מתי מותר להפעיל את נתיב פלוס - ומתי אסור

במקרים רבים, הפחתה של 20%-10% במספר המכוניות בכביש פקוק יכולה לשחרר את התנועה. בכביש שבו קיים נתיב בלעדי לאוטובוסים בשעות העומס, הוא יכול להכיל בקלות את 20%-10% מהמכוניות הפרטיות שבהן יותר מנוסע אחד, כמעט ללא הפרעה לאוטובוסים

אמיר זיו-אב
אמיר זיו-אב
כביש החוף
כביש החוףצילום: רמי שלוש

בחודשים הקרובים אכתוב סדרת טורים שיעסקו ב"פספוסים" ברמה הלאומית (לא רק בישראל) הגורמים לבזבוז משאבים ואף לאובדן חיי אדם, כתוצאה מהיעדר שכל ישר. אביא דוגמאות ממגוון תחומים ובפרט מתחום התחבורה, התשתיות והביטחון.

בין היתר אראה שהאסון הגרעיני בפוקושימה קרה בגלל שטויות; שניתן לחסוך 100 הרוגים בשנה בתאונות דרכים, ללא תוספת תקציב; שבפחות ממיליארד שקל כבר מזמן ניתן היה לשפר משמעותית את עמידת המדינה בתרחיש רעידת אדמה חזקה, במקום הטיפול הנוכחי שעיקרו ועדות ודיונים; ושלעתים אין כל קשר בין התשומות והרעש התקשורתי שמייצרים הפוליטיקאים והפקידים, לבין התפוקות – "מע"מ אפס", "מחיר למשתכן", הקמת תאגידי המים ועוד.

נתחיל ממקרה אקטואלי: המיזם החשוב לעידוד נסיעה משותפת של אנשים במכוניות, בשעות העומס, מנתניה לתל אביב.

הרציונל פשוט: פקקי התנועה מתנהגים בצורה מאד לא ליניארית. במרבית המקרים, הפחתה של 20%-10% במספר המכוניות שיצרו את הפקק היתה מונעת את היווצרותו, והתנועה היתה ממשיכה לזרום. כלומר, אם אותו מספר נוסעים שנתקעו בפקק היו יושבים ב-20%-10% פחות מכוניות (הגדלת מקדם המילוי ב-20%-10%), במרבית המקרים לא היה נוצר פקק. ממש לא בשמים.

בכביש שבו קיים נתיב בלעדי לאוטובוסים בשעות העומס, כמו זה הקיים מנתניה לתל אביב (וחבל שאין עוד הרבה נתיבים בלעדיים כאלה), הוא יכול להכיל בקלות את 20%-10% מהמכוניות הפרטיות שבהן יותר מנוסע אחד, כמעט ללא הפרעה לאוטובוסים, ואילו הפחתתן מהנתיבים ה"תקועים", יכול לשפר משמעותית את התנועה בהן (כאמור, בעיה מאוד לא ליניארית). זה הפתרון הטריוויאלי שהנו בבחינת "האחד נהנה והשני לא חסר".

כשלא קיים נתיב בלעדי לאוטובוסים, אסור חד משמעית להפעיל תוכנית כזו, כלומר להקצות נתיב מיוחד למכוניות הפרטיות עם יותר מנוסע אחד, ודחיסת 90%-80% משאר המכוניות הפרטיות לנתיבים הנותרים (לרוב שני נתיבים בלבד). במלים אחרות, הפיכת נתיב אחד של הכביש לחופשי עד קנאה ושני הנתיבים הנותרים לתקועים ללא תקנה. גם אם נתיב כזה ייתן מוטיבציה לכ-20% מכלי הרכב להכיל בתוכם יותר מנוסע אחד, (וזו אוטופיה), עדיין 80% מהמכוניות הפרטיות יידחסו לנתיבים שנותרו, וזה רק יגרום להחמרה של המצב.

בנוסף לכך, יש להקפיד על סימונים ברורים ופשוטים ולהיזהר מעודף סימונים הגורמים לבלבול הנהגים, ההופכים את הנתיב למסוכן, כפי קיים בנתיב המדובר מנתניה לתל אביב – תנהגו בו ותרגישו לבד.

אמיר זיו-אב

אמיר זיו-אב | |אמיר זיו-אב

ד"ר להנדסה בתחום אופטימיזציה טכנולוגית, חבר הוועד המנהל של הטכניון, הבעלים של זיו-אב טכנולוגיות וטרילוגיקל. בעבר המדען הראשי של משרד התחבורה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker