כך השבתנו את המשק תוך 3 ימים נגד אלימות מינית

האונס הקבוצתי באילת הוביל למחאה ציבורית רחבה נגד אלימות מינית. זכיתי להיות חברה בצוות של "בונות אלטרנטיבה" שאירגן את המאבק. 80 נשים השביתו את המשק תוך 3 ימים – הנה הסיפור המלא

אריאל פלג
אריאל פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה
הפגנה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין

זה החל ביום חמישי, 19 באוגוסט, 21:39 בערב. קבוצת הוואטסאפ של "בונות אלטרנטיבה" רותחת מכעס סביב האונס הקבוצתי באילת. 

זה היה שבוע אלים כלפי נשים. רונן ביטי הטריד וביצע מעשים מגונים בשבע מעריצות קטינות של בתו, כוכבת הילדים עדי ביטי. בית המשפט פסק לו עונש מגוחך של 9 חודשי עבודות שירות. במקביל, ראש עיריית רמת גן ביקש לקרוא רחוב על שמו של זאב רווח, שהואשם בעבר בהטרדת נשים. האונס באילת היה הקש ששבר את גב הגמל. נעשה אלים שם בחוץ, הרבה יותר מדי. 

חברה אחת אמרה בוואטסאפ: "היינו צריכות להשבית את המדינה מחר". חברה אחרת המשיכה: "צריך לצאת מהמשרדים, לעמוד באמצע הכביש שלושים דקות, כל נשות המדינה. לעצור את המדינה". מורן זר קצנשטיין, הבעלים והמנכ"לית של חברת yyy, לקחה החלטה: "אנחנו עוצרות את המדינה בעוד 3 ימים, ביום ראשון בשתים עשרה בצהריים. מי אתי?". 

בתוך חצי שעה היה בפייסבוק עמוד לאירוע. עד 23:30 כבר היו כמה חלוצות ששיתפו את השביתה, כמו קבוצת הפייסבוק "שוות". אני עצמי פתחתי את ההתכתבות הזו רק בלילה וגיליתי שיצאתי לשביתה.

כך החל הסיפור של השביתה וההפגנה נגד אלימות מינית שנערכו ביום ראשון שעבר. לא ידענו איזה אפקט ציבורי נשיג בתוך 3 ימים בלבד, מיום חמישי בבוקר ועד ראשון ב-12 בצהריים. לא חלמנו שערוץ 13 יפסיק את שידוריו לדקת הזדהות; שמקדונלד'ס תפסיק לקבל הזמנות בכל הסניפים; שמנכ"ל משרד הביטחון יעצור את העבודה לחצי שעה לצד שורת חברות ענק; ועוד.  

הפגנה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה
הפגנה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אוהד צויגנברג

מי אנחנו: התארגנות "מלמטה" של נשות שיווק, פרסום והיי-טק

"בונות אלטרנטיבה" היא קבוצה של נשים פרטיות שהקימה לאחרונה זר קצנשטיין וכוללת כ-80 נשים. היא אינה קשורה לארגון או מפלגה כלשהם. אלו נשים שנמאס להן מאי השוויון המגדרי, התחברו יחדיו והחלו לדבר. 

הקבוצה צמחה מאותם מעגלים חברתיים. לכן באופן טבעי, רוב החברות בקבוצה מגיעות מעולמות השיווק, הפרסום וההיי-טק. חברות בה נשים כמו דינה שובל, אפרת פניגזון, נתלי מון, דור אבנעים, שלי סבר, טל שריג ועוד.

ההפגנה בתל אביב
ההפגנה בתל אביבצילום: עופר וקנין

ההשראה למחאה: שביתת הנשים באיסלנד

הרעיון המקורי היה פשוט ודי פיראטי – ללבוש משהו אדום, לשבות מעשייה בשעה 12:00 בצהריים ביום ראשון ולצאת למחות. לא ידענו מי יצטרף וכמה. 

ההשראה היתה שביתת הנשים באיסלנד, שנערכה ב-24 באוקטובר 1975. 90% מהנשים במדינה לקחו לעצמן "יום חופש" ושבתו לחלוטין מעבודה בחוץ ובבית. המטרה היתה להמחיש עד כמה העבודה הנשית חשובה, הן בבית והן בחוץ. אגב, הנשים האיסלנדיות לא חששו להשבית את המשק שלוש פעמים נוספות במחאה על אי שוויון. 

בזכות ההשראה הזו קראנו לשביתה "שביתת הנשים". אסור לטעות - אלימות מינית היא בעיה חברתית שצריכה להטריד את כולם, גברים ונשים כאחד. זו היתה הזדמנות לתת קצת מקום ללשון נקבה בשיח הציבורי.

מחאת נשים בציריך ב-2019
מחאת נשים בציריך ב-2019צילום: ARND WIEGMANN/רויטרס

מתחילות בבניית מסר אפקטיבי 

היה צורך בסיסמה חזקה וקצת פרובוקטיבית כדי להצליח לעורר את הציבור תוך 3 ימים. הסיסמה שנבחרה הפכה את מערך הכוחות שמתלווה לאונס. אונס הוא מצב שבו המותקפ/ת מושתקים פיזית ורגשית. תחת זאת, הסיסמה אימצה את נקודת המבט שלפיה האנסים שחיכו מחוץ לחדר היו התור לגיהינום.

הצבעוניות של שחור, אדום ולבן באה לסמל סכנה ואזהרה. משרד הפרסום גיתם הוא זה שהכין את הקריאייטיב. בהמשך, חברות כמו פסגות ואאוטבריין תרמו מדיה כדי לקדם את המסר והאירוע.

מבעירות את השטח

כדי לייצר נוכחות פיזית במרחב, היה הכרח לרתום נשים נוספות לשביתה. תוך שלושה ימים היו לנו כ-30 מוקדי מחאה מקומיים שקודמו על-ידי מובילות ערים. אלו נשים ששמעו בפייסבוק על המחאה והתגייסו לארגן פעילות במקום מגוריהן. חלקן אף רתמו את הרשות המקומית.

בדיעבד גילינו שהיו עוד הרבה התארגנויות ספונטניות שלא תואמו איתנו. זה מוכיח שהכאב אמיתי והחסך בפעילות גדול.

הפגנה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה
הפגנה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אוהד צויגנברג

החברות הגדולות מצטרפות

המעורבות של חברות הענק הרבות שהצטרפו היתה חיונית מכמה סיבות: משאבים, תהודה ציבורית ואפקט "הדבקה". חברת הביטוח פסגות היתה הראשונה להודיע שהיא מצטרפת לשביתה, ואחריה באה התעשייה האווירית. ברוב המקרים, נשים מנהלות הן אלו שהרימו את הכפפה ורתמו את העמיתים הגברים למהלך. לכן זה היה מרגש במיוחד כשארגונים שנחשבים ל"גבריים" הצטרפו לשביתה. 

חלק מהחברות יצאו ביוזמות נוספות. סודהסטרים הפיקה סרטון חינוכי וערכה וובינר על מיניות בריאה; אמדוקס הציבה על בניין החברה שילוט מואר עם המשפט "את לא לבד"; פרפורמנס רוק הדפיסו חולצות אדומות זהות לכל הצוות. עובדים רבים, גברים ונשים, יצאו לרחוב בעת השביתה כדי לשאת שלטים ולהפגין תמיכה.

העצרת המרכזית בכיכר רבין

התוכנית המקורית כללה שביתה מבוזרת שמתרחשת בו-זמנית במקומות שונים בארץ. הבאזז ברשת משך את תשומת לבה של עיריית תל אביב. ביום שישי אחר-הצהריים היא פנתה אלינו בהצעה לערוך עצרת מרכזית. בפועל, עמדו לרשותנו פחות מ-24 שעות כדי להקים את האירוע. המשימה הבלתי אפשרית הזו נהפכה לאפשרית בזכות העירייה ואנשי ועד הפעולה של ענף התרבות והאירועים.  

המגישה, מעיין אדם, בעצמה נפגעת תקיפה מינית, הנחתה את האירוע בכיכר. הדוברים היו: זר קצנשטיין; סגנית ראש עירית ת"א ואחראית על השיוון המגדרי ציפי ברנד; השף חיים כהן; האומנית הפלסטית ג'סיקה שרון, צופית גרנט, איה קרמרמן; אשת התוכן מראינה סופיאניק; הקרימינולוגית והויקטימולוגית רונית לב ארי, מנכ"לית "מידע אמין על מין" שלומית הברון וזיו עמר, שביצעה עם הקהל את אתגר האצבע המפורסם שלה מטיקטוק. יהלי סובול שר בקול רועד את שירו "כל החבר'ה" מלהקת "מוניקה סקס". זהו שיר שנכתב על פרשת האונס בשמרת מ-1988. 

בהפגנה הזו השתתפו לפחות אלפיים נשים וגברים. כמה ימים לאחר מכן, נאמר לנו מעיריית תל אביב שזו היתה הפגנת הנשים הטובה ביותר שנערכה עד כה. 

קרדיט: צילום וידאו: גלית סבג והדס קלנר, עריכה: חן כלפון

סיקור תקשורתי רחב

הן השביתה בצהריים והן ההפגנה בערב זכו לסיקור בכל אמצעי התקשורת הישראליים. השילוב בין ההפגנות בערים לשביתת החברות הגדולות עוררה עניין תקשורתי.

אבל ההפתעה האמיתית באה מכיוונה של התקשורת הזרה. ביום חמישי אחר-הצהריים החלו לזרום אליי פניות מצד גופי תקשורת בחו"ל. אף אחת מאתנו לא ציפתה שהמחאה תזכה לסיקור כה רחב בעיתונות הבינלאומית. מצער לומר שהסיקור הבינלאומי היה יותר מעמיק מהסיקור בארץ. לפחות למדתי איך כותבים את שמי ביפנית. 

מסקנות אחרונות 

אין לנו אשליות - האלימות המינית לא תיעלם במטה קסם, אחרת היינו מניפות אותו מזמן. מטרת המהלך היתה להגביר מודעות לנושא ולהעלותו על סדר היום הציבורי. המטרה הזו הושגה מעל ומעבר למצופה. 

כשהתחלנו, לא חשבנו הרבה. פשוט עשינו והתוצאות הגיעו. קצרה היריעה מלתת הסבר מפורט מדוע זה עבד. כן חשוב לי להשאיר אתכם עם כמה מסקנות יישומיות: 

הפגנה בבאר שבע. למצולמים אין קשר לכתבה
הפגנה בבאר שבע. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אליהו הרשקוביץ

מאבק ציבורי מוצלח מחייב פעילות משולבת ורב-ערוצית: הציבור הרחב, המגזר העסקי, המגזר הציבורי, המגזר השלישי והתקשורת. 

אופיים של המאבקים הציבוריים השתנה: נדרשת הנהגה שתניע את המהלך, אבל המאבק עצמו מתנהל בצורה הרבה יותר מבוזרת ובמוקדים גיאוגרפיים שונים. רואים את זה גם בהפגנות אחרות שמתקיימות בימים אלו. 

נשים בעמדות ניהול בכירות חיוניות לקידום המאבק באלימות מינית: "בונות אלטרנטיבה" הצליחו לרתום כל-כך הרבה גורמים בפרק זמן אפסי, מאחר שהן ממלאות תפקידים מרכזיים בארגונים גדולים ומעורות היטב בקהילה העסקית. 

יותר ויותר גברים שותפים למאבק: אך לא מספיק. אלימות מינית עדיין נחשבת לנושא "נשי" נישתי. כנראה שזו אחת הסיבות להבדלים בכמות ובאיכות הסיקור התקשורתי בארץ לעומת חו"ל. 

תוך 3 ימים בלבד, 80 נשים הצליחו להשבית את המשק הישראלי בשעה 12:00 בצהריים. כשנשים רוצות הן יכולות - ובגדול.

הפגנה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה
הפגנה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין
אריאל פלג

אריאל פלג | בינה שיווקית

יועצת עסקית ושיווקית ופותרת בעיות עסקיות באמצעות חיבור בין חשיבה אסטרטגית, דיגיטל וטכנולוגיה. היתה הראשונה בארץ שמילאה גם תפקיד של סמנכ"ל אסטרטגיה וגם של סמנכ"ל דיגיטל בעולם הפרסום. בעבודתה היא משלבת בין הידע של "העולם הישן" ו"העולם החדש" ומשתמשת בדאטה, בינה מלאכותית, מחקר התנהגותי ומודלים שפיתחה.

אריאל בעלת תואר שני בהצטיינות בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות בסטטיסטיקה ומחקר כמותי. היתה שותפה לפיתוח מוצרים דיגיטליים פורצי דרך בתחום האיקומרס והובילה תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית.

לאתר של אריאל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker