עמית והגר דרור
עמית והגר דרור

לפני שבע שנים, ישבנו ביחד ערב אחד כדי להתעמק בהכנסות המשותפות ובהוצאות של המשפחה, ומשהו לא הסתדר לנו. עם שלושה ילדים מנישואים קודמים, הוצאות נוספות שיש לחלק ממשקי הבית בישראל ועם מחשבות על הילדים שיהיו לנו, התחלנו להבין שאנחנו בדרך לנישואים מאושרים מאוד, אבל בגירעון מתמיד. על אף שעבדנו במשרות מתגמלות מאוד, זה פשוט לא הספיק.

ההבנה שהגירעון המשפחתי, שהיה אמנם קטן אז, צפוי רק לגדול עם השנים, הביאה אותנו לעשות מעשה. החלטנו לשבור את המשוואה שלפיה זמן שווה כסף. השיחה ההיא הולידה שיחה עמוקה ופילוסופית בין שני בני זוג שעתידים למסד את היחסים ביניהם. שניהם נמצאים במקום בשל מספיק בחיים כדי לנתץ את הפרדיגמות וההרגלים שהובילו את חייהם עד עתה. זה לא היה פשוט, ברגע אחד לבעוט בדלי הזה שעל בסיסו גדלנו, שצריך לעבוד קשה בתור שכירים ושרק הליכה לעבודה פיזית כלשהי, לא דווקא כעבודת כפיים, יכולה להעניק פרנסה מספקת.

לילה שלם ישבנו לכתוב את התסריט של החיים שאנחנו מבקשים לעצמנו. לילה של מחשבות שהולידו החלטות, שהובילו ללימוד וליישום מתמשך ואינסופי. בלילה ההוא החלטנו "לקנות" את הזמן שלנו בחזרה מהמנגנון שפעלנו בתוכו שנים ארוכות.

בבוקר למחרת יצאנו למסע שלא יסתיים כל חיינו, אך הוא רצוף כיבוש פסגות, והתוצאה שלו תמיד תהיה מוצלחת וטובה, גם כשיהיו כישלונות במעלה הדרך.

מה עם הפחד?

זה לא שאין פחדים. תמיד יהיו. הם צריכים קשב והם צריכים פרופורציות. הם לא נעלמים - הם מנוהלים. מה הכי מפחיד אותנו בדרך שלנו? עד כמה אנחנו רואים צל הרים כהרים? איך מייצרים בתוך מודל של השקעות מבנה של פיזור סיכונים? איך נערכים לתרחישי קיצון? איך בוחנים פחדים בהווה שקשורים להשקעות אל מול פחדים עתידים שיצוצו אם לא נשקיע בהווה? לשאלות אלה ועוד נדרשנו כל העת, ובמיוחד בתחילת הדרך. 

שאלות כאלה יכולות לקבל מענה רק ממקום של בשלות תודעתית ונכונות לשינויים אישיים וזוגיים. אנשים שסיגלו להם אורח חיים באזור נוחות חמים לא ימהרו להיכנס למהלכים משני מציאות. אנשים שחושבים שאפשר לנהל את המשחק שלהם אחרת, יהיו בשלים יותר להיכנס לתהליך. 

ההתגברות שלנו על הפחדים והחששות נשענת על שני דברים - תודעת השפע וה"למה". למה יצאנו לדרך? אם ה"למה" ברור, אז יש לנו חומה חזקה מאוד לספוג את צרורות הפחדים והכישלונות שנחווה במעלה הדרך. זה נשמע פשוט או מורכב, כל אחד יחליט לעצמו. בעיניים שלנו זה פשוט כי זאת רק תודעה, תודעת שפע שעומדת על מודל השקעות שמפזר ומנהל סיכונים כל הזמן.

גם לא חייבים לצאת לדרך ב-100 קמ"ש. נכון יותר לעשות את השינויים האלה בתהליך מדורג שכולל ניסוי, לימוד וטעייה, בפרוסות קטנות. בבחינה מתמדת של השינוי האישי-תודעתי שלנו ובבחינה מתמדת של השקעות כאלה ואחרות. עד כמה אנחנו חשים בנוח עם הדרך שאליה יצאנו? עד כמה זה טבעי לנו? עד כמה אנחנו מדברים על סיכויים וסיכונים בהשקעות? מי ששקוע רק בסיכונים יתקשה להמריא.

להרוויח בחזרה את הזמן שלנו

מתחילת המסע סימנו אבני דרך שנבנו בעיקר ממספרים - כספיים ותקופתיים. מכיוון שהזמן שלנו סומן כמשאב היקר ביותר, היה צורך לנתק אותו מאילוצים ומגבלות שחלים עליו מצדם של גורמים חיצוניים שזיהו כי ניתן להשתלט עליו (בעיקר המעסיק ועוד גורמים נוספים שזוחלים לתוך היום שלנו ויונקים מאתנו את הזמן שלנו).

בשביל להרוויח חזרה את הזמן שלנו התחלנו ללמוד כיצד ניתן ליצור מודל של הכנסות פסיביות, שמהן יגיע הכסף שישחרר אותנו מעבודה גוזלת זמן.

כבר שבע שנים שאנחנו הולכים ומשכללים את המודל שלנו, שמניב לנו הכנסות פסיביות גדלות והולכות. המודל מבוסס בעיקרו על השקעות חכמות (ופסיביות) בנדל"ן בחו"ל, לצד השקעות (פסיביות) במכשירי השקעה מגוונים המאפיינים את העשור השני של המאה ה-21.

לקח לנו כארבע שנים להגיע ליעד. קנינו את הזמן שלנו בחזרה. סיימנו להיות שכירים של אחרים, היום אנחנו המנהלים של עצמנו - וגם הולכים לים כשבא לנו.

עמית והגר דרור

עמית והגר דרור | עמית והגר

עמית והגר דרור, הורים לחמישה ילדים, אחרי קריירות ארוכות במערכת הביטחון החליטו לשנות כיוון ולסלול את דרכם לעצמאות כלכלית. השניים פיתחו מודל השקעות שמבוסס כולו על הכנסות פסיביות. כיום הם מלווים יחידים וזוגות בדרך לרווחה כלכלית.

גילוי נאות: כל הפוסטים המובאים בבלוג זה מטרתם להעשיר את הידע של הקוראים, אך הם אינם יכולים להחליף ייעוץ פרטני המתחשב בצרכים הספציפיים של כל אדם ואדם. מוצע כי כל קורא ייוועץ באופן אישי עם אנשי מקצוע, בטרם יקבל החלטות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker