די לזיעה: למדו להשקיע כמה שיותר מוקדם בחיים — ותוכלו לעוף

מי לא רוצים להיות מסוגלים לשנות קריירה, להתחבר לתשוקותינו ולממש חלומות, בלי לחץ ואילוצים של הוצאות היום־יום? כדי לעשות זאת צריך לייצר חוסן פיננסי כבר בתחילת החיים, רצוי בעזרת מינוף הון להשקעה. קחו את א' לדוגמה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ברק אובמה מזיע

מי שקוראים את המאמרים שלנו, יודעים שאנחנו מדגישים את החשיבות הרבה שבהשקעות בכלל, ובמינוף ההון להשקעות בפרט, כדי לייצר בשביל כל אחד מאיתנו חוסן פיננסי. הנקודה שאולי פחות בולטת עד כה בפאזל שלנו, היא שהחלטות פיננסיות שאנחנו מקבלים בגיל צעיר ומוקדם מאוד, לא רק שמשפיעות על ההתנהלות הפיננסית שלנו (והשקעותינו), אלא גם על היכולת לקבל החלטות קריירה שונות בהמשך.

כפי שכולנו יודעים, במצב עולם רווח, פעמים רבות החלטות הקשורות לקריירה מתקבלות למען הישרדות כלכלית, ולאו דווקא למען מימוש עצמי, סיפוק ועניין. איתנות פיננסית שאינה נשענת רק על משכורת אחת או שתיים, תשפיע על היכולת שלנו ליטול סיכונים וליהנות מסיכויים שישפיעו על מהלך החיים שלנו. למשל, להצטרף למיזם מבטיח בראשית דרכו כמייסדים בשכר נמוך בשלבים הראשונים, או להקים עסק עצמאי שתמיד רצינו ושהידע המקצועי שלנו יכול לייצר בו ערך שלא יסולא בפז.

להישאר באזור הנוחות

בעינינו הדאגה לעתידנו הפיננסי וליכולת ההשתכרות שלנו בעולם עבודה לא־ברור וכאוטי, היא צורך בסיסי בסולם הצרכים. הקורונה הוכיחה לרבים עד כמה תעסוקה ומקצוע עלולים להיות שבריריים גם מי שעבדו, גם במשרות בכירות, בתחומי התיירות, המלונאות, האירוח ובמקצועות רבים נוספים, ירדו בהכנסותיהם ונאלצו להסתמך על דמי אבטלה, שמגלמים על פי רוב פגיעה קשה בהכנסה שאליה היו מורגלים.

הסברנו שהמוטיביציה המרכזית להשקעות נובעת מהיכולת להתפרנס בהווה ובעתיד. חשבו רגע על עולם שבו החלטות קריירה מתקבלות במנותק מהחלטות כלכליות של משק הבית. האם אפשר לקבל את ההחלטות בהתאם לשאיפות להגשמה עצמית, עניין מוגבר וסיפוק גם אם הן תלויות בנטילת סיכונים? זה לא אומר שמי שלא משקיעים, ואין להם חוסן פיננסי, לא יכולים ליטול סיכונים ולקבל החלטות קריירה מיטביות, אלא שהפחד שילווה החלטות משמעותיות, בהיעדר חוסן פיננסי, עלול להרחיק אותם מקבלת ההחלטות הנכונות ביותר עבורם.

רבים מאתנו נמנעים מלממש הזדמנויות שונות הנקרות בדרכנו. כמה פעמים שמעתם על חברים שהציעו להם הצעה או משרה שהם חושבים שתפורה למידותיהם, אבל הם בחרו להישאר באזור הנוחות? הפחד להפסיד את התנאים הקיימים ולצאת אל הלא נודע, הוא פחד אמיתי שלעתים מגביל אותנו. לא צריך לקפוץ על כל הזדמנות, חובה לשקול כל החלטה בכובד ראש, אבל לפספס הזדמנויות שעוברות את מבחן הסיכוי־סיכון האישי של הקריירה שלנו רק בגלל שאין לנו מקורות הכנסה נוספים, זה חבל.

חדר מסחר. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

מתי אנחנו הרבה יותר חופשיים להחליט?

אנחנו מקבלים החלטות באופן הרבה יותר שקול וענייני, כשיש פחות אילוצים שדוחקים בנו להחליט החלטות של אין־ברירה ואנחנו יכולים להגיע למצב של ניהול ולא של התנהלות. זה קורה בדרך כלל כשיש לנו גב כלכלי, או הכנסה שוטפת יציבה שלא נובעת מעבודתנו הנוכחית.

ניתן כמה דוגמאות לאפשרויות הבחירה בסיטואציות קריירה, שנכפות עלינו או שיזמנו:

א' הוא מתכנת בחברת סטארט-אפ שהגיע להסכמה עם המנהל האישי שלו על סיום עבודתו. שכר הברוטו שלו עמד על 33,400 שקל בחודש. דמי האבטלה שיקבל הם מקסימליים אבל מסתכמים רק ב-10,551 שקל בחודש. ההפרש בין הסכום הזה לשכר החודשי שלו הורגל, לא מאפשרים לו יותר מדי להתלבט וכדי לפרנס את משפחתו הוא יצטרך למצוא עבודה ומהר. מנגד, א' לא רוצה להיענות מיידית לכל הצעת עבודה שיקבל. הוא מעוניין לבחור לעבוד רק בחברות מסוימות ובתפקידים נחשקים שימלאו אותו בעניין, בתשוקה ובסיפוק שאבדו לו במקום העבודה שממנו התפטר לאחרונה.

בנקודה אליה הגיע א' בחיים, שנכונה להמון "אלפים" אחרים, ההחלטות שלו יתבססו על שני מצבים שבהם חייו יכולים להיות ברגע זה:

1. השקעות והכנסות מגוונות: א' השכיל לייצר לעצמו הון במשך שנים מהשקעות שמניבות לו תזרים הכנסות חודשי של 10,000 שקל בחודש ובשילוב דמי אבטלה הוא יישאר עם הכנסה נטו של כ-19 אלף שקלים בחודש.

2. ללא השקעות או הכנסות אלטרנטיביות: לא' אין הון נוסף שמייצר לו הכנסות, שאינן בקורלציה עם עבודתו. במקרה הזה הוא יישאר עם הכנסה נטו של 9,000 שקל בחודש בלבד. ייתכן שהוא יוכל להחזיק כמה חודשים ללא עבודה אחרת, אבל ככל שיעבור הזמן כן הלחץ יעשה את שלו והוא יצטרך להתפשר.

אלא שהנקודה היא שלא חייבים להתפטר או להיות מפוטרים כדי לגלות שחייבים עוד מקורות הכנסה בשביל לחיות.

א' שחולם כבר שנים על הקמת סטארט-אפ משלו, ירגיש הרבה יותר בטוח לקפוץ למי הבריכה של העולם היזמי, אם יידע שיש לו רשת ביטחון כלכלית עצמאית שבנה לבדו, עם או בלי דמי אבטלה שהמדינה תחליט לשלם לו. יזם שאינו טרוד בחשש הפרנסה, יכול להיות הרבה יותר פתוח לאפשרות לפרוח. מי שהשכיל לחסוך, להשקיע, להגדיל את הונו במשך שנים (זה לא קורה בין לילה) ומההון הזה לייצר לעצמו הכנסות פסיביות, שמכסות את הוצאות המחיה שלו, נמצא במצב תודעתי אחר לגמרי ממי שסדר יומו ומחשבותיו מוכתבים קודם כל מהצורך לכסות הוצאות אלה.

האוקיינוס הפאסיבי

מגדיל ההון והמשקיע מפסיק לקבל את החלטות הקריירה שלו על בסיס הצורך לשלם חשבונות ויכול לתכנן טוב יותר את הצעדים שלו למימוש וסיפוק עצמי. יש לו ההזדמנות לבניית עסק, יזמות, או מעבר בין מסלולי קריירה, שמתאפשרים מבחינת כישוריו אבל היו יכולים להיות בעייתים מבחינה כלכלית במשק הבית (אילו לא השקיע).

למשל, הרופא שבחר ללמוד עריכת דין ולייצג נפגעי רשלנות רפואית, כי זה מרגיש לו כדבר החברתי והנכון לעשות. המדען שעזב את האקדמיה כדי להקים מיזם ולממש את הידע שלו בעולם הפרקטי (הדוגמאות תקפות לגברים ונשים). כל אחד מאתנו שהגיע לנקודת מיצוי ושחיקה במקום העבודה הנוכחי ומרגיש שהוא חייב שינוי — ועוד ועוד. לרוב, מעברים כאלה לא אפשריים בלי שיש לנו היכולת הכלכלית להתנתק מהמשוואה שלפיה פרנסה שווה יגיע כַּפַּיִים.

עמית והגר דרור

עמית והגר דרור | עמית והגר

עמית והגר דרור, הורים לחמישה ילדים, אחרי קריירות ארוכות במערכת הביטחון החליטו לשנות כיוון ולסלול את דרכם לעצמאות כלכלית. השניים פיתחו מודל השקעות שמבוסס כולו על הכנסות פסיביות. כיום הם מלווים יחידים וזוגות בדרך לרווחה כלכלית.

גילוי נאות: כל הפוסטים המובאים בבלוג זה מטרתם להעשיר את הידע של הקוראים, אך הם אינם יכולים להחליף ייעוץ פרטני המתחשב בצרכים הספציפיים של כל אדם ואדם. מוצע כי כל קורא ייוועץ באופן אישי עם אנשי מקצוע, בטרם יקבל החלטות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker