כן, אנחנו גרים בשכירות וגאים בזה

לא חייבים "להגיע לדירה", לקנות בכל מחיר, ולהשתעבד לה לכל החיים. הנרטיב הבלעדי הזה שולט בחיי הישראלים, מקהה את החשיבה ומונע עצמאות כלכלית. זכרו, בית ממשוכן עד השיניים הוא לא שלכם אלא של הבנק — אבל הכסף שתייצרו בהשקעות הוא רק שלכם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדירה של ג'רי ב"סיינפלד". מגורים בשכירות הם גם נורמה חברתיתצילום: NBC
עמית והגר דרור

כבר שנה שאנחנו כותבים את הבלוג השבועי שלנו ב"TheMarker". דנו בהרבה מאוד סוגיות חשובות ומשמעותיות, כמו המודל שלנו ליצירת הכנסות פסיביות, מודל "שחקני האלפא" שלנו, הסיפור האישי שלנו שהוביל אותנו לעולם ההשקעות, חינוך פיננסי לנו המבוגרים שלא זכו לקבלו וגם לילדים, ונושאים רבים וחשובים נוספים.

אחת מהסוגיות הכי "בוערות", ושהכי מטרידות חלקים גדולים בקרב תושבי המדינה,  היא רכישת דירה למגורים. אמנם עסקנו בזה מעט בעבר, אבל החלטנו הפעם לצלול יותר פנימה, ולהציג בסדרה של שלושה מאמרים את נקודת המוצא והתפישה שלנו לגבי מיתוס ישראלי המוזן ומתודלק על ידי  שורה ארוכה של בעלי עניין. ככל שמחירי הדירות מזנקים והכותרות בכלי התקשורת מדווחות על עליות המחירים הולכות וגדלות, כן נפגמת היכולת של רבים לחשוב ולהתנהל בשיקול דעת ולקבל החלטות. אשליית הנרטיב היחיד כמעט — רכישת דירת מגורים — משתלטת על השיח, ומקהה את היכולת לקבל החלטות מתאימות יותר.

אנחנו, באופן אישי, מתגוררים בשכירות, מאז שהבנו שכדאי לנו יותר להשקיע את ההון העצמי שלנו בערוצים שיגדילו אותו, וגם ייצרו ממנו תזרים מזומנים, מאשר לכלוא אותו בין קירות הבית "שלנו" (הוא לא באמת שלנו, הבית הזה. הוא של הבנק). בעינינו, זהו הבסיס ליישום המודל שלנו ליצירת הכנסות פסיביות. מבלי להשקיע את ההון שלנו בצורה שכזו, התוצאות הפיננסיות שלנו היום היו הרבה פחות מרשימות.  

אז למה גרנו שנים בדירות שהיו בבעלותינו?

התשובה לכך פשוטה, לכאורה. זה מה שראינו מסביב, זה השיח המוביל, זה יעד, זה חלום, זה מבצר, זה ביטחון כלכלי, ועוד ועוד. ההורים, הסביבה, החברים, התקשורת, הלחץ החברתי, המחיר למשתכן, כולם עשו יד אחת, כדי להוביל אותנו להחלטה "הכי נכונה" — קחו את ההון העצמי שהשגתם, "תגדילו" אותו בעוד כמה הלוואות זולות שתצליחו לגרד, תעמיסו על זה עוד משכנתא גדולה ותקנו (כבר!) את הדירה שתהיה שלכם! 

סצינה מתוך הצגה הילדים דירה להשכיר מאת לאה גולדברג. לחשוב עצמאית בניגוד למיתוס הישראלי, כדי להגיע לעצמאותצילום: בית 9

לאן שלא נלך, ולאן שלא נביט, תרחף מעלינו העננה הזאת. לא נעים להרגיש היחידים שעדיין לא רכשו דירת מגורים. חלילה שלא ניתפס כ"עניים", חסרי יכולות בזמן שמסביב לכולם דירות בבעלותם. הדימוי החברתי חשוב מאוד בעיני רבים, קשה להתגבר על המבוכה בעת מתן ההסברים. ובכלל, לספר שמכרנו את הדירה כדי להשקיע את ההון העצמי שלנו כחלק מתוכנית מסודרת ופיזור סיכונים, יישמע לשמועים כמשהו חריג.

ההרצאה שלנו ביוטיוב ואיך מבוססים  שגרים בשכירות

באחת ההרצאות הכי נצפות שלנו ביוטיוב, יש קטע בסוף ההרצאה, לאחר שעה וחצי שבה אנחנו מספרים את הסיפור שלנו — שבו מגיעה שאלה מהקהל, ״האם אתם גרים בשכירות״? בהרצאה סיפרנו ארוכות על הדרך שלנו ועל ההחלטות שעשינו, בהן מכירת הנכסים שלנו בישראל והשקעת הכספים שלנו באפיקי נדל"ן בחו"ל. השאלה הפתיעה אותנו. חלק מהקהל, שהיה קשוב מאוד בהרצאה, לא הצליח לקלוט שעומדים מולו אנשים מן היישוב שגרים בשכירות כי הכסף שלהם מושקע באפיקים אחרים.

הקונפליקט הזה מתעורר הרבה פעמים אצל אנשים, שלא מצליחים להבין איך אנשים מבוססים בוחרים לגור בשכירות, בשעה שהם יכולים, לכאורה, לרכוש דירה ללא בעיה: רווחה כלכלית נתפסת בעיני רבים כבעלות על דירת מגורים. לדעתנו, הגישה הזאת היא הכל חוץ מרווחה כלכלית. יש כאן ערבוב של עולמות — הרגש, "מה שכולם עושים" ותחושת ביטחון סובייקטיבית, לבין עולם ששואל "איפה הכסף שלנו יכול לייצר לנו יותר כסף. גם להגדיל את ההון העצמי וגם לייצר תזרים שוטף״?

זה בסדר להחזיק לעצמך נכס בבעלותך ולגור בו, אבל הסדר צריך להיות הפוך — קודם תצבור הון ורק אחר כך תקנה בית בכספים שלך. מה שרובנו עושים הוא ההיפך — קודם אנחנו קונים בית (סליחה, "נטל") ורק לאחר מכן אנחנו מנסים לרכוש נכסים, אבל מגלים שאין לנו הון לעשות את זה. דווקא המגורים בשכירות משחררים את המשפחה מקיבעונות והתחייבויות לבנק, ולשכונה ספציפית, לעבר תודעה של מיקוד הכסף בהשקעות, שיצמיחו אותו יותר מדירת מגורים בבעלות.

מבעלות לשכירות והדרך לעצמאות כלכלית

המעבר למגורים בשכירות, ולמכירת נכס נוסף שהיה בבעלותינו, הוא זה שהעניק לנו את הקפיצה המשמעותית ביישום האסטרטגיה שלנו לעצמאות כלכלית. עם זאת, נדגיש כי מכירת דירת מגורים ומעבר לשכירות היא לא תנאי לעצמאות כלכלית. הקו המנחה אותנו הוא היכן ריכוז המאמץ של ההון שלנו. רוב ההון של רוב האנשים שנפגשים איתנו מושקע בבית שבו הם מתגוררים. 

נסביר מדוע לדעתנו שינוי החשיבה והנכונות למגורים בשכירות מביאים אותנו להתמקד ולהתאמץ כיצד להשקיע את הכסף כדי להגדיל את ההון שלנו בצורה אופטימלית. יש שלא מעוניינים לעסוק באופן שוטף בתכנון והשקעת הכספים הפנויים שלהם, זו יכולה בהחלט להיות בחירת מסלול חיים. סדרת המאמרים הזאת נכתבה לאלה שכן מעוניינים לצבור ולהגדיל את ההון שלהם ולחיות בשפע. 

בשבוע הבא, נצלול לעומק הדברים. נעסוק בהשוואות בין המסלולים ונבחן הדברים מזוויות שונות. שווה לחכות.

עמית והגר דרור | עמית והגר

עמית והגר דרור, הורים לחמישה ילדים, אחרי קריירות ארוכות במערכת הביטחון החליטו לשנות כיוון ולסלול את דרכם לעצמאות כלכלית. השניים פיתחו מודל השקעות שמבוסס כולו על הכנסות פסיביות. כיום הם מלווים יחידים וזוגות בדרך לרווחה כלכלית.

גילוי נאות: כל הפוסטים המובאים בבלוג זה מטרתם להעשיר את הידע של הקוראים, אך הם אינם יכולים להחליף ייעוץ פרטני המתחשב בצרכים הספציפיים של כל אדם ואדם. מוצע כי כל קורא ייוועץ באופן אישי עם אנשי מקצוע, בטרם יקבל החלטות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker