הטעויות הכלכליות שעולות לנו ביוקר

לפדות את כספי הפנסיה, את קרן ההשתלמות או לבחור באפיקי חיסכון סולידי לטווח הארוך - אלו הטעויות שאנשים עושים מבלי לשים לב

עמית והגר דרור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תנין בולע קופת חיסכון בצורת חזיר
עמית והגר דרור

הכותבים פיתחו מודל השקעות ומלווים יחידים וזוגות

בטורים שלנו עד כה ניסינו להסביר ולשתף כמה שיותר ידע על הדרך שלנו ליצירת הכנסות פסיביות והגדלת ההון של התא המשפחתי. התמקדנו במה אפשר וכדאי לעשות ופחות במה לא לעשות או אילו טעויות כלכליות נעשות. בטור הנוכחי בחרנו להתייחס לטעויות שכל אחת מהן, לבדה, היא משמעותית ותשפיע על המקורות שיעמדו לרשות המשפחה במרוצת החיים.

(הפעם ביתר שאת אנחנו מדגישים שאין לראות בדברים הכתובים כאן משום המלצה)

פודים כספי פיצויים ובמקרה הגרוע את הפנסיה

פעמים רבות יש מי שנקלעים למצוקה כלכלית. אחת ההחלטות הגרועות ביותר שאפשר לקבל היא לפדות את כספי הפנסיה. הגם שאנו חושבים שלא נכון להתבסס על כספיי הפנסיה לבדם ככאלה שיספיקו לנו לשליש חיינו האחרונים, עדיין, לפדיון מרכיב הפיצויים ישנן השלכות משמעותיות למדיי באובדן עתידי של ריבית דריבית בתוך הגדלת ההון שלכם.

פדיון כספי פנסיה טרם המועד הסטטוטורי גם מהווה אירוע מס יקר מאוד. משיכה או פדיון כזה תגרום לכם לאובדן הטבות מס בשווי שיכול להגיע למאות אלפי שקלים ואפילו יותר. נקלעתם למצוקה כספית? במקום לפדות את הפנסיה תוכלו לקחת הלוואה כנגד חלק מהסכום הצבור בריביות נמוכות יחסית.

פודים את קרן ההשתלמות

קרן השתלמות היא מכשיר פיננסי שמגלם רק דברים טובים. אם אתם שכירים, אתם נהנים הפרשות מעסיק גדולות פי 3 מההפרשה שלכם לקרן. רווחי קרן ההשתלמות פטורים מתשלום מס. ניתן לקחת הלוואות זולות למדי מרוב הסכום הצבור בקרן השתלמות נזילה. הון זה יכול להיות מושקע שוב ולייצר לנו יותר רווחים מהכסף שלנו. קרן השתלמות היא מכשיר שגדל וצומח גם בשל מרכיב הריבית דריבית.

ובכל זאת, קיימת בארץ תרבות של "עברו שש שנים, קרן ההשתלמות שלי נזילה, אני הולך לפדות אותה ולקנות רכב חדש". החשיבה הזאת, של המתנה למועד הנזלת הכסף כדי למלא צורך תקציבי כזה או אחר, שגויה מיסודה. קרן השתלמות היא מתנה, רוב הסכום שנצבר בה מגיע מהפרשות המעסיק שלנו, היא צומחת וגדלה עם השנים ואחרי שחצתה את תום שש השנים מהיום שנפתחה ניתן להשתמש ברוב הכספים הצבורים בה בדרך של לקיחת הלוואה משמעותית בריביות מאוד נמוכות ובתנאי החזר מצוינים. אז אם רוצים לקנות רכב חדש, או לשפץ את הבית ומתכננים על כספי קרן ההשתלמות הנזילה, עדיף בהרבה לקחת הלוואה על חשבון הקרן ולא לגדוע את צמיחת הקרן בתום שש שנים.

צוברים חובות רעים

חובות שנועדו לממן צריכה שוטפת ולא נכסים הם חובות רעים. חוב טוב הוא חוב שנלקח למטרת השקעה שצפויה להניב פער תשואה חזויה גבוה מהריבית השנתית על החוב. רובנו למדנו "להיזהר" מחובות כי הם דבר רע. חובות שנולדים מהלוואות שנועדו לסגור לנו פערים בין רמת החיים לרמת ההשתכרות, הם חובות גרועים. הם תמיד יהיו יקרים והם תמיד יבלעו בתהום העמוקה של רמת חיים גבוהה מיכולת מימון אפקטיבית שלה.

גם דירה למגורים, שנקנה במעט הון עצמי ובחוב ענק (משכנתא) היא לאו דווקא השקעה מתאימה לכולם. רבים מאוד מאיתנו נופלים למלכודת הזאת בשלב מוקדם בחיים, מעמיסים על הונם העצמי המועט חוב ענק שאותו ישרתו ביוקר במשך עשרות שנים, כדי לחיות בתחושה החמימה שהם אוחזים בד' אמות.

בוחרים במסלולי השקעה סולידים בתוכניות ארוכות טווח

לדוגמה, חיסכון לכל ילד. זהו חיסכון ברירת מחדל שבמסגרתו מדינת ישראל מפקידה לכל ילד שנולד עד גיל 18 סכום של 50 שקל בחודש. הורים יכולים לבחור להגדיל סכום זה לכל ילד ב-50 שקל נוספים. ההחלטה היכן להשקיע את הכסף הזה היא קריטית, היות שלא ניתן לשנות מסלולי השקעה בין בנקים לגופים מוסדיים. הבנקים מציעים ריביות נמוכות של 1%-3% בשנה לכל התקופה והסיכון הוא בהתאם נמוך מאוד.

אז למה זו טעות לבחור במסלול חיסכון בבנק? מהסיבה הפשוטה שמדובר בחיסכון של עשרות שנים. במציאות כזאת, כל החלטה מלבד להשקיע את הכספים ברמות סיכון גבוהות יותר שיגלמו תשואות ריאליות בשוק ההון של 8%-9% שנתי, תהיה לא הגיונית. ירידות בשוקי המניות כיום לא רק שלא צריכות להדאיג, הן אפילו טובות כי הן תייצרנה הזדמנויות השקעה עתידיות טובות יותר, כי מרבית סכומי ההשקעה של הילד יופקדו רק בעתיד, ככה שהילד עשוי אף לקנות את השוק בזול ולהרוויח.

השורה התחתונה, בהשקעות בשוק ההון לטווחים ארוכים, הפחד להפסיד עלול לנתב אותנו לבחירת אפיקי השקעה סולידים יותר שבסופו של יום לא ימקסמו את אפיק ההשקעה.

במקום לנהל תקציב השקעות מנהלים תקציב הוצאות

בוודאי נתקלתם כבר בכתבה, פוסט, או עצה כיצד לנהל תקציב משפחתי הדוק כדי לשמור על פער חיובי בין הכנסות להוצאות. בחיים האמיתיים, קשה לשמור לאורך זמן על משמעת תקציבית מחמירה. צריך לשנות את השיטה מהיסוד.

הדרך היותר נכונה היא לחיות לפי הסכום החודשי שתשקיעו כהוצאה הראשונה שלכם כל חודש אחרי הדברים הבסיסיים כמו מזון ושכר דירה. המחמירים יקבעו לעצמם סכום מאתגר להשקעה בכל חודש. בדרך זו תבצעו שינוי תפישתי חשוב של השקעת הכספים שלכם על פני צריכת הכספים שלכם. באותה הקלות שהתרגלנו לשלם בכל חודש קודם כל מס הכנסה למדינה ולהסתפק בשכר נמוך יותר, כך נרגיל את עצמנו לשלם לעצמנו לפני כל ההוצאות "מס הכנסה אישי", שיופנה להשקעה וצמיחת הון עתידית.

כל עוד אתם שולטים בהוצאות המחיה אחרי הקצאת ה"מס האישי" ולא נכנסים לסחרור של הלוואות, אתם בדרך הנכונה. בצורה זאת תצליחו לאחר זמן מה לייצר לעצמכם השקעות במכשירים כמו פוליסת חיסכון, קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ועוד ואותן תוכלו למנף לטובת השקעות אלטרנטיביות. אם תתמידו בשיטה זו לאורך שנים, תוכלו להגדיל מאוד את ההון העצמי שלכם ולייצר ממנו עוד ערוצי הכנסות למפעל המשפחתי. 

עמית והגר דרור

עמית והגר דרור | עמית והגר

עמית והגר דרור, הורים לחמישה ילדים, אחרי קריירות ארוכות במערכת הביטחון החליטו לשנות כיוון ולסלול את דרכם לעצמאות כלכלית. השניים פיתחו מודל השקעות שמבוסס כולו על הכנסות פסיביות. כיום הם מלווים יחידים וזוגות בדרך לרווחה כלכלית.

גילוי נאות: כל הפוסטים המובאים בבלוג זה מטרתם להעשיר את הידע של הקוראים, אך הם אינם יכולים להחליף ייעוץ פרטני המתחשב בצרכים הספציפיים של כל אדם ואדם. מוצע כי כל קורא ייוועץ באופן אישי עם אנשי מקצוע, בטרם יקבל החלטות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker