטי מילרוד

מה צריך לקחת מהאירוע? שיש תכנים שצריך לתכנן, במיוחד תוכן בנושא נפיץ כל כך. התוכן הזה לא יכול להסתפק רק בטשטוש, הוא צריך לדברר מסרים לשני הצדדים: גם לישראלי וגם לפלסטיני. לא בכל יום נתפסים שני מחבלים ללא מאבק, וכשהם מותשים ועלובים. אולי ההפגנה של העליבות הזו היתה תורמת במשהו? אולי הבלטת האמירה שאף אחד לא בא לעזור להם ושבסופו של דבר הם לבד, היתה מעבירה מסר? אולי היה נכון להשאיר אותם שם ולהתיש אותם עוד קצת, או אולי לצלם איך הם יוצאים "מרצונם" בעקבות קריאה?

יש באירוע הזה עוד היבטים, השאלה היא כמה מהם נשקלו בהיבט התודעתי? התחושה היא שמעט, אם בכלל.

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"