הבנק הגדול ששורף לעצמו את המוניטין - בשירות תעשיית שמני הדקלים - אמיר אדר - הבלוג של אמיר אדר - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנק הגדול ששורף לעצמו את המוניטין - בשירות תעשיית שמני הדקלים

בשבוע שעבר התגלה שבנק HSBC - המממן העיקרי של תעשיית שמני הדקלים ומי שנחשב גם לאחד מהבנקים המובילים בסוגיות אקלימיות - מספק אשראי לחברות שעומדות מאחורי בירוא יערות

7תגובות
אי-אף-פי

פיקח יודע לצאת מהבור, חכם לא נכנס אליו. אבל איך מכנים מי שכבר מזהה את הבור ובכל זאת נכנס אליו? 

על תעשיית שמן הדקלים ודאי שמעתם. היא מוערכת בכ-42 מיליארד דולר. השימושים רחבים ובהם מזון, קוסמטיקה ואנרגיה. השחקניות הגדולות בתחום הן מלזיה ואינדונזיה האחראיות לכ-85% מהייצור ומהיצוא.

אבל יש בעיה. הביקוש הגואה לשמן דקלים והקלות היחסית בייצור שלו מובילה להרס שיטתי של יערות גשם במדינות אלו - וזאת באמצעות שריפות ייזומות כדי שיהיה מקום לגדל דקלים. אם נקצר את הסיפור הרי שנאמר שההשלכות הסביבתיות של בירוא יערות הן כה חמורות עד שבמדידות שבוצעו בשנת 2015 כתוצאה מהשריפות באינדונזיה (כ-100 אלף בקרוב בשנה אחת) עלה כי היקף הפליטות של פחמן דו-חמצני עקף לעתים ברמה יומית את סך אלו של ארצות הברית(!). מדובר באחד מהנושאים שהיו על השולחן גם בוועידת דאבוס האחרונה (וכנראה שגם בעידן טראמפ לא ניתן יהיה למחוק אותו כליל מסדר היום).

תעשיית שמני הדקלים, הבנקים שמממנים אותה, הלקוחות במגזר המזון והקוסמטיקה - וכמובן גופים בינלאומיים - מנסים כבר שנים למזער נזקים ולהכניס מעט סדר לתחום מתוך ההבנה הברורה כי יש כאן סיכון מהותי בהסתכלות לטווח ארוך; כללי יסוד הוכנסו לפעולה, הוצעה דרך בת קיימא לגידול דקלים (RSPO), הוטלו איסורים והנחיות וכן מנגנוני אכיפה. עד כאן די מובן. 

רק שכעת מסתבר שבנק HSBC - שהוא המממן העיקרי של תעשייה זו ונחשב גם לאחד מהבנקים המובילים בסוגיות אקלימיות - לא עומד אחר הנהלים שלו עצמו ומספק אשראי לאותן חברות בדיוק אשר אינן עומדות בתנאי הסף שנקבעו לתעשיית שמן הדקלים.

מעבודה מקיפה של ארגון גרינפיס, שפורסמה בשבוע שעבר, עולה כי מאז שנת 2012 הבנק היה מעורב בהלוואות בהיקף של 16.3 מיליארד דולר לשש חברות אשר אינן עומדות בקוד אשר הבנק עצמו קבע כאמת מידה. חברות אלו לפי הדו״ח היו מעורבות בשריפת יערות, לא עמדו בתנאי ה-RSPO ואף חלקן הושעו ממנו, כאשר על כולן הצטברו שלל תלונות בנושאי סביבה וחברה מקרב ארגונים מקומיים.

אם אף פעמון אזהרה לא צילצל בבנק, שואל הארגון, האם זה אומר שהבנק לא מצליח לעמוד בהתניות שלו עצמו? גרינפיס עוד מדגיש וטוען כי מצב זה חושף את הבנק לסיכון מוניטין וסיכון פיננסי בהקשר למעמדו בתעשייה עצמה.

מעמד זה חשוב מאין כמותו דווקא כעת שהתעשייה לקראת מהפך עם המעבר לשיטות מתקדמות המייתרות בירוא יערות - ובשל כך מצריכות מימון בהיקפים גדולים (deforestation-free investment).

אז כן, גם בנקים גלובליים יכולים לזהות סיכון - ובכל זאת להיוותר עם החשיפה. מה שברור הוא שהמעקב אחר הבנק מטעם גרינפיס וארגונים נוספים יהיה כעת קפדני יותר וסלחני פחות, ודאי בנושא בוער זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דונלד טראמפ

האם 6 ביולי 2018 ייכנס לספרי ההיסטוריה?

כפי שזה נראה כעת, כנראה שכן: ממשל טראמפ החליט להפסיק עיוות ארוך שנים, שבו הציפה סין את העולם המערבי בשפע של מוצרים זולים, ופתח במלחמת סחר. הכלכלנים מתנגדים, המשקיעים חוששים, אך ייתכן שהמהלך יסייע לארה"ב לפתור את אחת הבעיות שפוגעת בשכבות החלשות

כתבות שאולי פיספסתם

*#