ארבעה שיעורים שאתם חייבים ללמד את הילדים שלכם על כסף - ועוד אחד שיבוא בהפתעה

אם עד עכשיו זה היה בבחינת "סוד כמוס", אז עכשיו שמים את המספרים על השולחן. ארבעת השיעורים הראשונים ינתנו על ידי ההורים - החמישי כבר יבוא מהילדים עצמם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תינוקת עם דולר

בטור הקודם דיברנו על החשיבות של החינוך הפיננסי והחובה של ההורים "לחנך את עצמם" פיננסית, לפני שהם מנחיתים על הילדים שלהם סיסמאות שהם בעצמם אינם מבינים אותן ואינם מאמינים בהן. כעת נתמקד בצורך לחבר את הילדים למספרים של התא המשפחתי ואיך בפועל נכון לעשות את זה כדי להעביר מסרים נכונים.

הערה - המאמר מיועד למשפחות עם ילדים בגילי 10 ויותר.

השיעור הראשון: איך צריכה להתנהל השיחה הראשונה עם הילדים על כסף?

אם עד עכשיו זה היה בבחינת "סוד כמוס", אז עכשיו שמים את המספרים על השולחן – כמה ההורים מרוויחים, מסבירים על הסבר בין ברוטו לנטו, פותחים את תלושי המשכורת. אם אתם עצמאים אז אפשר להציג להם את הדו"ח השנתי מרואה החשבון ובכלל כהורים עצמאיים תהיה לכם הזדמנות להסביר להם ממש על דו"ח רווח והפסד.

באותו מעמד, מסבירים על מדרגות מס ההכנסה – למה צריך לשלם מס הכנסה ואיך התשלום עולה ככל שהשכר עולה. מגיעים לאחד הסעיפים החשובים כמו ההפרשה לביטוח לאומי – מה זה ביטוח לאומי, מתי הוא משלם לנו? חשיבות המדינה הסוציאלית (תמיכה בחלשים, בזקנים, בנזקקים). הגענו אל מס הבריאות, וזה הזמן לחבר אותם לאופן שבו אנחנו משלמים על השירותים שמעניקות לנו קופות החולים ועל מס בריאות, על חוק בריאות ממלכתי – עוד סוג של מס שאנחנו משלמים כולם כדי להנגיש לכולם מערכת בריאות טובה יותר.

השיעור השני: מדוע קיים פער בין התשלומים שלנו למדינה לשירותים שאנחנו מקבלים ממנה?

אפשר ואף רצוי להסביר לילדים שקיימים פערים בין שלושת המסים האלה שאנו משלמים למדינה לבין התגמול שמתקבל מהמדינה – חלוקת כספי משלמי המסים בכל מיני אופנים שלאו דווקא מיטיבים עם רוב משלמי המסים: הביטוח הלאומי שמהווה "מחסן" מזומנים ענק ונגיש לאוצר שעושה בו לעתים שימושים כאילו מדובר בעוד סוג של מס לטובת המדינה (ולא לטובת אזרחי המדינה), וחוק בריאות ממלכתי שחוקק ב-1995 ונועד להנגיש לכולם רפואה שווה ואיכותית ובפועל הוא לא עומד ביעדים האלה.

תלוש משכורתצילום: מוטי מילרוד

השיעור השלישי: סעיפי החיסכון בתלוש המשכורת

ממשיכים עם התלוש – מסבירים על קרן ההשתלמות ועל קרן הפנסיה ועל כך שמדובר בכלי פיננסי המגלם חיסכון לטווח ארוך ונהנה מריבית דריבית. מסבירים לילדים שממכשירי החיסכון האלה ניתן למנף כספים בתנאים מצוינים שיוכלו לשמש את המשפחה להשקעות שיגדילו את ההון המשפחתי.

מראים לילדים עד כמה תלוש המשכורת יכול להיות מסובך ולא קריא למי שלא מנסה להבין אותו. "ערפל הקרב" בתלוש המשכורת הוא עוד טריק לספר לעצמנו שהכל בסדר ואנחנו מרוויחים "יפה" ואין מה לשבור את הראש להבין מה זה אומר "תוספת הסכם שכר מגזר ציבורי 2011" ו"זקיפת מתנה" ו"שווי רכב" וכו'. 

אז עכשיו ההורים חשפו את התלושים, חיברו למספרים והציגו לילדים את סך ההכנסות החודשיות של המשפחה. כנראה שבשלב הזה אחוז גבוה מאוד מהילדים יופתע לחיוב או לשלילה מגובה ההכנסה של ההורים, אבל זאת בדיוק המטרה, להפוך אותם לשותפים פעילים.

שיעור רביעי: ההכנסות פחות ההוצאות - האם המפעל המשפחתי מייצר עודפים?

לצד סעיף ההכנסות, יציגו ההורים את אקסל ההוצאות המשפחתי – הכל כולל הכל – שכר דירה/משכנתא, ארנונה, מים, חשמל, גז, תקשורת, סלולר, אוכל, ביטוחים, הוצאות רכב, חומרי ניקיון, שיעורים פרטיים, ביגוד, בילויים, חו"ל, בריאות וכו'. אנחנו מסתכלים על החיסכון המשפחתי ללא סעיפי החיסכון ארוך הטווח שמופיעים בתלוש המשכורת.

בשלב הזה הילדים יבינו שני דברים – הראשון, כמה הם בעצמם עולים כל חודש (כנראה שעד להצגה הזאת הם לא באמת היו מודעים ליוקר המחיה בישראל ולסכומים שהוריהם מוציאים כל חודש). השני, איך סכום ההוצאות "מסתדר" עם שורת ההכנסות.

המטרה היא שהילדים יבינו שהתא המשפחתי, כמו כל עסק אחר לא יכול להתנהל לאורך זמן בגירעוןצילום: Lambert/Getty Images

שלוש אפשרויות יתבררו כעת לילדים:

1. ההכנסות של משק הבית גבוהות באופן רציף וסיסטמטי מההוצאות.

2. ההכנסות וההוצאות נמצאות בנקודת איזון (אנחנו קוראים לזה יחס 1:1).

3. ההכנסות קטנות מההוצאת – משפחה זו נמצאת בבעיה מתמשכת.

שלוש האפשרויות חייבות להיות משוקפות לילדים עם הסברים ורתימה שלהם לטיוב המצב הפיננסי של המשפחה. משפחה עם יחס כמו בסעיף 1 שלה נשאר עודף תקציבי יכולה לקיים חשיבה על אפיקי השקעה להגדלת ההון המשפחתי. גם כאן אפשר לשלוח את הילדים לחפש וללמוד על אפיקי השקעה שניתן להשקיע בהם. 

כל ילד יקבל משימה לאתר אפיק השקעה כדוגמת שוק ההון, או אפיק השקעה אלטרנטיבי, ילמד היטב את הנושא ויציג בפורום משפחתי תוכנית עסקית שבה יסביר איך ניתן למקסם את הכספים העודפים להשקעות נוספות.

משפחה עם יחס כמו בסעיפים 2 ו-3 שבה ההוצאות שוות ו/או עולות על ההכנסות צריכה להפוך את הילדים למודעים למצב ולהיות חלק פעיל בשיפור המגמות.

איננו מתכוונים שצריך להפחיד את הילדים שלהורים אין כסף והמקרר עומד להתרוקן, אלא יש להעביר את המסרים בחוכמה ובביטחון רב לילדים. המטרה היא שהילדים יבינו שהתא המשפחתי, כמו כל עסק אחר (פרט לממשלות) לא יכול להתנהל לאורך זמן בגירעון. זה מסר שהטמעתו אצל הילדים בגילים צעירים יהפוך אותם לבוגרים חכמים פיננסית.

השיעור החמישי והמפתיע: כשהילדים רוצים לקנות את האייפון החדש

את השיעור החמישי יקבלו הילדים בהפתעה, אחרי שהם עברו כבר את השיעורים הראשונים. המתבגרים רוצים עכשיו לקנות את האייפון החדש ביותר, בעוד שהם כבר מחזיקים בסמארטפון שלא יבייש אף ילד בישראל.  

מכשירי אייפוןצילום: Kiichiro Sato/אי־פי

השיח צריך לכלול את השלבים הבאים:

1. לא להגיד לה "זה יקר, אין לנו כסף לזה". זה המשפט הכי גרוע שיכול לצאת לכם מהפה!

2. האם אתם יודעים כמה הוא עולה? לשלוח אותם לעשות סקר שוק ולהביא כמה הצעות מחיר. מה מטרות השימוש במכשיר? האם זה רק להראות לחברים שיש להם את הדגם החדש ביותר או שמא יש חשיבה נוספת מאחורי הרצון?

3. מי ישא בעלות התחזוקה והתיקונים? (רמז, כדאי שהילד. זה יגביר לו מאוד את המוטיבציה לשמור על המכשיר).

4. האם הילד חשב איך הוא יכול לייצר ערך מהמכשיר.

5. מו"מ עם הילד איך מתחלקים בתשלום על המכשיר – ברור שלא נשלם את כל הסכום. בעיננו לפחות שליש צריך להיות משולם על ידם. אם יש להם כסף, אז זה קל. אם אין כסף, אז פותחים בתוכנית כלכלית שבסופה יהיה בידם את הסכום הדרוש. אנחנו נשלם את כלל הסכום והם יחזירו לנו את ההלוואה שנתנו לה (הסכום שהתחייבו לשלם).

מוסר ההשכל הוא שברגע שהילדים מבינים את משמעות ההוצאה מכיסם, ההערכה שלהם לכסף וההבנה שלהם לגבי המשמעויות של הכנסות והוצאות תתחזק ותתעצב כבר מגיל צעיר.

עמית והגר דרור

עמית והגר דרור | עמית והגר

עמית והגר דרור, הורים לחמישה ילדים, אחרי קריירות ארוכות במערכת הביטחון החליטו לשנות כיוון ולסלול את דרכם לעצמאות כלכלית. השניים פיתחו מודל השקעות שמבוסס כולו על הכנסות פסיביות. כיום הם מלווים יחידים וזוגות בדרך לרווחה כלכלית.

גילוי נאות: כל הפוסטים המובאים בבלוג זה מטרתם להעשיר את הידע של הקוראים, אך הם אינם יכולים להחליף ייעוץ פרטני המתחשב בצרכים הספציפיים של כל אדם ואדם. מוצע כי כל קורא ייוועץ באופן אישי עם אנשי מקצוע, בטרם יקבל החלטות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker