שפעת או מגפה: מה הסיפור של הקורונה?

מאז עליית הקורונה לכותרות, יש שני נרטיבים שמתחרים ביניהם. סיפור אחד אומר שהקורונה היא מגפה קטלנית שעלולה להוביל למותם של רבבות; סיפור שני רואה את הקורונה כשפעת עם יחסי ציבור. התוצאה - ציבור המום ומבולבל שלא יודע מה נכון ומה לא נכון

אריאל פלג
אריאל פלג
באטמן, וונדרוומן וסופרמן
באטמן, וונדרוומן וסופרמןצילום: אי־פי

לסיפורים יש המון עוצמה. סיפור גדול מסביר מה קורה עכשיו ומה צריך לעשות. עבור המוח האנושי, סיפור הוא דרך מצוינת לעשות סדר בבלגן. הוא מעניק משמעות למה שאנחנו עושים ומניע אותנו לפעולה. 

משפטים אלמותיים כמו "זו מלחמה על הבית", "אין לי ארץ אחרת", "Yes we can", הם סיפורים שהניעו את גלגלי ההיסטוריה ורתמו אנשים רגילים לעשות מעשים בלתי רגילים. האם המרוץ לחלל היה מתרחש בעוצמה כזו ללא המלחמה הקרה בין ארה"ב לברה"מ? האם היו מקימים את חומת ברלין אם לא היה מאבק בין הגוש המערבי המזרחי? האם היתה מגיעה לארץ כמות כה גדולה של חברות ענק לולא התדמית של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ"? כל אלו הם דוגמאות לסיפורים שמיסגרו את ההיסטוריה האנושית, עזרו לפרש את המציאות וגרמו לשרשרת אירועים והתפתחויות. 

מלחמה בין שני סיפורים 

מאז שנגיף הקורונה עלה לכותרות, ניתן לראות שני נרטיבים גדולים שמתחרים ביניהם מיהו סיפור הקורונה הנכון. כל אחד מהם מציג סיפור שונה לגבי הווירוס וכיצד צריך להילחם בו. סיפור אחד אומר שהקורונה היא מגפה קטלנית שעלולה להוביל למותם של רבבות; סיפור שני רואה את הקורונה כשפעת עם יחסי ציבור. מחלה ויראלית קלה עם סיכוי אפסי לסיבוכים עבור הרוב המכריע של האוכלוסייה, למעט מבוגרים וחולים. 

התחרות בין הסיפורים הללו קשה וטרם הגיעה לנקודת הכרעה. התקשורת העולמית והישראלית מעלה לכותרות נציגים של שתי הגרסאות בתדירות כמעט יומיומית. כל גרסה מקבלת רוח גבית משורה של  סטטיסטיקות ומומחים רפואיים. 

התוצאה - ציבור המום ומבולבל בסדר גודל גלובלי, שלא יודע מה נכון ומה לא נכון, ובצדק. אזרח במדינה דמוקרטית רגיל ששואלים את דעתו בסוגיות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, לא רפואיות. חוויות החיים והניסיון היומיומי אמורים להקנות לכל אזרח בר דעת מידה של שיקול דעת בנושאים הללו, גם אם הוא לא מומחה מקצועי. אבל כיצד הציבור הנדהם אמור להכריע האם וירולוג א' או וירולוג ב' צודק? 

לבלבול הציבורי הזה יש השלכות פוטנציאליות חמורות - חוסר אמון במערכת, אי-ציות להוראות וייאוש. במקרה החמור זה עלול להוביל לכאוס ואנרכיה מצד אחד או אדישות מוחלטת מצד שני.

הולך רגל במוסקווה
הולך רגל במוסקווהצילום: AFP

סיפור אפקטיבי

נסו לחשוב על כל הנרטיבים שאתם מכירים, מההיסטוריה, מספרים או מסרטים. יש תנאי אחד הכרחי שבלעדיו אין סיפור. זה לא אוצר שצריך לגלות, סוד שצריך לשמור או שיר סוחט דמעות שישמע טוב בטקס האוסקר. המרכיב הכי חיוני לסיפור הוא קיומו של גיבור. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לבנות סטוריטלינג לאירוע או תופעה ללא דמות מרכזית שמנווטת את העלילה. 

ההנחה הזאת נתמכת במדע. מחקר מ-2018 שנערך בקנדה, הוכיח שדמויות מעניינות אותנו יותר מהעלילה. הנבדקים התבקשו לספר סיפורים שונים בזמן שהם מחוברים למכשירי FMRI שסרקו את מוחם. התברר שרמת הפעילות המוחית הגבוהה ביותר נמדדה באזור הנקרא "רשת תיאוריית התודעה" (Theory of Mind) . האזור הזה אחראי על קליטת ההתנהגות של הדמויות. החוקרים מצאו שהמשתתפים סיפרו את הסיפורים דרך הדמויות ולא דרך העלילה והשתלשלות האירועים. 

דמות שמניעה את העלילה ומשפיעה על מהלך העניינים יכולה להיות משני סוגים:

גיבור על: מנהיג עוצמתי ומבוגר אחראי שמציל את השאר מצרה. בסרטים הוא בעל כוחות שהם מעל לטבע, כמו וונדרוומן. במציאות אלו יחידי סגולה בעלי יכולת מנהיגותית יוצאת דופן כמו נשיא ארה"ב ג'ון קנדי, מזכ"לי המלגה הקומוניסטית הסובייטית גורבציוב וילצין, פרנסואז בארה-סינוסי שזיהתה את וירוס HIV ועוד. 

נבל: האלטר אגו של הגיבור הטוב. זה מי שמשתמש בכוחותיו לרעה ואם הוא יוכחד או לכל הפחות יוקטן, הבעיה תיפתר. היטלר הוא דוגמה מובהקת. להבדיל, במלחמה הקרה הנבל היה האויב מהגוש השני. 

בגיבור הטוב תולים את התקוות ובנבל את התסכול והכעס. הסיפורים החזקים ביותר הם אלו שכוללים גיבור-על ונבל שנאבקים ביניהם. כמו שני הגושים במלחמה הקרה, דוד מול גוליית, אומה תורמן ככלה ביאטריקס מול ביל בסדרת הסרטים "להרוג את ביל" וכן הלאה.

כלב במסיכה בשנחאי
כלב במסיכה בשנחאיצילום: ALY SONG/רויטרס

מי הנבל או גיבור העל?

זה בדיוק מה שחסר עד כה במקרה של הקורונה – אין גיבור ברור  כלשהו, טוב או רע. גיבור אפקטיבי הוא ישות ממשית, בדרך-כלל אנושית, שניתן לאהוב ולסמוך עליה או לתעב אותה. גם כשהגיבור אינו אדם, הוא עדיין דמות ממשית, כמו הכריש בסרט מלתעות. הסרט אינו סיפור מאבק בכרישים באשר הם אלא מאבק בכריש רצחני מסוים. 

כיום אין שום אדם, מדינה או גוף כלשהו, שהעולם יכול לשאת אליהם את עיניו בתקווה לפתרון הקטסטרופה העולמית. לא הקטסטרופה הבריאותית ולא הכלכלית, שמאיימת אפילו יותר. גם גופים רבי עוצמה כמו הפד וארגון הבריאות העולמי אינם ממלאים תפקיד של גיבור מושיע. 

מהצד השני, קשה גם להצביע על דמות של נבל. אם היה מתברר שהקורונה היא כלי נשק ביולוגי שסונתז במעבדה בידיעת הממשל הסיני ודלף בטעות, היה אפשר לראות את ממשלת סין כנבל התורן יותר בקלות. אין ספק שסין ניסתה בתחילה להסתיר את קיומו של הנגיף, בדתה שקרים ועשתה טעויות בטיפול בקורונה. אין ספק ששאר העולם משלם מחיר על המעללים הללו. 

עם זאת, קשה לראות אותה כנבל קלאסי מוחלט מכמה סיבות. ראשית, מדובר בווירוס אורגני שגבה קורבנות רבים בתוך סין עצמה. שנית, היא עשתה צעדים יוצאי דופן עבורה מבחינת פתיחות לשאר העולם. היא שולחת ציוד וסיוע למדינות אחרות, כמו מכונות הנשמה לאיטליה. היא פתחה פורום התייעצות אונליין שבו רופאים מכל העולם מוזמנים להתייעץ עם הרופאים מווהאן, שצברו את מירב הניסיון בהתמודדות עם המחלה. בצעד פומבי חריג היא פרסמה התנצלות וחרטה על מותו של ד"ר לי וונליאנג, שנהפך לסמל המאבק בממשל הסיני נגד הסתרת המחלה. 

יתרה מכך, ההתמודדות של כל מדינה עם הווירוס מושפעת מאוד מהחלטות ממשלה ומאיתנות מערכת הבריאות. יש מדינות שנקטו במדיניות נכונה והרפואה הציבורית שלהן מתוחזקת טוב, כמו גרמניה, בניגוד לאיטליה. לכן כשמחפשים אשמים במצב, התמונה היא מורכבת.

האם הקורונה היא הנבל? זה בלתי אפקטיבי או פרודוקטיבי להסתכל עליה כך. היא הבעיה שממשיכה להתפשט בגלל היעדרם של גיבורים. חומת ברלין לא היתה הגיבור של המלחמה הקרה אלא תוצר שלה. 

פינוי חולה לבית חולים בצרפת
פינוי חולה לבית חולים בצרפתצילום: Jean-Francois Badias/אי־פי

בעולם גלובלי מחובר ומבוזר, קשה לשים את האצבע על גיבור משמעותי כלשהו בהקשר לקורונה. מישהו שקובע את הטון וניתן לסמוך או לחילופין לכעוס עליו. 

בישראל התמונה עוד יותר מורכבת, כי לצד שני הסיפורים המוכרים עולה סיפור שלישי מסוג אחר. בסיפור השלישי יש גיבור – נתניהו. הגיבור הזה לכאורה משתמש בקורונה כדי לשמור על שילטונו ולפגוע בדמוקרטיה. אז יש לנו סיפור חדש עם מישהו שהוא גיבור-על או נבל, תלוי בעמדה הפוליטית. אבל מבחינת השאלות המרכזיות שיצאנו עמן לדרך - מהי הקורונה ואיך לטפל בה - הסיפור הזה לא נותן עליהן מענה.

סיפור נתניהו לא עושה סדר בבלגן אלא רק מגביר את הכאוס. השאלה הרפואית-כלכלית, האם הקורונה היא מגפה מסוכנת או היסטריה מוגזמת, עדיין מחכה לתשובה. 

שוק הכרמל בתל אביב
שוק הכרמל בתל אביבצילום: Oded Balilty/אי־פי
אריאל פלג

אריאל פלג | |בינה שיווקית

יועצת עסקית ושיווקית ופותרת בעיות עסקיות באמצעות חיבור בין חשיבה אסטרטגית, דיגיטל וטכנולוגיה. היתה הראשונה בארץ שמילאה גם תפקיד של סמנכ"ל אסטרטגיה וגם של סמנכ"ל דיגיטל בעולם הפרסום. בעבודתה היא משלבת בין הידע של "העולם הישן" ו"העולם החדש" ומשתמשת בדאטה, בינה מלאכותית, מחקר התנהגותי ומודלים שפיתחה.

אריאל בעלת תואר שני בהצטיינות בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות בסטטיסטיקה ומחקר כמותי. היתה שותפה לפיתוח מוצרים דיגיטליים פורצי דרך בתחום האיקומרס והובילה תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית.

בקרוב עתיד לצאת לאור הספר שכתבה עם ד"ר דן הרמן "שיטת הכפפה – איזה שיווק דיגיטלי מתאים למותג שלך". השיטה עוזרת למותגים לעשות שיווק דיגיטלי שמתאים להם כמו כפפה ליד. לאתר של אריאל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker