הכניסו מצלמות לקלפיות הערביות - ועלולים למצוא את עצמם במשבר מכיוון לא צפוי

פוסט של משרד יחסי הציבור שעומד מאחורי הכנסת מצלמות לקלפיות במגזר הערבי מעורר שיח שלילי ברשת. זה לא מה שימנע מראש הממשלה והליכוד להמשיך לשכור את שירותיו, אבל אם המשבר יעבור למישור המשפטי - הוא כבר יהיה בבעיה

אסף שמואלי
אסף שמואלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הפוסט של קייזלר ענבר
הפוסט של קייזלר ענברצילום: צילום מסך מהפייסבוק
אסף שמואלי
אסף שמואלי

פוסט של משרד יחסי הציבור, שעומד מאחורי המהלך להכנסת מצלמות לקלפיות במגזר הערבי, מייצר שיח מאוד שלילי וגורר גינוי ברשת ובכלי התקשורת.

לכאורה האירוע הזה תואם את ההגדרה הרווחת למשבר רשת, שהיא מצב רשת שיש לו פוטנציאל להשפיע לרעה על תדמית הארגון או המותג. אבל האם באמת מדובר במשבר רשת?

אם נהיה הוגנים, אני לא אוהב את ההגדרה הזו. אני לא אוהב אותה, כי היא עמומה מדי, פתוחה מדי ולא מייצרת מספיק קווי מתאר שמאפשרים למנהל שיווק או מדיה חברתית מספיק כלים כדי להבין האם אותו "מצב רשת" פוגע בהם, מתי לא ומתי הוא בכלל משרת אותם.

תיכף נגיע לתרומה שלי לנושא.

הפוסט של קייזלר ענבר יצר "סערה ברשת", מונח שכלי התקשורת אוהבים להשתמש בו, אבל מבחינתי מדובר בכינוי מכובס לשיימינג. זה שיימינג, כי הפוסט זוכה לביוש ברשת משום שהוא חרג מנורמות חברתיות מוסכמות: פגיעה בהליך הדמוקרטי, חשש לגזענות ואפליה, נטילת החוק לידיים וכו'.

במקרה זה אף מדובר במה שאני מכנה כ-Self Shaming, כלומר שיימינג עצמי - תגובת רשת לתוכן שאדם או גורם כלשהו מפרסם ביוזמתו, לפעמים תוך ציפייה לבצע Self Faming. כלומר, האדרה עצמית. חוסר ההסכמה של הגולשים עם התוכן ובעיקר עם הנורמות שהוא מייצג הופכות אותו לשיימינג, וכך התוכן שאותו גורם פירסם משמש כנגדו.

לפי ההגדרה, יש לנו כאן משבר רשת: מצב רשת שבוודאות משפיע על התדמית של משרד יחסי הציבור הזה.

אבל אני לא אוהב את ההגדרה הזו.

אני לא אוהב אותה כי ההגדרה הזו חסרה, היא מתייחסת לקהל כאל מונוליט, גוף אחד, דעה אחת, והיא לא משכילה להבין שאנחנו חיים בעולם אחר: מפולג יותר, משוסע יותר, מרובד יותר ומחנאי יותר.

והעולם הזה לא חולק את אותן נורמות, לפעמים הן גם סותרות.

אין ספק שהמותג הזה חוטף עכשיו ברשת, אבל האם זה באמת פוגע בו? האם זה יפריע לראש הממשלה ולליכוד להמשיך לשכור את שירותיו ("אמנון אתה נראה טיל")? האם זה יפריע למועצות האזוריות ביו"ש להתייעץ אתו או להעסיק אותו בקמפיינים שונים (כשברור שהוא מחובר לבלפור)?

מתוך סרטון התעמולה של הליכוד טי-וי. "אני נראה טוב?" שואל הדמוי-אמנון, ואלירז (מימין) עונה: "אתה נראה טיל"צילום: מתוך סרטון התעמולה של הליכוד טי וי

סביר להניח שהתשובה היא לא, ולכן לא מדובר במשבר רשת. כלומר, כל עוד השיימינג לא מאומץ על ידי הקהל שלהם, זהו אינו משבר רשת.

אז מה כן?

יכול להיות שתוכן הדברים, כפי שהם נכתבו, מרמזים על עבירה, לכאורה, על החוק, ואז הפוסט הזה עלול לגרום להם למשבר אחר: משפטי.

אם זה יקרה, רק אז הם יחוו גם משבר רשת ואולי גם משבר תקשורתי, כי לא הנורמות של טוהר הבחירות יהיו על הפרק, אלא מידת האחריות, החשאיות, הרצינות ושיקול הדעת שלהם.

ועם כל הכבוד לטוהר הבחירות, בעולם של פייק ניוז, כשיוצאים "לגנוב סוסים", הדבר האחרון שמחפשים אצל שותפים זה שיקול דעת מוטעה, פטפטת מיותרת והתפארות חסרת אחריות.

אסף שמואלי

אסף שמואלי | המשבריסט

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברים ברשתות החברתיות והאיש מאחורי בלוג המשבריסט. שמואלי היה בעברו עיתונאי וכתב הסביבה של ynet, דובר ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" ומנהל לקוחות בכיר במשרד ארד תקשורת. בעל תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, שניהם מטעם המכללה האקדמית ספיר.

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות