אם הייתי בני גנץ, הייתי זוכה בבחירות - אמיר זיו-אב - הבלוג של אמיר זיו-אב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם הייתי בני גנץ, הייתי זוכה בבחירות

אנו אלופי העולם המערבי בפערים החברתיים, בדריסת זקנים במעברי חצייה ובהריגת פועלים זרים וערבים באתרי בנייה — ממש לא העם הנבחר

בני גנץ
מוטי מילרוד

בני גנץ נכשל בבחירות, היות שהמסרים שהעביר היו תערובת של התעלמות מהבעיות העיקריות, יחד עם תוצרים של יועצים אסטרטגיים. הפערים החברתיים והניכור בין קבוצות האוכלוסייה השונות הם האיום הגדול ביותר לקיומנו — לא איראן, לא חמאס ולא חיזבאללה.

אנו אלופי העולם המערבי בפערים החברתיים, בדריסת זקנים במעברי חצייה ובהריגת פועלים זרים וערבים באתרי בנייה — ממש לא העם הנבחר וממש לא אור לגויים. אנו אלופי העולם המערבי במספר האנשים המתפרנסים מהדת — 20 אלף מפקחי כשרות, לעומת 20 מפקחי בטיחות בבנייה. אנו מחלקים קצבאות לסטודנטים העוסקים בתפילה — ומונעים קצבאות ממקביליהם הלומדים מדעים, טכנולוגיה, רפואה ועבודה סוציאלית.

בזכות הוועדים החזקים, המלגזן בנמל גובה עבור עבודתו פי עשרה ממה שגובה המלגזן באזור התעשייה מעבר לגדר; פי שבעה ממה שגובה העובד הסוציאלי (המטפל לעתים בהוריו של המלגזן מהנמל), ופי חמישה ממה שגובה המורה בתיכון (המלמד לעתים את בנו של המלגזן). היות שהוועדים החזקים, חזקים יותר מהאזרחים, בקרוב נהיה המדינה הקטנה בעולם עם חמישה נמלים.

אנו המדינה המערבית היחידה שבה מנהל מחלקה בבית חולים ציבורי יוצא באמצע היום לעבודתו הפרטית, שבה הוא גובה אלפי שקלים לשעה, בעוד הרופאים המתמחים במחלקתו עובדים 36 שעות ברציפות בשכר של 100 שקל לשעה.

אנו המדינה המערבית היחידה, המשחררת לפנסיה בגיל 43 את קציניה הלא־לוחמים, אף שהם אינם נכים — 80% מקציני הצבא — ובכך מאבדת מדי שנה ידע שמשמעותו מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון.

אנו המדינה המערבית היחידה המבקשת ומקבלת מאזרחי ארה"ב נדבה שנתית, שעליה יכולנו לוותר אם היינו מפחיתים ב–20% את העבודה בשחור (המס המועלם במסגרת הכלכלה השחורה מוערך בסדר גודל של 10–20 מיליארד דולר); כאזרח ישראלי אני מתבייש לקבל את הכסף הזה — ולו הייתי אזרח אמריקאי, הייתי מעדיף לתרום לעניי ארצי.

אם הייתי גנץ הייתי מבטיח לפעול להפחתת הפערים, הניכור והאי־צדק החברתי והפיכתנו לחברה סולידרית, יצרנית וצודקת. הייתי מגבש דרכים להגדלת יכולת השליטה של אזרחי ישראל במשאבי המדינה (נמלים, חשמל, רכבת, שדות תעופה, מים) הנשלטים היום, כמעט בלעדית, על ידי הוועדים החזקים; הייתי פועל לצמצום פערי השכר בין עובדי התאגידים הממשלתיים, הנהנים מהגנת הוועדים החזקים לבין עובדי המדינה החלשים, שאין בכוחם לסגור שיברים, שאלטרים, מסילות וגבולות.

הייתי מציע להעלות את גיל היציאה לפנסיה של 80% מקציני צה"ל שאינם לוחמים — ולהשוותו לזה של עובדי רפאל, אלביט ודומיהם (67). הייתי מציע לעקור מהשורש את הערבוב בין הציבורי לפרטי במערכת הבריאות. הייתי מודה לאזרחי ארה"ב על תמיכתם הכספית בנו עד כה, ואומר להם שמעתה נוכל לממן את הוצאותינו בכוחות עצמנו. וכמובן, הייתי פועל להפסקת השימוש האינטנסיבי בדת כקרדום לחפור בו ולניתוק הדת מהמדינה.

במקביל, לא הייתי פוסל שיתוף פעולה עם 20% מאזרחי ישראל, לא הייתי יורד לרמת השיח בסגנון "כאשר יריבי התהולל בארה"ב, אני שכבתי בשוחות בלבנון והרגתי כך וכך ערבים במלחמות", הייתי מתעלם מהטענה הנלוזה שגורמי סייבר פרצו לי לטלפון הנייד, אשר בהגדרה הינו בלתי־מסווג ופרוץ לכל דכפין. וכן, הייתי נעלב בשם חיילי צה"ל שראש הממשלה, בסיוע שריו, מתייחס בבוז לרמטכ"ל צה"ל לשעבר.

אולי בהזדמנות הבאה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אורחים בסוכה בתל אביב

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים: מה למדתי מהעובדים במיקרוסופט - ושאלת מיליון הדולר

ארגונים שהמצוינות חשובה להם חייבים לצאת החוצה וללמוד מארגונים אחרים. אבל כדי שאושפיזין בין-ארגוני לא יצטמצם למפעל תיירות של ביקורי גומלין - חשוב לנהל אותו כתהליך עבודה מובנה ושיטתי. כך תעשו זאת נכון

כתבות שאולי פיספסתם

*#