הסטרימינג הרג את הקולנוע - ואז הקורונה עשתה לו וידוא הריגה

תעשיית בתי הקולנוע מדשדשת זה זמן רב בעיקר מאז כניסת שירותי הסטרימינג לחיינו. האם בעקבות הקורונה התעשייה הזאת הולכת להיעלם?

אריאלה דניאלי
אריאלה דניאלי
ג'סיקה ג'ונס
צילום: David Giesbrecht / Netflix
אריאלה דניאלי
אריאלה דניאלי

השבוע הודיעה חברת וורנר ברודרס שהיא הולכת לשדר את כל הסרטים שלה ל-2021 ישירות ל-HBO MAX, שירות הסטרימינג שבבעלותה, במקביל להעלאתם בבתי הקולנוע. אחרי חודש החברה תוריד את הסרטים מ-HBO MAX ותשאיר אותם רק בקולנוע, עד שבשלב מאוחר הם שוב ימצאו את דרכם חזרה ל-HBO MAX.

זוהי רעידת אדמה עבור תעשיית הקולנוע, שעד עתה עבדה במודל שבו בתי הקולנוע נהנו מהקרנת הסרטים 90 יום לפחות לפני שהם עברו לשירותי הסטרימינג. האם אנו עדים לתחילתו של סוף המודל העסקי של בתי הקולנוע?

יש כמה אלמנטים שחייבים להתקיים כדי שבתי קולנוע יצליחו - ואת כולם שיבשה הקורונה.

בית קולנוע סגור בניו יורקצילום: ANGELA WEISS / AFP

הראשון: אנשים. בתי קולנוע מרוויחים את מרבית הכסף משלושת השבועות הראשונים שבהם הסרטים מוקרנים. לא סתם יש הרבה בתי קולנוע ומספר רב של אולמות, כי השאיפה היא שכמה שיותר אנשים יגיעו לצפות בסרטים בזמן קצר, ואנשים לא הולכים עכשיו לקולנוע.

השני: אוכל. בתי קולנוע מרוויחים ממכירת אוכל ושתייה, וכיום אמנם ניתן למכור אוכל ושתייה אבל אסור לאכול בתוך אולמות הקולנוע (כי זה דורש להוריד מסכה).

השלישי: בלוקבסטרים. אנשים הולכים לקולנוע לצפות בסרטים שוברי קופות, והקורונה גרמה לכך שהרבה מאוד הפקות התבטלו והאולפנים ממשיכים לדחות את עלייתם של סרטים שוברי קופות מחשש שלא מספיק אנשים יבואו לצפות בהם. המקרה האחרון הוא של חברת MGM, ששמועות אומרות שניסתה למכור לאפל, אמזון ונטפליקס את הסרט החדש בסדרת ג׳יימס בונד, No Time to Die ,שאמור היה לעלות לאקרנים בנובמבר 2019, נדחה לאפריל 2020 ומתעכב בגלל הקורונה. סכום העסקה עמד על 600 מיליון דולר, אך אף אחת מהחברות לא הסכימה לשלם את הסכום הזה.

קלייר פוי ב"הכתר"צילום: Robert Viglasky/אי־פי

אבל הבעיה האמיתית של בתי הקולנוע הם שירותי הסטרימינג. צרכנים המירו את כרטיסי הקולנוע במנוי חודשי לשירותי סטרימינג.

חברות כמו אפל, אמזון, HBO ודיסני, שלהן חברות סטרימינג, נהפכו להיות מפיקות עצמאיות של סרטים שוברי קופות שמהוות תחרות ישירה לבתי הקולנוע. הדוגמה האחרונה היא של דיסני שהעלתה את המחזמר המוצלח המילטון לשירותי הסטרימינג שלה והביאה לתוספת של 3 מיליון מנויים בחמישה שבועות (רק לשם השוואה, מדי חודש יש לה כמיליון מצטרפים חדשים).

אבל אין ספק שהקורונה נותנת את מכת המחץ האמיתית לבתי הקולנוע. הצרכן הפך את הבית שלו לבית הקולנוע החדש, וניתן לראות זאת בגידול של 53% ברכישת מסכי טלוויזיה ענקיים (יותר מ-65 אינץ) בחצי השנה האחרונהֿ.

וזה לא נגמר במסכים, שוק הפופקורן הביתי להכנה במיקרוגל עלה ב-13% ממאי 2019 למאי 2020. אנשים מכניסים את חווית הקולנוע הביתה - ומסתבר שזה לא כל כך מורכב.

שוק הפופקורן הביתי להכנה במיקרוגל עלה ב-13% בין מאי 2019 למאי 2020צילום: Boris Jovanovic / iStockphoto via Getty Images

כמה תובנות

1. המנוי הרג את הבלוקבסטר: ברגע שצרכן משלם מנוי חודשי עבור שירותי צפייה בסרטים הוא כבר לא מתרגש מללכת לצפות באיזה סרט שובר קופות, הוא מצפה לקבל תוכן טוב כל הזמן ולא פעם בכמה חודשים. ומכיוון שהשירות זמין עבורו כל הזמן - הוא גם לא מתרגש אם הוא צופה בסדרה שהיא פחות לטעמו, משום שבלחיצת כפתור הוא עובר לסדרה הבאה עד שהוא מוצא את התוכן שהוא אוהב. זה כבר לא אירוע עבורו לצפות בסרט, זו חוויה יומיומית.

2. מודל הפקות הסרטים משתנה: אולפני הסרטים שעד עתה עבדו בפורמט של השקעת תקציבי ענק ליצירת בלוקבסטרים מגלים שעולם הפקות הסרטים משתנה והן צריכות להשתנות אתו. יש מעבר מהפקות ענק להפקות קטנות ומהירות יותר על מנת ששירותי הסטרימינג יוכלו לספק בתדירות גבוהה תוכן לצופים שלהם. סף הריגוש של הצופים בשירותי הסטרימינג הוא גבוה והצרכן מצפה לקבל תוכן חדש על בסיס יומי. הצרכן כבר לא מחכה כל הזמן לבלוקבסטרים עתירי שחקנים. העולם הזה משתנה, יש מקום יותר לרכישת הפקות מקור בסכומים יותר נמוכים, ולא סתם חברות הסטרימינג בעצמם מפיקות את התוכן שלהן - כך יש להן שליטה עליו והן יכולות לספק את הרעב גובר והולך של הגולשים, ובמקביל לשלוט בתקציבים.

3. כוכבי הקולנוע החדשים נולדים משירותי הסטרימינג: השינוי במאזן הכוחות בין בתי הקולנוע לשירותי הסטרימינג מביא לכך ששחקני קולנוע נולדים מהפקות של שירותי סטרימינג ועוברים למסך הענק - ולא להפך. ויש כמה דוגמאות: קלייר פוי מ"הכתר", מילי בובי בראון מ"דברים מוזרים", קריסטן ריטר מ"ג'סיקה ג'ונס" ועוד כמה מוכשרים ומוכשרות.

אנחנו בעיצומה של מהפכה בתרבות צריכת הסרטים, ואני חושבת שהיא מולידה עמה הרבה מאוד הזדמנויות ודברים חדשים, וזאת רק ההתחלה, אז Don’t Stop Me now.

אריאלה דניאלי

אריאלה דניאלי | Innovation break

יועצת ומרצה לחברות וארגונים בנושא חדשנות דיגיטלית. בעברה שימשה כמנהלת הדיגיטל של תנובה והתמחתה בבניית אסטרטגיית שיווק ותוכן למותגים בדיגיטל. מרצה באופן קבוע באיגוד השיווק, דיגיטאלנט ובאקדמיה.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?