מי בעצם צריך את ליברה של פייסבוק? - בינה שיווקית - הבלוג של אריאל פלג - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי בעצם צריך את ליברה של פייסבוק?

מטבע הליברה של פייסבוק מאיים לשנות סדרי עולם. אבל כשהוא יצא לשוק, לא בטוח שיהיה מי שיקנה אותו. רוב מהומה על לא מאומה?

הפגנה נגד פייסבוק בבריטניה
בלומברג

העולם גועש כבר יותר משבוע סביב ליברה, פצצת המטבע שפייסבוק הטילה. במבט ראשון נראה שליברה, המטבע הקריפטו-דיגיטלי החדש של פייסבוק, יכול לשבש את עולמות הטכנולוגיה והפיננסים כמו התפרצות וולקנית. פייסבוק נהנית ממיליארדי גולשים ברחבי הגלובוס. אין שום גורם פיננסי שמחזיק בעוצמה שוות ערך.

רשת הביטחון של ליברה כוללת שותפות נוספות חוץ מפייסבוק. במיזם שותפות 28 חברות ענק כגון ויזה, מאסטרקארד, פייפאל, איביי, ספוטיפיי, אובר ועוד. פייסבוק אפילו צירפה למיזם עמותות חברתיות. טקטיקת "רשת הביטחון" באה להגביר את הלגיטימציה של המטבע ולהוריד את רף החששות, לאור המוניטין הבעייתי של פייסבוק בכל הקשור לחיסיון מידע והגנה על פרטיות.

יחד עם ליברה, פייסבוק מתכננת להשיק שירות תשלומים בשם קליברה, שיאפשר להעביר את מטבע הליברה דרך וואטסאפ ומסנג'ר.

על פניו, נראה שפייסבוק היא זו שיכולה להפוך את טכנולוגיית הבלוקצ'יין ומטבעות הקריפטו מתחום נישתי לנחלת הכלל. יותר מכל שאר הגורמים שפועלים בשוק, לפייסבוק יש את הכלים להרגיל את הציבור הרחב להשתמש במטבעות דיגיטליים בכלל ובליברה בפרט. אבל המרחק בין פוטנציאל למימוש הוא גדול בערך כמו המרחק בין סמוטריץ' לבג"ץ.

מחקר מקיף שערכה חברת CB Insights מוכיח כי הסיבה העיקרית לכישלון של טכנולוגיות וסטארט-אפים היא פיתוח מוצר שאין בו צורך. מוצר טוב חייב לספק צרכים קיימים אצל הצרכנים או לייצר אצלם צרכים חדשים (כמו שעשה האייפון). מוצר ללא קהל עתיד להגיע במהרה לגן העדן של המוצרים הבלתי שמישים.

חשוב לזכור כי המוצר "ליברה" אינו עומד בפני עצמו. מדובר במוצר משולב שכולל גם את מותג-האם פייסבוק על כל המשתמע מכך. האם המוצר "ליברה-פייסבוק" הוא אטרקטיבי עבור סוגים שונים של לקוחות פוטנציאליים? לא בטוח, תשפטו בעצמכם.

קהל יעד פוטנציאלי ראשון הוא קהילת משתמשי הקריפטו - אלו שכבר קנו מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ואת'ריום. על פניו, מדובר בקהל ראשוני נוח כי הם כבר פעילים בשוק המטבעות הדיגיטליים.

כאן מתחילה הבעיה הראשונה של ליברה: קהילת הקריפטו היא מקצועית ואידיאולוגית. היא מבינה כיצד טכנולוגיית הבלוקצ'יין פועלת והיא תומכת באידיאולוגיה של מטבע מבוזר. ליברה אינו מטבע מבוזר באמת והוא נשלט על-ידי תאגידי ענק בראשות פייסבוק. זוכרים את המרחק בין סמוטריץ' לבג"ץ? הוא רלוונטי גם לפה.

לצורך ההשוואה, בביטקוין יש יותר מ-10 אלף צמתים ברשת "הבלוקים" שמרכיבה את הבלוקצ'יין. הצמתים מופעלים על-ידי חברות כרייה, אבל כל אדם יכול להתקין במחשב שלו צומת ביטקוין. לעומת זאת, במיזם ליברה יש כרגע 28 שותפות, שכל אחת מהן תפעיל עשרות צמתים. התוכנית היא לעלות ל-100 שותפות, שכל אחת מהן תפעיל מאות צמתים. הרשת הריכוזית הזו מתאימה לקהילת הקריפטו כמו מצעד הגאווה ליהדות התורה.

מעטים זוכרים שפייסבוק כבר ביטלה מטבע וירטואלי בגלל התנגדות של קהילה מקצועית חזקה. ב-2009 הושק Facebook Credits, מטבע וירטואלי לגביית תשלום עבור תוכן פרימיום באפליקציות של פייסבוק. קהילת המפתחים סירבה לשלב את מנגנון הקרדיטס באפליקציות ויצרה מטבעות וירטואליים משלה. זה הפך את מנגנון ההמרה באפליקציות למסורבל מדי. הלקוחות נדרשו לעשות המרה כפולה - ממטבע מקומי לקרדיטס ומשם למטבע הווירטואלי של האפליקציה. מטבע הקרדיטס בוטל ב-2012.

קהל פוטנציאלי שני הוא הציבור הרחב. אולי הוא אינו טכנולוגי ואידיאולוגי כקהילת הקריפטו, אבל גם הוא חשדן כלפי הפתרונות הפיננסיים של פייסבוק. החברה נכשלה כבר כמה פעמים בניסיון לשכנע את הגולשים להעביר כסף דרך מסנג'ר.

ב-2015 פייסבוק השיקה שירות תשלומים מאובטח דרך מסנג'ר. ב-2017, פייסבוק ביצעה שת"פ עם חברת העברת הכספים TransferWise לשיגור תשלומים לחו"ל במסנג'ר בעמלה אפסית של 1%. זו היתה גרסה מתונה ומוקטנת של טקטיקת "רשת הביטחון". כדאי לשים לב – הכישלונות הללו קרו עוד לפני התפוצצות פרשת קיימברידג' אנליטיקה.

סביר להניח שהציבור יירתע גם מקליברה, הארנק הדיגיטלי שפייסבוק מפתחת. הארנק שייך לפייסבוק כלומר הכסף והמידע הם בני ערובה שלה. פייסבוק ההבטיחה שהיא תפריד בין הרשת החברתית לבין ליברה, אבל ניסיון העבר אינו מבשר טובות. פייסבוק הרוויחה את החשדנות הזו במו ידיה.

אפילו Dating, אפליקציית ההיכרות שפייסבוק השיקה בשנה שעברה, מתקשה להתרומם בגלל הספקנות הציבורית. אנשים חוששים להפקיד בידי פייסבוק מידע רגיש כמו חיי האהבה שלהם.

שיטת החישוב המסובכת של ליברה היא מכשול גם עבור הציבור הרחב וגם עבור קהל פוטנציאלי שלישי שהוא עולם העסקים (בעיקר עסקים קטנים). פייסבוק הודיעה שהיא תבנה מדד שמבוסס על סל מטבעות ותצמיד אליו את ליברה. המטרה היא לייצר מטבע בעל שווי יציב ולפתור את התנודתיות של מטבעות הקריפטו. מדד מטבעות חדש לגמרי שממציאה קבוצת תאגידים מעלה שאלות רבות, רגולציה ואמון הן רק חלק מהן. הסיכוי שמדד כזה יאושר על-ידי המוסדות הפיננסיים העולמיים קטן יותר מהסיכוי שהקרדשיאנס יזכו בפרס נובל לספרות בשנה הבאה.

טינדר
בלומברג

לא ברור מדוע פייסבוק מתעקשת לחזור על הטעות שעשתה עם המטבע הדיגיטלי הראשון שלה, פייסבוק קרדיטס, ולבנות מנגנון חישוב מורכב. חנות ממתקים בניו-יורק שתקבל ליברה תיאלץ לעשות המרה כפולה - לעקוב אחר מדד סל המטבעות שפייסבוק המציאה ואז להמיר אותו לדולרים, כי זה המטבע שבו היא משלמת לעובדים, ספקים, רשויות וכו'. גם אם פייסבוק תצמיד את ליברה למדד SDR, סל מטבעות עולמי שכבר קיים, עדיין צריך לבצע המרה כפולה. הדרך הקצרה ביותר לגן העדן של המוצרים הבלתי שמישים עוברת דרך חוויית משתמש בלתי ידידותית.

קהל פוטנציאלי רביעי הוא מהגרים ששולחים כסף בחזרה הביתה. פייסבוק הצהירה שזהו קהל היעד העיקרי שלה והשמיעה טיעון חברתי: המהגרים משלמים עמלה גבוהה מדי ואילו עם פייסבוק הם ישלמו עמלה נמוכה ולא יצטרכו לחכות בבנק במשך שעות. כן, אתם זוכרים נכון: זה מה שנעשה בשת"פ עם TransferWise ונכשל.

אם נטמין את הציניות עמוק בארנק של פייסבוק ונחפש פתרון חברתי להעברת כספים לעולם השלישי, ליברה אינו התשובה. מנגנון ההמרה הכפולה הוא מסורבל עבור עולם ראשון ובלתי אפשרי עבור עולם שלישי. הוא פותח פתח לניצול אוכלוסייה חלשה ותמימה בידי חלפני כספים במערב ובמזרח, בצפון ובדרום.

נראה שלליברה יש סיכוי רק אם החברות השותפות למיזם יתנו הנחות שוברות שוק לשורה של מוצרים פופולריים. כרגע מסתמן שזה לא יקרה. עד כה הן בעיקר החרישו ונתנו לפייסבוק לספוג את האש לבד. חלקן מהוססות מאוד לגבי המיזם וטרם הועבר אליו סכום כלשהו. חוץ מזה, כיצד הנחה לאובר וספוטיפיי תעודד מישהו בעולם השלישי? 

לסיכום, ליברה הוא סיפור של ארבעה פספוסים שיווקיים. הפספוס הראשון הוא הערכת יתר של פייסבוק לגבי מעמדה בעולם. אמון הוא תנאי בסיסי לכניסה לשוק הפיננסים ופייסבוק אינה עוברת בדלת; הפספוס השני קשור לראשון: פיתוח מוצר ללא שוק אמיתי של קונים פוטנציאליים; הפספוס השלישי הוא תעדוף שגוי בין אתגרים. שיטת ההמרה הכפולה נוצרה בגלל שפייסבוק העדיפה לפתור קודם את אתגר חוסר היציבות במטבעות הקריפטו. לשם כך היא הקריבה את עיקרון הידידותיות למשתמש ותכננה מנגנון המרה שיהיה קשה מאד לאשר אותו רגולטיבית או להשתמש בו; הפספוס הרביעי הוא מיחזור של טעויות עבר.

גם חברות ענק מתוחכמות כמו פייסבוק סובלות מפספוסים. זה מיתוס שפייסבוק יכולה לנווט את המשתמשים כרצונה. אם לא יתחולל שינוי דרמטי, נראה שליברה תהפוך לשלד בארון ההמצאות הבלתי מוצלחות של עולם הטכנולוגיה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל

אי העקביות בשוק מחייבת עמדת הגנה

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם?

כתבות שאולי פיספסתם

*#