מי השורד האחרון – מנהל קיפוד או שועל?

אי-ודאות, חוסר ביטחון ותנודות קיצוניות הם חלק בלתי נפרד מ"הנורמלי החדש". הקורונה המחישה עד כמה המציאות שברירית והעצימה את החששות לעתיד. יש סוג מסוים של מנהלים שמתאים בדיוק למצב הזה

אריאל פלג
אריאל פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קיפוד
קיפוד

ראיתם פעם קיפוד ושועל שנתפסו במלכודת? השועל מנסה שורה של טקטיקות, מחפש עוד ועוד דרך ולא מוותר עד שהוא יוצא לחופשי (בשאיפה). לעומתו, קיפוד שניצוד פועל אחרת לגמרי. הוא מתכדר לכדור קוצני ושוכב בשקט, מחכה שהרעה תחלוף. אבל הרעה לא חולפת מאליה. ההתנהגות הזו אפילו מרעה את המצב כי הקוצים מסתבכים בחוטי המלכודת. 

הקיפוד קיבל מתנה גדולה אחת - הקוצים. הוא יודע להשתמש בה היטב למגוון צרכים כמו התגוננות ותזונה (לחתוך תפוח). אבל זה כל מה שהקיפוד יודע לעשות, לטוב ולרע. השועל הרבה יותר מתוחכם ורב-כישורים. תראו איזו גמישות מחשבתית הוא מפגין כלפי אויבו הידוע, זאב הערבות - טווח התגובות של השועל כולל הימנעות, אגרסיביות, אדישות ואפילו האכלה הדדית. השועל יודע להתאים עצמו לנסיבות הרבה יותר טוב מהקיפוד. 

זואולוגיה זה נחמד – אבל מה הקשר בין קיפוד ושועל לשיווק וניהול?

בשבוע שעבר כתבתי על המתודולוגיה שבה השתמשתי כדי לחזות נכון כיצד ישתנו הרגלי הצריכה בעת הסגר. מרכיב מרכזי במתודולוגיה היה שימוש במגוון רחב של מקורות, חלקם בלתי שגרתיים: תובנות צרכן, מחקר טרנדים ופילוסופיה. 

המתודולוגיה הזו נגזרת מצורת חשיבה מסוימת - "חשיבה שועלית", ששונה במהותה מ"חשיבה קיפודית". אבל לא רק חזאים, טרנדולוגים ואנשי שיווק צריכים אותה. אני טוענת שמנהלים חייבים לרכוש מיומנויות "שועליות" כדי להתאים את עצמם למצב של גמישות מחשבתית ותפעולית. 

חשיבה שועלית מול קיפודית 

בתרבות הפופולרית שועל הוא מטאפורה לאדם ערמומי אך לא בהכרח אמין, ואולם, אני משתמשת כמטאפורה מסוג אחר. הקיפוד מייצג מישהו מומחה בתחומו אך בעל חשיבה צרה שנוטה לקיבעון. לשועל אין מומחיות עמוקה בתחום מסוים, אבל הוא רב-תחומי, בעל מגוון מיומנויות ויודע לחבר בין הרבה קצוות. 

שועל חוצה את רחוב דאונינג בלונדון
שועל חוצה את רחוב דאונינג בלונדוןצילום: Hannah Mckay/רויטרס

הראשון שיצר את ההבחנה הזו היה המשורר היווני מהמאה ה-7 לפנה"ס, ארכילוכוס: "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול". מי שהפך את המטאפורה הזו למפורסמת היה פרופ' ישעיהו ברלין. ב-1953 ברלין פירסם מסה בשם "הקיפוד והשועל", שהתייחסה לתפישה ההיסטורית של טולסטוי. ברלין הבחין בין שני סוגים של יוצרים והוגים – קיפודים שרואים את העולם סביב עיקרון מארגן אחד, לעומת שועלים שמתבססים על מגוון התנסויות ובעלי חשיבה פלורליסטית. 

המסה על הקיפוד והשועל החלה כבדיחה ונהפכה לחיבור המפורסם ביותר של ברלין. ההבחנה בין צורת חשיבה קיפודית ושועלית נכנסה לתחומי הניהול והחדשנות. אגב, ברלין עצמו הוגדר בידי אחרים כשועל. 

בניגוד לרושם שאולי נוצר, קיפודים "אנושיים" אינם טיפשים כלל. קיפודים ידועים הם אפלטון, הגל, דנטה, דוסטויבסקי וניטשה. שועלים מוכרים הם אריסטו, שייקספיר, גתה, פושקין וג'יימס ג'ויס. הבעיה היא שמה שהתאים פעם, לא בהכרח מתאים עכשיו. מעניין מה גאון כמו אפלטון היה אומר היום. עד שתהיה מכונת זמן שתביא אותו (אחרי חיסון לקורונה, מי יודע אלו חיות אקזוטיות הוא פגש), נאלץ להסתפק במה שהמדע אומר.  

השועלים חזאים טובים יותר

פרופ' פיליפ טטלוק מוורטון הטיל פצצה בספרו מ-2005, "Expert Political Judgment". הוא הראה ששיעור ההצלחה של תחזיות מומחים הוא קצת יותר גבוה ממקריות ומזל. עשור אחר-כך, טטלוק הטיל פצצה נוספת בספר שכתב עם דן גרדנר, "Superforecasting". עשרות אלפי אנשים מהשורה התבקשו לייצר תחזיות לגבי אירועים גלובליים לאורך שני עשורים. התחזיות הללו הושוו לתחזיות של מומחים, דוגמת אנשי מודיעין בעלי נגישות למידע מסווג. מסתבר שיוצר סרטים, רקדנית ואינסטלטור הפגינו כושר ניבוי הרבה יותר מוצלח מהמומחים. הכל בזכות החשיבה השועלית.

יש ביג דאטה – אז מדוע הקיפודים נכשלים? 

נייט סילבר הוא סטטיסטיקאי כוכב בארה"ב. הוא החל כחזאי ספורט מצליח ונהפך לחזאי פוליטי מצליח. בספרו "The Signal and the Noise" הוא מתייחס למצב אבסורדי: אנחנו חיים בתקופה של ביג דאטה. איך יכול להיות שאנשים שהם מומחים בתחומם ונגישים לכמויות עצומות של מידע עדיין טועים? 

התשובה נמצאת, שוב, אצל הקיפוד והשועל. סילבר אומר שקיפודים מתעלמים ממידע חדש שנוגד את תפישת עולמם. הם מעין אידיאולוגים טהרנים בתחום המקצועי שלהם. מאחר שהם מחזיקים מעצמם "מומחים", הם גם בטוחים בעצמם מדי. 

סילבר קובע שמי שמצליח לדלות את הסימנים הנכונים בתוך כל הרעש שמסביב הוא השועל - גמיש, ענו, חרוץ, לא מתייאש, קולט כל הזמן רעיונות חדשים וחושב במונחים הסתברותיים ולא אבסולוטיים (מה הסיכוי שאם אסתובב לצד שני ואשלח רגל אחת קדימה, אצליח להשתחרר מהמלכודת). 

קיפוד בבית קפה בטוקיו
קיפוד בבית קפה בטוקיוצילום: רויטרס

תור הזהב של הקיפודים נגמר?

טטלוק מציין בצער שסטודנטים למינהל עסקים לומדים שהמנהל האידיאלי הוא קיפוד. מחקר שנערך ב-2017 באוניברסיטת סנט גאלן בשוויץ הראה שברמות הניהול הבכירות יש הרבה יותר קיפודים משועלים. המחקר קובע כי "בתקופה הסוערת שבה אנו חיים, לא בטוח שמנהלים קיפודים הם פתרון אופטימלי".  

קיפודים מצליחים כי הם מקרינים ביטחון במומחיותם, בניגוד לספקנות והצניעות שטבועה בשועלים. הקיפודים פחות רגישים למורכבויות ולכן הם גם דוברים רהוטים – יותר קל לשכנע כשמפמפמים רעיון אחד.  

ד"ר צבי לניר כתב בספרו "פנקס הכיס של השועל", שבכל אחד מאתנו יש קיפודיות ושועליות. אנחנו נולדים עם חדווה שועלית אבל ארגונים כמו הצבא והאוניברסיטה מעודדים קיפודיות. מאחר שהעידן של התיאוריות הגדולות חלף, לניר סבור שכולם צריכים לרכוש מיומנויות שועליות. היום צריך להתמודד עם ריבוי תיאוריות וידיעות קטנות, שהן חלקיות וזמניות. 

התייחסתי בעבר לכך ששיתוף פעולה בינתחומי נהפך כלי עבודה חיוני. דנתי גם ברעה החולה של מחסומים פנים ארגוניים. השועלים מתאימים יותר לשיתופי פעולה בכלל ולעבודה בינתחומית בפרט. 

זו תקופה של הרבה מלכודות בלתי צפויות שמופיעות משומקום, כמו הקורונה. קיפוד חי בממוצע שנתיים בטבע ושש בשבי. השועל חי שלוש שנים בטבע ושתים עשרה שנים בשבי. השועל נטרף אבל גם טורף והקיפוד רק נטרף. תעשו חישוב לבד מי שורד יותר טוב. 

שועל מנשנש פיצה ברחוב באשקלון, בחודש אפריל
שועל מנשנש פיצה ברחוב באשקלון, בחודש אפרילצילום: AMIR COHEN/רויטרס
אריאל פלג

אריאל פלג | בינה שיווקית

יועצת עסקית ושיווקית ופותרת בעיות עסקיות באמצעות חיבור בין חשיבה אסטרטגית, דיגיטל וטכנולוגיה. היתה הראשונה בארץ שמילאה גם תפקיד של סמנכ"ל אסטרטגיה וגם של סמנכ"ל דיגיטל בעולם הפרסום. בעבודתה היא משלבת בין הידע של "העולם הישן" ו"העולם החדש" ומשתמשת בדאטה, בינה מלאכותית, מחקר התנהגותי ומודלים שפיתחה.

אריאל בעלת תואר שני בהצטיינות בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות בסטטיסטיקה ומחקר כמותי. היתה שותפה לפיתוח מוצרים דיגיטליים פורצי דרך בתחום האיקומרס והובילה תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית.

לאתר של אריאל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker