המטאוורס כבר כאן? תיק וירטואלי של גוצ'י נמכר במחיר גבוה מבמציאות

לא צריך את מארק צוקרברג בשביל להעביר את המונח מטאוורס להילוך גבוה. יש מותגים שכבר נמצאים בזירת המשחקים הזאת, ואנחנו רק בקצה הקרחון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משקפי ריי-באן למכירה וירטואלית. ניתן לקנות אביזרים ולהלביש אותם על הדמויות במשחקקרדיט: בלומברג
אריאלה דניאלי

לאלה שלא מכירים את המונח מטאוורס (Metaverse), הוא מתייחס לשילוב בין המילים מטא – שמשמעותו השלב הבא, ויוניברס – שמשמעותו יקום. הרעיון שעומד מאחורי המונח הוא התפתחות השלב הבא של האינטרנט - יקום וירטואלי שמבוסס על טכנולוגיה של מציאות רבודה, שבו יהיו חללים שונים, שבהם אנחנו נפגש עם חברים, נשחק ונעבוד.

למעשה, אנחנו כבר עם חצי רגל בפנים. קיימים כיום עולמות וירטואליים, במיוחד בעולמות הגיימינג. יש כיום שלוש פלטפורמות גדולות בעולמות האלו:

מיינקראפט (Minecraft): משחק, שנמצא בבעלות מייקרוסופט, שבנוי מאובייקטים תלת-ממדיים הנקראים "בלוקים", שמייצגים חומרים כמו אבנים, עופרת, מים או לבה. השחקנים (באמצעות דמות וירטואלית שנקראת "אווטאר") יכולים לבנות את כל מה שעולה על רוחם - הם יכולים לחקור את המרחב שבו הם חיים, לגדל חיות, להילחם ולשחק לבד או עם חברים.

פורטנייט (Fortnite): משחק וידאו תלת-ממדי שבו יש שלוש אפשרויות משחק -
Fortnite: Save the World, שבו השחקן יורה ביצורים ומנסה להגן על עצמו באמצעות ביצורים (ניתן לשחק לבד או עד ארבעה שחקנים); Fortnite: Battle Royale, שבו יש 100 שחקנים שנלחמים אחד נגד השני, ומי ששורד אחרון הוא המנצח (המשחק הפופולארי ביותר מבין האפשרויות); ו-Fortnite Creative, שבו השחקנים יכולים לבנות עולמות, מבוכים וזירות קרב.

רובלוקס (Roblox): פלטפורמה שנועדה למשחקי רשת, שבה יכולים השחקנים ליצור עולמות וירטואלים ומשחקים - ללא ידע מקדים בתכנות.

אז מה מותגים עושים בעולמות האלה?

ראשית, ניתן למצוא בעולמות האלה הם "סקינים״" (מהמילה skin, שמשמעותה עור) - תחפושת וירטואלית, שיכולה להיות דמות וירטואלית שבוחרים להלביש על הדמות הווירטואלית הקיימת במשחק, או אביזר שרוכשים ומוסיפים לדמות (למשל כובע, בגדים, נעליים וכלי נשק). ישנם מותגים רבים שמשתתפים בחגיגת הסקינים - כמו Nike, Uniqlo, Balenciaga - שהופכים את השחקנים לפלטפורמה של פרסום עבור הקולקציות שלהם.

כמה רחוק ניתן ללכת עם זה? גוצ'י (Gucci) השיקה ברובלוקס חדר וירטואלי, שבו מכרו תיקים, משקפיים וכובעים עבור הדמויות הווירטואליות של השחקנים. אחד הפריטים שנמכרו הוא תיק מדגם Dionysus, שמחירו בחנויות רגילות הוא 3,400 דולר, לעומת 4,115 דולר בפלטפורמה הווירטואלית.

שנית, ניתן לשלב את פעילות המותגים בפלטפורמה. כך למשל, הסרט מניונים השיק משחק עם הדמויות מהסרט במיינקראפט, הדמויות מהסרט מלחמת הכוכבים נכנסו לפעילות בפורטנייט, ונטפליקס השיקה מתחם של הסדרה Stranger Things, שבו הדמויות יכלו להיכנס לקניון (שמופיע בעונה השלישית) ולשחק במגוון משחקים שקשורים לסדרה.

שלישית, ניתן לשלב בין העולם הפיזי לדיגיטלי. רשת המסעדות צ'יפוטלה השיקה לכבוד ליל כל הקדושים (Halloween) פעילות ברובלוקס, שבו היא שילבה משחק של מבוך. הרשת הכניסה מסעדה שמדמה מסעדה אמיתית, שבה כל שחקן יכול להכין לעצמו כריך של Chipotle. בנוסף, הרשת חילקה קופונים וירטואליים למוצרים שונים, למימוש בחנויות הפיזיות.

כמה תובנות:

ההזדמנות: זאת דרך מצוינת להגיע לקהל צעיר מאוד, שלא ניתן להגיע אליו בדרכי פרסום קלאסיות, בגלל שאסור לפרסם לצעירים. מותגים מצאו דרכים יצירתיות, כמו סקינים ואביזרים, כדי להפוך ללוח פרסום עבור המותגים, וזה חכם מאוד.

חוויה: הרעיון שעומד מאחורי העולמות האלה מבוסס על משחקיות. מותגים שידעו לתת מענה מהיר וכיפי ייצרו חווית משחק, ויוכלו בקלות לעודד שימוש בקרב הצרכנים שנמצאים בפלטפורמה. כלל שהיצירתיות תגבר, כך הקהל יגביר את מעורבותו. לילדים יש סף גירוי גבוה מאוד, וההתלהבות שלהם חולפת בתוך חמש שניות. לכן, המשימה שעומדת בפני מותגים היא לעשות חיבור חכם, אינטראקטיבי וכיפי, שיגרום לילדים להתנסות במותג שלהם במרחב הווירטואלי.

השחקנים משתמשים בפלטפורמות באמצעות דמות וירטואלית שנקראת "אווטאר"צילום: בלומברג

לסמל סטטוס אין יקום: יפה לראות שסמל סטטוס עובד מצוין גם במרחב הפיזי וגם במרחב הדיגיטלי. הדוגמה של התיק של Gucci מעידה על כך. בסופו של דבר מדובר באנשים, ובמרחב הזה, כמו בחיים עצמם, יש לנו הזדמנות להביא את עצמנו לידי ביטוי, דבר שלעתים קשה לנו לעשות במרחב הפיזי. במרחב הדיגיטלי אנחנו יכולים לעשות הכל - להתחפש למי שנרצה או להחליף בגדים בתדירות גבוהה (כי המחיר שלהם הוא וירטואלי, והכסף מושג על ידי משחק, ולא באמצעות עבודה). לכן, הסטטוס חשוב במרחב הווירטואלי לא פחות מאשר במרחב הפיזי. בסוף המנגנון של בני האדם פשוט, כולם רוצים להרגיש שייכים לסביבה.

פיזיקל/דיגיטל: כאן טמון הביזנס. מיתוג זה אחלה, אבל הוא חייב להיות מתורגם לכסף, כי המטרה בסוף כל הפעילות המותגית הזאת היא לגרום לצרכנים לרכוש את המותג. במרחב הווירטואלי יש פוטנציאל עסקי (למשל למכור סקינים ואביזרים), אבל בסוף רוב המותגים נמצאים במרחב הפיזי, והם רוצים שצרכנים ייכנסו לחנויות וירכשו אותם. לכן, האתגר לדעתי הוא היכולת להביא את אותם צרכנים בצורה אינטליגנטית מהמרחב הווירטואלי למרחב הפיזי.

הלכתי לבנות לעצמי וילה דו-מפלסית במיינקראפט. גם לי מותר לחלום.

אריאלה דניאלי | Innovation break

יועצת ומרצה לחברות וארגונים בנושא חדשנות דיגיטלית. בעברה שימשה כמנהלת הדיגיטל של תנובה והתמחתה בבניית אסטרטגיית שיווק ותוכן למותגים בדיגיטל. מרצה באופן קבוע באיגוד השיווק, דיגיטאלנט ובאקדמיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker