תפסיקו עם תמ"א 38 - יש דרכים יותר טובות להתגונן מפני רעידות אדמה - אמיר זיו-אב - הבלוג של אמיר זיו-אב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תפסיקו עם תמ"א 38 - יש דרכים יותר טובות להתגונן מפני רעידות אדמה

יש להתמקד רק באזורים המסוכנים ולחזק בהם רק את המבנים המסוכנים, למידה שתמנע התמוטטות כללית ולא מעבר לכך. כך ניתן יהיה לשפר משמעותית את עמידת ישראל בפני התרחיש, בהשקעה קטנה ממיליארד שקל ובתוך שנים ספורות

תרגיל רעידת אדמה
שי וגנר / דובר צה"ל

ועדת ההיגוי הבין-משרדית להערכות לרעידות אדמה, המשרד לביטחון הפנים, פיקוד העורף והמכון הגאולוגי - כולם מעריכים שהתרחשותה של רעידת אדמה חזקה זו רק שאלה של זמן. כשזו תקרה, היא תגרום לאלפי הרוגים.

ההתייחסות אל הבעיה כאינסופית וחסרת פתרון העלתה עד כה פתרונות בלתי משמעותיים, שעיקרם הסברה לאזרחים כיצד להתנהג בעת ההתרחשות, פינוי יעיל של הרוגים ופצועים ותוכנית מתאר ארצית - תמ"א 38 - שכמעט שאינה רלוונטית לבעיה. ההתמודדות עם הבעיה היא פשטנית, מאחר שחלק ניכר מהמבנים במדינה ישנים ולא יעמדו בתרחיש של רעידת אדמה חזקה.

באסטרטגיה נכונה, ניתן לצמצם את הבעיה ולא להתייחס אל המדינה כאל מקשה אחת: להתמקד רק באזורים המסוכנים ולחזק בהם רק את המבנים המסוכנים, למידה שתמנע התמוטטות כללית ולא מעבר לכך (נזקי רכוש נוספים). כך ניתן יהיה לשפר משמעותית את עמידת ישראל בפני התרחיש, בהשקעה קטנה ממיליארד שקל ובתוך שנים ספורות.

האזורים המסוכנים שבהם יש להתמקד הם אך ורק קרית שמונה, צפת, טבריה, בית-שאן, אילת והעיר התחתית בחיפה – פחות מ-10% משטח המדינה (כ-2% מתושבי המדינה). עוצמת רעידת האדמה הצפויה בהם גבוהה פי שלושה מהצפויה בשאר האזורים הנחשבים ל"שקטים", דוגמת גוש דן.  תמ"א 38 – גולת הכותרת של הממשלה בנושא - שעיקרה מימון חיזוק הבתים על ידי תוספת זכויות בנייה לכיסוי ההוצאות, אינה רלוונטית, היות שבאזורים המסוכנים הנ"ל הביקוש לדירות הנו אפסי.

המבנים המסוכנים שבהם יש להתמקד, שצפויים להתמוטטות כללית שעלולה להרוג אנשים, הם בתצורה של "גוש דירות" של ארבע-חמש קומות על גבי עמודים דקים, ללא פיר מעלית או קומת קרקע, שנבנו לפני 1980 (מועד כניסת התקן לעמידה ברעידות אדמה), בגלל רגישותם הרבה לעומסי צד הפועלים על המבנה בעת רעידת אדמה.

בתי דירות עם קומת קרקע ו/או פיר מעלית שנבנו לפני כניסת התקן לתוקף לא יטופלו, בשל עמידותם הטובה יותר בפני עומסי צד, כמו גם בתים חד קומתיים שהתמוטטותם, בדרך כלל, אינה גורמת להרוגים רבים.

המבנים היחידים שיחוזקו לא רק למניעת התמוטטות אלא גם להמשך תפקודם המלא יהיו מבני הציבור שחייבים לתפקד דווקא בעת התרחיש - בתי חולים, מד"א, משטרה, מכבי אש, חדרי מצב וכו'.

ניתן להקטין את רגישותם של המבנים המסוכנים הנ"ל לתנודות האופקיות של רעידת האדמה ולהקטין משמעותית את הסיכוי להתמוטטותם על ידי הוספת קירות ביניים או מסגרות מתכת שיקשרו בין חלק מעמודי קומת הקרקע לבין עצמם, בעלות שלא תעלה על 200 אלף שקל לבניין.

באזורים המסוכנים יש כ-3,000 מבנים מסוכנים מסוג זה (200 אלף תושבים, 6,000 בנייני דירות – כמחציתם מסוכנים) ולכן חיזוק כל המבנים המסוכנים באזורים המסוכנים יעלה כ-600 מיליון שקל. בתוספת חיזוק מבני הציבור החיוניים לתפקוד בעת רעידת האדמה באזורים אלה, ניתן להניח שעלות הפרויקט כולו תהיה נמוכה ממיליארד שקל - השקעה זניחה ביחס לתוחלת הנזק.

לסיכום, קיים סיכוי גבוה להצלת אלפי אזרחים ממות כתוצאה מרעידת אדמה חזקה, בהשקעה נמוכה ממיליארד שקל ותוך שנים ספורות, על ידי ריכוז מאמץ  של המדינה בחיזוק המבנים המסוכנים לרמה המינימלית שתמנע התמוטטות כוללת, וזאת אך ורק באזורים המסוכנים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#