מי שאכזר היום לבעלי חיים שלא יתפלא שמחר ישחטו לו את המניה - אמיר אדר - הבלוג של אמיר אדר - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי שאכזר היום לבעלי חיים שלא יתפלא שמחר ישחטו לו את המניה

הכירו את המדד עם השם המוזר שמשקיעים שמסתכלים קדימה חייבים להכיר ■ ישראל, למרבה הצער, עדיין לא על המפה

17תגובות
פרות באחו
ירון קמינסקי

למדד ה- Business Benchmark on Farm Animal Welfare יש שם לא קליט בעליל. גם הקיצור שלו BBFAW הוא לא בדיוק מראשי התיבות שיושבים טוב באוזן - ועדיין חשוב לא להתעלם ממנו.

המדד בודק את תנאי המחיה של בעלי חיים בתעשיית המזון (כגון בשר ומוצרי חלב), הוא מתפרסם כבר חמש שנים ברציפות ובודק 99 חברות (יצרני מזון, רשתות הסעדה וקמעונאי מזון) ברחבי העולם (ספוילר: לא כולל ישראל).

קהל היעד העיקרי של מדד זה הינו החברות עצמן, הסקטור הפיננסי וכן ארגוני זכויות בעלי חיים המשתמשים בו בכדי להפעיל לחץ רגולטורי וצרכני על החברות. בעוד שדי מובן מה עושים כאן החברות והארגונים, אתם בהחלט יכולים לשאול את עצמכם,  אבל למה משקיעים? מדוע זה בכלל מעניין אותם?

משקיעים שנוקטים בגישת ה- ESG מביטים לטווח ארוך. הם ראו כבר כיצד בשנים האחרונות נושאים סביבתיים-חברתיים - כמו רכש ממקור ידוע, רכש בר קיימא, מזון אורגני ואנטיביוטיקה - משפיעים בצורה משמעותית על הביקוש למוצרי החברות, יוצרים בידול לחלק מהן וסיכון לאחרות. אז מה שבעצם הם עושים הוא להעריך כבר היום מהם ״כאבי הראש״ העתידיים שכיום עדיין נחלת הארגונים החברתיים בלבד, אבל בעוד מספר שנים כבר יהיו חלק בלתי נפרד מסדר היום הכללי.

חשוב גם לזכור כי היו כבר מקרי קיצון בעבר שמהווים תמרור אזהרה לגבי הצפוי בעתיד. אחת הדוגמאות המפורסמות היא פשיטת הרגל לפני כארבע שנים של ספקית הבשר האמריקאית הגדולה WESTLAND לאחר שמשרד החקלאות האמריקאי ביצע את הריקול הגדול בהיסטוריה של ארה״ב  ל-65 אלף טון בשר קפוא, וזאת לאחר עדויות על התעללות של בעלי חיים במשחטות של הספקית של החברה (HALLMARK).

יותר מכך, בעולם שבו הגישה ״זה לא אנחנו אלא הספק שלנו״ כבר לא ממש תופסת, היחס לבעלי חיים בתעשיית המזון משמש אינדיקציה מצוינת לדרך שבה חברות מנהלות את הסיכונים בשרשרת האספקה שלהן. כאשר ההנחה אומרת שאם קיימת מודעות לבעיה אך היא אינה מטופלת, סביר להניח כי יש הזנחה גם בנושאים מהותיים נוספים.

אם נחזור אל ה- BBFAW הרי שהוא בודק את גישת ההנהלה, את הניהול  והבקרה, את החדשנות ובשנתיים האחרונות גם את התוצאות בפועל. את כל אלו הוא משקלל לתוך 6 קטגוריות עיקריות המשקפות את התמודדות החברה.

באופן כללי ניתן לראות שמרבית החברות בתחילת הדרך:

- רק 6% מהחברות שנבדקו נמצאות בקטגוריה הראשונה המסמלת מובילות תעשייתית, (אחת מתוך השש הנה מרקס אנד ספנסר).

- בקטגוריה השנייה (שילוב התחום בליבת הפעילות) ניתן למצוא כ-7% מהחברות (ביניהן יוניליוור, מקדונלד'ס, טסקו וקרגיל).

- בקטגוריה השלישית נמצאות כ-22% מהחברות (למשל נסטלה, דנונה, פררו, וול מארט, סיינסברי).

- בקטגוריה הרביעית הכוללת את החברות שבהן ניתן למצוא שיפור ביישום נמצאות כ-22% מהחברות (בינהן קרפור, צ׳יפוטלה, ג'נרל מילס ומונדולז).

- בקטגוריה החמישית (המזכירה במקצת את המונח ״תרמנו אבל במשרד״) נמצאו כ-24% מהחברות (ביניהן מארס וסטארבקס).

- לבסוף בקטגוריה האחרונה המייצגת את אלו אשר כלל אינן עוסקות בנושא נכללות  כ-18% מהחברות ובהן ניתן למצוא את קרפט-היינץ, דומינו'ס פיצה ומולר.

בסך הכל מתוך 99 החברות שנבדקו,  26 חברות שיפרו את מצבן לעומת השנה שעברה ורק 8 בלבד הידרדרו בקטגוריות. בין החברות שרשמו קפיצה גדולה בדירוג הן מונדולז (מ-6 ל-4), קרגיל (מ-4 ל-2) ופררו (מ-4 ל-3). היפוך מעניין נרשם ברשתות הסופרמרקטים האנגליות כאשר טסקו עלתה מקטגוריה שלישית לשנייה, בעוד מתחרתה סיינסברי ירדה מהמקום השלישי לשני.

ומה עם ישראל? מתי נראה כאן התייחסות או בדיקה של שטראוס, טרה, תנובה, שופרסל, טיב טעם או גם אולי בורגר ראנץ ורשת BBB?. לצערנו גם כאן אנחנו עדיין לא על המפה בהקשר הזה, אך כעת לאור קמפיין החוצות של המשלוחים החיים והמודעות לנושא ולסיכונים הטמונים בו לחברות, למבטחים, למלווים, למשקיעים - וכן גם לצרכנים - ייתכן שיהיה שינוי לטובה גם כאן. ויפה שעה אחת קודם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#