האם החברה שלכם היא פרעה המודרני? - אמיר אדר - הבלוג של אמיר אדר - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם החברה שלכם היא פרעה המודרני?

על התאגדויות ותאגידים, עצימת עין, עבדות מודרנית והקושיות שכל מנכ"ל חייב לשאול את עצמו

16תגובות
מתוך הסרט "עשרת הדברות"

אחת הטעויות הנפוצות בישראל היא לשייך את זכויות האדם למישור הפוליטי בלבד. לפעמים בשל הרגישות הגבוהה עדיף לא לגעת ולהשאיר את זה כך. אבל חג הפסח כאן וסיפורי "מעבדות לחירות"הם חלק מהעניין, ולכן איך אפשר שלא לדבר עליהן ולתת בהן סימנים, שכן מדובר באחד היבטים החשובים מאין כמותם במישור החברתי שבעולם הקיימות.

אם נחשוב דקה (טוב, אולי שתיים) מה הקשר בין זכויות אדם לעולם העסקי ולמה בכלל חשוב שחברות והדירקטוריונים שלהן יגדישו לכך מחשבה, נבין כי מדובר בקושיה שאינה ממש נדרשת, כיוון שההסבר לכך ברור לכל. אם עסקים פוגעים בזכויות אדם, כלומר פוגעים בקהילה שבה הם נמצאים, הרי שהקהילה עצמה תפעל בסופו של דבר נגדם. לכן זהו האינטרס של העסק עצמו לשאול עצמו שוב ושוב כיצד הוא מתנהל במישור זה.

אחד הנושאים החשובים ביותר בזכויות אדם, ודאי במדינות מערביות, הנו חופש ההתאגדות. זה יכול להיות במסעדה תל אביבית שאינה מאפשרת לעובדיה להתאגד, ברשת קמעונאות מזון שרוכשת פעילות חדשה אך אינה מוכנה להכיר בוועד של אותה פעילות, בחברת סלולר או בחברת הי-טק.

ברגע שתאגיד עושה כל אשר ביכולתו, גם אם בגבולות החוק, בכדי לפגוע, לעכב או למנוע את הזכות הבסיסית של העובדים שלו להתאגד - הוא פוגע בזכויות האדם שלהם. ככה, חד וחלק. הכי פשוט שיכול להיות. במקרה הקל זה ייגמר בכמה כותרות שליליות בעיתון, אבל כבר ראינו כיצד הנושא יכול לגלוש לפגיעה קשה יותר במוניטין, קנסות וגם ״דם רע״ שילווה את ההתאגדות החדשה של העובדים למול ההנהלה (לפחות בשנים הראשונות) ויקשה על יכולת הגמישות של שני הצדדים.

"ניצחון" של ההנהלה על העובדים במניעת התאגדות, יהיה ניצחון פירוס שכן מובן מאליו כי תהיה השפעה על פריון העובדים, וגם אין כאן סוף פסוק שכן סביר להניח שהספירה לאחור מתאפסת ובעתיד הלא רחוק מאבק שכזה ישוב בעוצמות חזקות יותר וייתן אותותיו גם על המוניטין של התאגיד, וייתכן גם על תוצאותיו.

ואולם, החברות לא אחראיות רק על העובדים שלהן. בעידן שבו שיעור קטן יחסית של חברות רב לאומיות אחראי על מרבית רווחי הכלכלה העולמית ומשפיע בעקיפין על העסקתם של יותר ממיליארד אנשים[ הלחץ על מתן דין וחשבון על מלוא שרשרת האספקה גובר והולך. כך שתאגיד המעסיק בשרשרת האספקה שלו ספקי משנה במדינות עולם שלישי שאינם משלמים לעובדיהם שכר מספיק בכדי להתקיים, אחראי כיום באותה מידה למצב של עובדים אלו כמו הספקים שלו.

החברות הישראליות כבר אינן יכולות להתעלם ממגמה עולמית זו - ודאי אם יש להן שאיפות בינלאומיות כאלו או אחרות. לחברות המקומיות שלנו יש עוד זמן בהקשר זה, שכן כיום הצרכנים בארץ עדיין לא מענישים את אלו שאינן פועלות. אך לא לעולם חוסן.

אלו הם רק שני נושאים בהיבט שהרשימה בו עוד ארוכה, ארוכה... אז רגע לפני ההגדה ובמיוחד אחריה, חייב כל מנכ״ל לשאול עצמו האם פעילות החברה שלו מקטינה, מנציחה או חלילה מעצימה "עבדות מודרנית". וכל המרבה לעסוק בשיפור המצב בזכויות האדם של מחזיקי העניין שלו, הרי זה משובח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דן בודנר

המספרים שחברות שוכחות לדווח עליהם - ויכולים לשנות הכל בעבור המשקיעים

ורינט דיווחה על רווח חזוי של 3 דולרים למניה ב–2018,ולכן משקיעים ואנליסטים מציינים שהיא נסחרת במכפיל נמוך של 14 ■ יש רק בעיה אחת: המספר הזה תלוש מהמציאות הכלכלית ■ כיצד לקרוא בין השורות ולזהות את המניפולציות שמכניסות חברות לדו"חות הכספיים

כתבות שאולי פיספסתם