חשיפת העתק של תעשיית הנפט והגז לסיכוני אקלים

מחקר בינלאומי חדש מראה כי אקסון מובייל אינה ערוכה למתווה פאריס לעומת BP המובילה מבין החברות הגדולות

אמיר אדר
אמיר אדר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קידוח בים
קידוח ביםצילום: POOL New/רויטרס

נתחיל דווקא בשורה התחתונה: כשליש מההשקעות המתוכננות של  5 מתוך 6 חברות הנפט והגז הגדולות בעולם עשוי לרדת לטמיון בתרחיש בו הכלכלה הגלובלית תפעל ליישום הסכם פאריס המגביל את ההתחממות הגלובלית לפחות מ- 2 מעלות.

עוד ועוד עדויות מסמנות שעל אף "הרצון טוב" של הנשיא טראמפ, הרכבת כבר עזבה את התחנה ומרבית התאגידים הגדולים נתונים ללחצים הולכים וגוברים מצד מחזיקי עניין שונים לפעול בשקיפות ונחישות בנושאים אקלים, מה גם שקיימות הזדמנויות משמעותיות שהמעבר לכלכלה דלת פחמן מייצר בעבורם.

עת הושק כלי חשוב מאין כמותו אשר לראשונה מאפשר לכל מחזיקי העניין ובראשם המערכת הפיננסית לבדוק את רמת החשיפה של כל אחת מ- 69 חברות הנפט והגז הגדולות בעולם לשינוי אקלים וזאת על ידי בדיקת חשיפתן למתווה פאריס.

מחקר זה אשר בוצע בשיתוף פעולה בינלאומי של גופים מוסדיים, ה-UNPRI (הפועל להטמעת שיקולי קיימות בהליך ההשקעות) וה-Carbon Tracker (החוקר את השפעת שינויי האקלים על שוק ההון) מאפשר למשקיעים לבצע התאמות בתיקים שלהם, וכן לקיים מעורבות פעילה בדיון על האסטרטגיה העתידית של החברות השונות והגישה לסיכוני אקלים.

תחזית השקעות ההון ביישום הסכם פריז

Capex (ציר y) - הוצאת הון, במיליארדי דולרים

שיטת המחקר הכי בקצרה שאפשר – שיקלול הביקושים תוך הקצאת מכסת הפחמן לפרויקטים הפוטנציאלים בתחום הנפט והגז לצד מתן ביטוי לעלות ההשקעות ההוניות הנדרשות ובכך לזהות את החברות שלהן חשיפה גבוהה להשקעות הוניות שמעבר למתווה עד לשנת 2025.

כפי שניתן לראות בתרשים המצורף רמת ההשקעות הנוכחית של שנת 2017 הנה הרע במיעוטו בכדי לעמוד ביעד 2 המעלות בעוד שגידול השקעות לפי תרחיש המתעלם ממתווה פאריס מייצר סיכון לא מבוטל.

המסקנות המתקבלות הנן חד משמעות וצריכות להדליק נורה אדומה גם אצלנו בישראל - 2.3 טריליון דולר, המהווים כשליש מה-capex עד לשנת 2025 כלל אינן צריכים להתבצע בתרחיש בו מתווה פאריס מתממש. יותר מכך, מחיר הנפט לפי המחקר צריך להגיע ל-100 דולר לחבית בכדי שההשקעות הללו יהיו כדאיות גם בכלכלה של 2 מעלות.   המחקר מוצא שכשליש מהפרויקטים בתחום הנפט (לרבות מים עמוקים וחולות זפת) אינם כדאיים, איתם גם 60% ממיזמים בתחום הגז בצפון ארצות הברית, 37% ממיזמי הגז באירופה וכ-40% ממיזמי LNG (גז טבעי נוזלי).

אם נביט ברמת החברות, הרי שבין 6 החברות הגדולות BP הנה בחשיפה הנמוכה ביותר - עם חשיפה של 20% עד 30%, לאחריה Total ,Eni ,Shell ו-Chevron הנמצאות ברמת חשיפה של בין 30% עד 40%. סוגרת את רשימת הגדולות עם החשיפה הגבוה ביותר ExxonMobil - לה חשיפה של 40% עד 50%.  ניתן למצוא את הרשימה המלאה בקישור הבא וכן, גם Noble נמצאת ברשימה עם דרגת חשיפה של 30% עד 40%.

אז הנה יש לנו כאן אפשרות לקחת את הנושא האמורפי הזה שנקרא "שינויי אקלים" לרמה מעשית ולבדוק את רמת החשיפה בתיקים ובכך לסייע לתהליך ההשקעה. אבל חשוב לא לעצור בזה, שכן לא מן הנמנע שעוד שאלות עשויות לעלות, כך למשל בהקשר של אותן חברות ישראליות שרוכשות נכסים ברחבי העולם או אפילו יותר מכך בהקשר למכרזים שמוציא משרד האנרגיה במטרה למשוך משקיעים בינלאומיים?

אמיר אדר

אמיר אדר | |אמיר אדר

מייסד קיימא מחקרים, המתמחה במתן שירותי מחקר ואנליזת קיימות בתאגידים למגזר העסקי והפיננסי. בבסיס ניתוחים אלו נמצאת גישת ה-ESG, שהתפתחה והשתכללה בעשור האחרון ברחבי העולם. הקו המנחה בה הינו ניתוח היבטי סביבה (E), חברה (S) וממשל תאגידי (G).

אמיר הינו מהקולות המובילים בשוק ההון לשילוב הקיימות בסקטור הפיננסי ופיתוח תחום ההשקעות האחראיות. ב-15 השנים האחרונות סיקר חברות במגוון ענפים כאנליסט וכמנהל מחלקות מחקר בבתי השקעות ובגופים מוסדיים וכן השיק בישראל מחקר ברוקראז׳ בתחומי הקיימות והאחריות התאגידית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker