ניהול משבר הקורונה מזכיר את מכירת הצוללות למצרים

נתניהו סיפר בראיון לקרן מרציאנו, במארס 2019, שהוא קיבל את ההחלטה לבדו שלא במסגרת אסטרטגיה מגובשת וללא עבודת מטה מסודרת. הוא אף הסתיר את החלטתו מהגורמים שהיו אמורים לקחת בה חלק, דבר המהווה חריגה בוטה מסמכות

אמיר זיו-אב
אמיר זיו-אב
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: POOL/רויטרס

הניהול הכושל של משבר הקורונה, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כלל בעיקר החלטות חפוזות ויחסי ציבור במקום אסטרטגיה מגובשת ועבודת מטה מסודרת. זו תוצאה של תרבות פוליטית וניהולית קלוקלת שבה אנו נתקלים דווקא בנקודות צומת משמעותיות.

זה בדיוק מה שקרה כשמדינת ישראל התבקשה - ואולי אף יזמה - לאפשר לטיסנקרופ למכור צוללות למצרים. נתניהו עצמו סיפר בראיון לקרן מרציאנו, במארס 2019, שהוא קיבל את ההחלטה לבדו שלא במסגרת אסטרטגיה מגובשת וללא עבודת מטה מסודרת. הוא אף הסתיר את החלטתו מהגורמים שהיו אמורים לקחת בה חלק – הקבינט המדיני-ביטחוני, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ומפקדי חילות האוויר והים, ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי - דבר המהווה חריגה בוטה מסמכות.

למרות השלום בין ישראל למצרים ושיתוף הפעולה הביטחוני המשמעותי כתוצאה מאינטרסים הדדיים חשובים (שת"פ שלנתניהו זכויות רבות בו), ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שלמדינה נוספת באזור תהיה יכולת אסטרטגית בדמות צוללות, בגלל אי היציבות הגיאופוליטית של המזרח התיכון. טורקיה, למשל, בעשור הקודם, היתה מהידידות הגדולות של ישראל. התעשיות הביטחוניות שלנו שידרגו את מערך הטנקים של צבא טורקיה, חיל האוויר שלנו ביצע תמרונים משותפים עם חיל האוויר הטורקי, ומחדרו של נשיא טורקיה, ארדואן, ובתיווכו, התקיימה שיחת הטלפון הנדירה בין אהוד אולמרט לבין נשיא סוריה בשאר אל-אסד. מה היינו חושבים היום אם באותה תקופה היינו משתפים פעולה עם הצטיידות טורקיה בצוללות? (טורקיה מצוידת בצוללות אבל אין לנו כל קשר לכך).

בכפוף לאישור ממשלת גרמניה, חברת טיסנקרופ יכולה למכור צוללות לכל מדינה שתחפוץ ואינה זקוקה לאישור מאתנו. אני מנחש שקיים הסכם בלתי כתוב בין ישראל לגרמניה שבמסגרתו גרמניה לא מאפשרת מכירת נשק אסטרטגי למדינות שביום מן הימים עלולות לסכן את ביטחוננו, ואני מניח שבהסכם בין ישראל לטיסנקרופ לרכישת הצוללות קיים סעיף מפורש המגביל מכירה כזו.

אני מעלה בדעתי שלש סיבות שגרמו לנתניהו לאשר לטיסנקרופ, על דעת עצמו, לחרוג מההסכם ולמכור צוללות למצרים, ובטוח שאם היה יוזם התייעצות ועבודת מטה מסודרת עם הגורמים הנוגעים שהזכרתי (שר הביטחון, הרמטכ"ל וכו'), אישור המכירה היה נמנע:

הסיבה הראשונה - קבלת הנחה כספית במחיר שישראל אמורה לשלם (ו/או בתנאים עסקיים אחרים) לטיסנקרופ – אך הנחה גבוהה ככל שתהיה אינה מצדיקה אישור כזה.

השנייה - נתניהו לא היה מודע למניפולציות שהפעילו הקרובים אליו ביותר - בן-דודו דוד שמרון; סגן ראש המועצה לביטחון לאומי תא"ל (מי"ל) אבריאל בר יוסף; ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה דוד שרן; מפקד חיל הים בעבר אלוף (מי"ל) צ'ייני מרום; והמתווך מיקי גנור, שהיו עשויים ליהנות כלכלית מהגדלה בהכנסות של טיסנקרופ, בין אם על ידי מכירות לישראל ובין אם על ידי מכירות למצרים.

השלישית – נתניהו לא היה מודע לפירושים שעלולים להינתן לעובדה שבעבר קיים קשרים עסקיים עם חברה בבעלות בן-דודו נתן מליקובסקי, ששימשה כספק פלדות לטיסנקרופ, ויכלה, אולי, ליהנות מהגדלת יצור הצוללות.

בין אם אלה הסיבות שבגללן אישר נתניהו לטיסנקרופ למכור צוללות למצרים ובין אם בגלל סיבות אחרות, כבר לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור וכל שנותר הוא להיערך אל מול הנזק האסטרטגי-הביטחוני ארוך הטווח שנוצר. חשוב להקפיד על כך שבעתיד, ניהול כל אירוע משמעותי ברמה הלאומית יתבצע במסגרת אסטרטגיה מגובשת, תוך שמירה על עבודת מטה מסודרת והימנעות מעירוב פוליטיקה ויחסי ציבור.

אמיר זיו-אב

אמיר זיו-אב | אמיר זיו-אב

ד"ר להנדסה בתחום אופטימיזציה טכנולוגית, חבר הוועד המנהל של הטכניון, הבעלים של זיו-אב טכנולוגיות וטרילוגיקל. בעבר המדען הראשי של משרד התחבורה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker