מתלהבים מהסייל? יכול להיות שמישהו משלם על כל היופי הזה ביוקר - אמיר אדר - הבלוג של אמיר אדר - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתלהבים מהסייל? יכול להיות שמישהו משלם על כל היופי הזה ביוקר

חברות האופנה מבינות בעצמן כי עליהן להקדים תרופה למכה, וחלקן אף לוקחות את הנושא הסביבתי צעד אחד קדימה

31תגובות
אלכסנדר מקווין 2017
Zacharie Scheurer/אי־פי

הלחץ על תעשיית האופנה העולמית גובר, כאשר כעת גם מוצרים שנחשבו בעבר ידידותיים לסביבה מתגלים כמזיקים בצורה כזו או אחרת.

תקציר הפרקים הקודמים: לפני 4 שנים 1,129 עובדים קשי יום נהרגו, וכ-2,500 נפצעו, כאשר בניין ששימש בעיקרו לייצור בגדים קרס בבנגלדש. תעשיית האופנה החלה להגיב לדרישה הגוברת מצדם של ארגוני חברה וסביבה להגברת השקיפות וללקיחת אחריות על התנהלות בעייתית של שחקנים בשרשרת הרכש שלה. בעקבות זאת גם חתמו 165 החברות המובילות בתעשייה על אמנה מפורטת, שבמסגרתה התחייבו לקדם את הדאגה לקיימות במסגרת הענף. מאז עולה רף הדרישות בהתמדה מדי שנה, כאשר הארגונים הסביבתיים והגופים המפקחים מבינים שהייצור הזול שבבסיס תעשיית ה-Fast Fashion, לצד האכיפה הרפה של הרגולציה בארצות שונות - ובראשן סין, הודו ואינדונזיה - מובילים לשילוב קטלני במיוחד המצריך מעקב מתמיד.

חברות האופנה מבינות בעצמן כי עליהן להקדים תרופה למכה, וחלקן אף לוקח את הנושא צעד אחד קדימה. כך לדוגמא, אתם מוזמנים להעיף עין ברשימת היעדים המרשימה שפירסמה רק לפני שבוע Marks & Spencer הבריטית - תוכלו לקבל מושג על החשיבות המיוחסת כיום בעולם האופנה לנושאי סביבה, קיימות וחברה.

על ההשפעה החברתית והסביבתית של תעשיית האופנה כבר דובר רבות כמובן. במענה לדרישה הגוברת למוצרים "תקינים סביבתית", לצד השאיפה לגיוון הסחורה, הרבה מחברות האופנה משתמשות בוויסקוזה - אריג שמיוצר מסיב תעשייתי בתהליך המערב שימוש בכימיקלים. הוויסקוזה נחשב ידידותי יותר לסביבה בהשוואה לסיבים טבעיים - שייצורם מחייב שימוש בכמויות גדולות יותר של מים ואנרגיה, וכן את חומר הגלם עצמו שהנו תוצר של עבודה חלקאית מורכבת, על כל המשתמע מכך. בהתאם, ב-H&M כ-8% מהמוצרים עשויים מוויסקוזה, ב-M&S כ-10% מהמוצרים וב-ASOS כ-14%. אני מקווה שהתמונה ברורה, פחות או יותר. אוכל להרחיב ולהביא דוגמאות נוספות, אבל - בכל זאת, אמצע יוני.

השאלה המעניינת היא כמובן איך מייצרים את הוויסקוזה, ומה קורה עם הכימיקלים המשמשים בתהליך - לאחר שהייצור מסתיים.

כ-11 ספקיות במזרח הרחוק אחראיות ל-75% מהייצור העולמי של ויסקוזה, כך שאין זה מסובך, יחסית, לבדוק את מחויבות היצרנים להגנה על הסביבה, ולהשפיע על התנהלות השחקנים בענף בכל הנוגע לסטנדרטים של קיימות. הקלות הייחסית של הבחינה היא כנראה הסיבה לכך שדווקא הנושא הזה נבדק על ידי בעלי עניין בינלאומיים. השבוע התפרסמו הממצאים בדו"ח מפורט שביצעה קרן Changing Market, והתברר שיצרניות רבות - ביניהן ZARA ,ASOS ,H&M ,Marks & Spencer  ו-Tesco - רוכשות את החומרים ממפעלים מזהמים באינדונזיה, הודו וסין.

בכל אחת מהארצות שבהן בוצע המחקר, נמצאו עדויות ברורות לכך שיצרני ויסקוזה מזרימים שפכים לא מטופלים שמזהמים אגמים מקומיים ונתיבי מים. לזיהום יש השפעה הרסנית על איכות החיים של התושבים המקומיים, עד כדי כך שבאזורים מסוימים שנבדקו עלה החשש כי זהו המקור לעלייה שנרשמה בתחלואה בסרטן. בחלק מהמקרים התברר גם כי תושבי כפרים הפסיקו לשתות מים מהמקורות המסורתיים שלהם, מחשש להשפעה הבריאותית של הפסולת המוזרמת על בריאותם, ובעיקר על בריאות ילדיהם.

דוגמנית מצלמת סלפי
אי־אף־פי

בנוסף נמצאו עדויות לייצור ויסקוזה באופן ידני על ידי כפריים בנהרות מקומיים, שכתוצאה מכך כבר לא יכולים לשמש לצרכים אחרים כגון שתייה ודייג, וכן נמצאו סימנים להיווצרותו של זיהום אוויר משמעותי. לצד הנזק הבריאותי לאדם ולמגוון הביולוגי, מדובר גם בנזק לכלכלה המקומית, שהסתמכה קודם לכן על הדייג שכבר לא יכול להתבצע. לכך יש כמובן השלכות שרשרת נרחבות, הקשורות גם ליכולת של המקומיים לרכוש מזון.

בתגובה לדו"ח הודיעו Marks & Spencer ו-H&M, שתי חברות שקיבלו מעורכי המחקר ציון לשבח על השקיפות הרבה שהפגינו, כי הן מתכוונות להפנות משאבים בכדי לתקן את המצב - מה שמעיד, שוב, על הרגישות הרבה לנושא בעולם האופנה. בה בעת, ישנן גם לא מעט חברות שסרבו לספק פרטים בנוגע למדיניות שלהן בהקשר זה, ואין ספק כי הן צפויות לספוג בקורת ושהלחץ עליהן צפוי לגבור - גם מצד הצרכנים.

ומה אצלנו? האם אכפת לנו כיצד מיוצר הבגד שאנחנו רוכשים במדינת עולם שלישית - או רק שיהיה במבצע? כנראה שהדרך עדיין ארוכה, אבל מצד שני גם ברור שחברות האופנה המקומיות אינן יכולות להמתין ולא לעשות דבר בקשר למדיניות הרכש שלהן. זאת בעיקר בשל התחושה הגוברת (שלי לפחות) שהפער בין הרגישות הסביבתית שלהן לזו של הרשתות הזרות רק הולך וגובר - וחבל שכך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#