5 דרכים להגדלת ההון העצמי: כך נמנף עוד כסף שיעבוד עבורנו

המשתנה החשוב ביותר בתוכנית לעצמאות כלכלית יהיה ההון העצמי שיעמוד לרשותנו. הון זה שיושקע במאפייני מודל ההשקעות, מתוכנן ליצור עבורנו תזרים מזומנים שוטף, סולידי, של 7% תשואה נטו בשנה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
(תצלום אילוסטרציה)צילום: Robert Kneschke / Shutterstock.com

במאמר הקודם כתבנו על סלילת הדרך לעצמאות כלכלית. הסברנו על הצורך להגדיר "כמה" (מה הסכום אותו נרצה להרוויח כהכנסה פסיבית מדיי חודש) ולהגדיר "מתי" (מתי, בעתיד, נרצה להגיע להכנסה זו). המשתנה החשוב ביותר בתוכנית יהיה ההון העצמי שיעמוד לרשותנו. הון זה שיושקע במאפייני מודל ההשקעות, מתוכנן ליצור עבורנו תזרים מזומנים שוטף, סולידי, של 7% תשואה נטו בשנה.

כעת נדון באפיקים ובדרכים שבהם נוכל להגדיל את ההון העצמי שלנו. מטבע הדברים, האצה בהגדלת הון עצמי צריכה להישען על מינופים והלוואות, שכן אם נבנה על הגדלת ההון העצמי שלנו רק מתוך ההון הקיים, נצטרך ברוב המקרים לחכות שנים ארוכות. פרק הזמן הזה עלול להתנגש עם ה"מתי" של התוכנית שלנו לעצמאות כלכלית.

אז מהיכן מגייסים עוד כספים כדי להכניס אותם למודל ההשקעות שלנו ולהפוך אותם מחוב להון עצמי?

(הערה: אין לראות בדברים הכתובים כאן כהמלצה לנטילת הלוואות. יש להתייחס לכתוב כהרחבת דעת וקבלת רעיונות נוספים לניהול אחר/שונה של הכסף שלנו)

1. הגדלת הפער בין הכנסות להוצאות התא המשפחתי: משפחה או יחיד שיצליחו באופן שיטתי, קבוע ורצוף ליצור פער חיובי, גדול ככל האפשר, בין ההוצאות החודשיות לבין ההכנסות החודשיות, יוכלו לנצל פער זה כבר כיום להשגת יעד ה"מתי" עוד איקס שנים בעתיד.

דוגמה: משפחה שעומדת על פער יציב של 6,000 שקל בחודש בין הוצאות להכנסות, יכולה "לצבוע" 3000 שקל בחודש לטובת מודל ההכנסות הפסיביות שלה. ה-3,000 האלה יוגדרו כ"מס הכנסה" של המשפחה ("מס עצמי") וזה יהיה סכום שישרת חוב/הלוואה שניתן לקחת לתקופת ה"מתי". אם הסכום הזה ישמש להחזר חודשי של הלוואה בסך 300 אלף שקל לפרק זמן של 7 שנים (אומדן סביר), המשפחה תוכל להכניס לפעילות בהווה עוד 300 אלף שקל שיניבו תשואה ויעלו ערך במשך 7 שנים. מקץ 7 שנים, ההלוואה תיפרע במלואה, החוב יהפוך להון עצמי וכל הרווחים שנוצרו מהשקעת ה-300 אלף יהוו הגדלה משמעותית של ההון העצמי של המשפחה.

2. ניצול והרחבת מסגרת משכנתא קיימת לצורך קבלת "הלוואה לכל מטרה" מהבנק למשכנתאות: כיום, בעקבות הוראת עדכניות של בנק ישראל, ניתן לקבל בארץ משכנתא כהלוואה לכל מטרה בסכום של 70% מערך נכס נדל"ני קיים.

דוגמה: אם לקחתם לפני כמה שנים משכנתא של מיליון שקל והבית שלכם מוערך כיום ב-3 מיליון שקל, אזי אתם זכאים להגדיל את המשכנתא שלכם בעוד 1.1 מיליון שקל (סה"כ 2.1 מיליון שקל משכנתא מתוך שווי כולל של 3 מיליון). כך, לפתע פתאום, הבית שבו אתם חיים ועד עתה רק "עלה" לכם כסף מידי חודש, "גייס" עבורכם 1.1 מיליון שקל שניתן להשקיע במודל.

בעקבות הוראת עדכניות של בנק ישראל, ניתן לקבל בארץ משכנתא כהלוואה לכל מטרה בסכום של 70% מערך נכס נדל"ני קייםצילום: עופר וקנין

3. מינוף כספי קרן השתלמות, קופות גמל ופוליסות חיסכון: כיום ניתן לקחת הלוואות כנגד הכספים שאתם חוסכים בקרנות ההשתלמות, בקופות הגמל ובפוליסות החיסכון בריביות מאוד אטרקטיביות.

דוגמה: נאמר כי קרן ההשתלמות שלנו נזילה (כלומר חצתה את שש השנים מבלי שפדינו את הכספים שבה), ובמרוצת השנים צברנו בה סכום של 270 אלף שקל. ניתן לפנות לגוף שמנהל את הקרן שלנו ולבקש ממנו הלוואה על חשבון הקרן. ברוב המקומות נקבל הלוואה של 60%-75% מגובה הכסף שצברנו בריבית פריים פלוס/מינוס (נכון לנוב' 2020, ריבית הפריים היא 1.6%). הסכום שנקבל כהלוואה יהיה 200 אלף שקל, ונבחר לשלם לחברה שמנהלת את הקרן/הקופה/הביטוח במסלול של "ריבית בלבד". במקרה הזה, סכום ההחזר החודשי על הלוואה של 200 אלף שקל, יהיה 267 שקל לחודש לתקופה של שלוש, או חמש, או שבע שנים. 

בהשקעה שתניב תשואה שנתית נטו של 7%, הרווח יהיה 10,796 שקל. מקץ שבע שנים נרוויח 75,572 שקל מכסף שלנו ש"עבד פעמיים", פעם אחת כתשואה בקרן השתלמות ופעם נוספת ככסף שיצא החוצה להשקעות אלטרנטיביות. אם קרן ההשתלמות שלכם הניבה תשואה של 7% בשנה בכל אחת מהשנים, אז פעולת המינוף הניבה תשואה כפולה - גם מהקרן וגם מהכספים שנלקחו כהלוואה על חשבון הקרן והושקעו שוב.

4. הסתייעות במעגל המשפחתי הקרוב: אפשר לבדוק אם למי מההורים, סבים או אחים ישנם כספים בקרנות השתלמות, קופות גמל, פוליסות חיסכון, כסף בעו"ש וכו', שניתן לקחת על חשבונו הלוואות בתנאים מצוינים. מרגע איתור כספים זולים במעגל המשפחתי ניתן להסתייע בהם בדיוק כפי שהוסבר בסעיף הקודם. 

5. מחליפים זמן בכסף: אין לנו קופות, אין לנו קרנות, אין לנו משפחה, אין לנו נכסים. האם הגענו למבוי סתום? כמובן שלא, יש לנו את משאב הזמן שלנו. נחפש שיתופי פעולה עם בעלי הון חסרי זמן. הם יביאו לעסקה את ההון ואנחנו נביא לעסקה את הזמן.

דוגמה: בעל הון שמחפש דירות להשקעה בגבעתיים. דירות "מחוץ לשוק" שטרם פורסם דבר מכירתן. כדי לאתר אותן יהיה צורך בכיתות רגליים רב (במודל "דלת לדלת"). אנחנו, שיש לנו זמן לחפש את הדירה המתאימה, נשקיע את הזמן בחיפוש. ברגע שתמצא הדירה, בעל ההון ירכוש אותה וישלם לנו עמלה על הזמן שלנו שהושקע במציאתה. עמלה כזאת יכולה גם להגיע ל-100 אלף שקל ואף יותר.

לסיכום, כסף נמצא סביבנו כל הזמן. צריך לפתוח את העיניים והראש כדי לרתום אותו למטרות שלנו. מינוף כסף במודל הלוואה והשקעתו בתכנון נכון וניהול סיכונים נכון, יכול להיות המקפצה שלנו להגדלת ההון העצמי שלנו, ומכאן ליצירת הכנסות פסיביות משמעותיות.

במאמר הבא נעסוק בערך (VALUE) ובכסף ואיך עושים כסף מערך.

עמית והגר דרור | עמית והגר

עמית והגר דרור, הורים לחמישה ילדים, אחרי קריירות ארוכות במערכת הביטחון החליטו לשנות כיוון ולסלול את דרכם לעצמאות כלכלית. השניים פיתחו מודל השקעות שמבוסס כולו על הכנסות פסיביות. כיום הם מלווים יחידים וזוגות בדרך לרווחה כלכלית.

גילוי נאות: כל הפוסטים המובאים בבלוג זה מטרתם להעשיר את הידע של הקוראים, אך הם אינם יכולים להחליף ייעוץ פרטני המתחשב בצרכים הספציפיים של כל אדם ואדם. מוצע כי כל קורא ייוועץ באופן אישי עם אנשי מקצוע, בטרם יקבל החלטות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker