הילדים השתחררו מהצבא? זה הזמן להתחיל בתוכנית השקעות שתניב להם 1.5 מיליון שקל

אם ההורים ישמחו לתת לילדים, כשאלו יגיעו לגיל 30, מתנה גדולה לחתונה ולקניית דירה, אז הם בוודאי ישמחו אם בעוד עשור המתנה הזאת תגדל פי 3. זו סיבה טובה להורים לחשוב על הקדמת המתנה, בתנאי שהילדים יבחרו להשקיע אותה מגיל צעיר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיילות בצה"ל

במאמר הקודם דיברנו על הרגע שאחרי השחרור מהצבא, שזה המועד האמיתי שבו אנחנו מתחילים את החיים האמיתיים וגם הכלכליים. במקום הזה בא לידי ביטוי החינוך הפיננסי שקיבלנו. התחלנו במאמר הקודם מדוגמה שאנחנו מאמינים שהיא אפשרית: חיסכון של 6,000 שקל בחודש, לתקופה של כמה שנים - וניתן גם לחסוך פחות, העיקר לייצר מסגרת שבה חוסכים סכום משמעותי כל חודש ומייעדים אותו להשקעה ולהגדלת ההון.

אז מה עושים עם הכסף שאנחנו חוסכים כל חודש?

אם המשתחררים הטריים יחסכו 6,000 שקל מדי חודש, הם יכולים להשתמש בכסף הזה כדי להחזיר הלוואה בסך 400 אלף שקל בריבית של 1.6%, במשך 6 שנים. כך, אם יהיו להם 400 אלף שקל להשקיע בתבונה, נוכל לצאת לדרך ולייצר בסבירות גבוהה הון עצמי בגובה של יותר מ-1.5 מיליון שקל אחרי 12 שנים של השקעות. אפשר ליישם את הדוגמה הזאת גם עם חיסכון חודשי של 3,000 שקל והלוואה של 200 אלף שקל, שנראים אולי יותר בני השגה לחלק מהאנשים.

תשאלו, אבל מי ילווה לצעירים בני 20 סכום של 400 אלף שקל? אכן, סביר שבנק מן השורה לא יהיה מוכן להלוות לבני 20 סכומים גדולים ללא עורף כלכלי או ערובות חזקות. אבל זה לא אומר שסירוב כזה יעצור אותנו. אנחנו נשאל את השאלה הבאה - אם ההורים בוודאי ישמחו לתת לילדים, כשאלו יגיעו לגיל 30, מתנה גדולה לחתונה ולקניית דירה, אז הם בוודאי ישמחו אם בעוד עשור המתנה הזאת תגדל פי 3. זו סיבה טובה להורים לחשוב על הקדמת המתנה, בתנאי שהילדים יבחרו להשקיע אותה מגיל צעיר. אנחנו מודעים לכך שהנושא של השיחה עם הילדים על כסף הוא מאתגר, ולכן נפנה אתכם גם למאמרים הקודמים בסדרה.

ההורים והסבים ייהפכו לגורם המלווה לילדים על בסיס כספים שלהם שקיימים, או כספים שלהם שניתן למנף מקרנות וקופות, או כספים שיקחו כהלוואה מהבנק, ויעניקו את ההלוואה עם ריבית של 1.6%.

למה זה טוב לסבים ולהורים?

ייתכן שהם יגלו כספים שלהם ש"שוכבים ומעלים אבק" בריבית אפסית, והנה פתאום הם יקבלו עליהם ריבית גבוהה יותר ואף תזרים חודשי של 1,500 שקל לכל 100 אלף שקל הלוואה. לא שווה?

אבל הכי חשוב, ההורים והסבים יהיו הגורם המשמעותי שיסייע לילדים והנכדים לסגל לעצמם התנהלות כלכלית של חיים מתחת לרף ההכנסות, תוך השקעות ביצירת עתיד כלכלי בטוח להם ולמשפחתם. הם גם יוכלו לגלות מעורבות מסוימת בבחירת השקעות הכספים, ולאפשר להם לבצע השקעות לטווחים בינוניים וארוכים, וכאן האפשרויות הן רבות ובעלות פוטנציאל תשואה גבוה יותר.

אז עכשיו יש לילדים 400 אלף שקל בהלוואה למשך 6 שנים. אפשר לעשות הרבה דברים עם הסכום הזה. אנחנו נציע את המהלך הבא (כל רעיון אחר שמגלם איזון נכון בין סיכוי לסיכון ההשקעה יכול להתקבל בברכה):

נשקיע את הכסף במסלול הלוואה של חוב בכיר לתקופה של שנה-שנתיים שניתן לחדש בכל פעם מחדש. חוב בכיר הוא מכשיר השקעה שבמסגרתו אנחנו מעניקים הלוואה כנגד שעבוד של נכס נדל"ן בישראל או בחו"ל. אפשרות אחרת היא מתן של הלוואה במסגרת קרן אשראי. במסלול זה נצפה לריבית נטו על ההון העצמי של 8%. בחרנו במכשיר השקעה לא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר. קיימים גם מכשירים עם תשואות גבוהות יותר המגלמות סיכונים גדולים יותר, ומכשירים עם תשואות נמוכות יותר עם סיכונים קטנים יותר. כך, הרווח השנתי על ההשקעה יהיה כ-32 אלף שקל.

בכל שנה ניקח את הרווח שמתקבל כתזרים מזומנים אל חשבון הבנק ונשקיע אותו במכשיר פיננסי הקרוי "פוליסת חיסכון" שמניב בממוצע (על פי השנים האחרונות) תשואה ברוטו כ-7% ברוטו. היתרון במסלול הזה הוא שאם חלילה נוצר צורך בלתי צפוי במקורות כספיים, אזי אנחנו נפגשים באופן שוטף עם התשואה ולא נשקיע אותה.

חתונה. להקדים את המתנה - ולשלש את ערכהצילום: גיל אליהו

מכיוון שאנחנו מדברים על תקופה של 12 שנה, יקרו בה שני מחוללים מרכזיים:

1. אחרי שש שנים שהחזרת ההלוואה תסתיים, אותם 400 אלף שקל יהפכו כבר לחלק מההון העצמי, שאותם הילדים יקחו שוב בהלוואה לשש שנים נוספות. כלומר, בשש השנים האחרונות, הרווחים של ה-8% יהיו 64 אלף שקל, כי הסכום שיושקע בקרן יהיה 800 אלף שקל (400 אלף שקל שהפכו להון עצמי מההלוואה הראשונה ו-400 אלף שקל מההלוואה השנייה).

2. מנגנון הריבית דריבית יפעל על כספי הרווחים במשך 11 שנה (יתחיל לפעול מתחילת השנה השנייה לאחר שיופקדו בפוליסה הראשונה 32 אלף שקל, רווחי השנה הראשונה).

מקץ 12 שנים של השקעות, סך ההון שיצברו הילדים יהיה 1,557,000 שקל בקירוב. לא רע לצעירים בני 32.

התוכנית אולי נראית גרנדיוזית, רחוקה, בלתי ישימה ועוד, ויש שירתעו מהקונספט ויבטלו אותו בשל "חוסר ישימות". לא חסרות סיבות. אבל מי שמבין את הקונספט ומבין את המשמעות של בת/בן שמתחילים את החיים הבוגרים שלהם בהסתפקות בפחות ממה שמרוויחים, ואת העודפים התקציביים מתרגלים להקצות להשקעה, ידע להתאמץ ולתמוך כדי לעזור להם לעמוד בהתחייבויות הממושכות. הרווח יהיה של כולם.

כמובן שאפשר לעשות את המהלך הזה עם סכום קטן מ-6,000 שקל בחודש. גם אם תיווצר אחריות ארוכת שנים להחזר של 3,000 שקל הלוואות בחודש, יהיו לכך השלכות רבות על ההתנהלות הכלכלית של הבת/הבן שלנו.

מומלץ, לכל הפחות, לשוחח עם הילדים על הרעיון שהוצג כאן.

עמית והגר דרור

עמית והגר דרור | עמית והגר

עמית והגר דרור, הורים לחמישה ילדים, אחרי קריירות ארוכות במערכת הביטחון החליטו לשנות כיוון ולסלול את דרכם לעצמאות כלכלית. השניים פיתחו מודל השקעות שמבוסס כולו על הכנסות פסיביות. כיום הם מלווים יחידים וזוגות בדרך לרווחה כלכלית.

גילוי נאות: כל הפוסטים המובאים בבלוג זה מטרתם להעשיר את הידע של הקוראים, אך הם אינם יכולים להחליף ייעוץ פרטני המתחשב בצרכים הספציפיים של כל אדם ואדם. מוצע כי כל קורא ייוועץ באופן אישי עם אנשי מקצוע, בטרם יקבל החלטות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker